הניסוי הביומטרי: דוח ביניים

לפי רשות האוכלוסין כ-200,000 איש הנפיקו תעודות זהות ביומטריות ו/או דרכונים ביומטריים והצטרפו למאגר הביומטרי מאז סוף יוני ועד סוף השנה שעברה. כך לפי דו"ח שהוציאה יחד עם הרשות לניהול המאגר הביומטרי.

על פי הרשויות, כשניגש תושב להוציא תעודה, הפקידים שואלים אותו הוא רוצה תעודה רגילה או ביומטרית. על פי הדיווח, חצי מהתושבים שמבקשים מסמכים, בחרו במסמכים ביומטריים. רוב המבקשים בגילאי 20-40, כאשר הנתונים מחולקים בקפיצות של 20 שנים.

הרשויות אמורות לפרסם דו"ח כזה מדי חצי שנה, עד שיסתיים הניסוי בתום שנתיים. זה יקרה רשמית בסוף השנה הזו, אולם הפיילוט החל בפועל רק בקיץ האחרון. כך או כך, יהיה ניתן להאריך את הפיילוט בשנתיים נוספות או להתחיל להחיל את החוק באופן הדרגתי.

הדו"ח מפרט את התהליכים שנקבעו בחוק ומתאר את עמדות ההרשמה, כפי שהוצגו לתקשורת בחודשים האחרונים, וכפי שניתן לראות בכל לשכות האוכלוסין. בין השאר, מצוין בדו"ח כי המידע שצרוב על התעודה זמין לקוראים שמצויים רק ברשות האוכלוסין ובמשטרת ישראל. כך שכרגע במוסדות אחרים כמו בנקים וגופים אחרים אי אפשר לוודא באמצעים אלקטרוניים שהתעודה שלכם. כלומר: זה עדיין תלוי עין אנושית ותיאורטית, אם מישהו דומה לכם, הוא יוכל להתחזות אליכם בבנק.

בדו"ח מציינים גם כי במאגר נשמרים תמונות הפנים ותמונות טביעות האצבע, ומספר מזהה ייחודי שאינו מספר תעודת הזהות. המידע נשמר באופן זמני, ומוצפן, על פי הרשות במחשבי רשות האוכלוסין בעת ההנפקה. רק כשהוא משונע למאגר, הוא מפוענח שוב ובמקביל נמחק מלשכת האוכלוסין.

(צילום: אהוד קינן)

יש בעיות?

הדו"ח עצמו מפרט נהלים ותקנים שדורשים תיקון, ומצביע על בעיות נקודתיות בתהליך. בעיה אחת שכן עולה, היא שרק 73 אחוזים מהתעודות נמסרו. לפי הדו"ח, מדובר ב"בעייתיות בתהליך המסירה". לשם מסירת תעודת הזהות, צריך התושב להגיע פעם נוספת ללשכת האוכלוסין, לשים את אצבעו על הקורא בשביל לוודא שהתעודה שלו ואז הוא מקבל אותה. בדו"ח מצויין כי הרשויות מחפשות דרך לייעל את התהליך.

רוב טביעות האצבע שנלקחו הן באיכות טובה, אך לפי הדו"ח כ-44 אחוזים מהתמונות אינן תקינות בשל "סטיה אנכית", וכי 29.5 אחוזים מהתמונות לא תקינות בשל "גודל הראש". על כך אומרים ברשות כי עובדים לשיפור התמונות. בכ-3-4 אחוזים מהמקרים יש בעיות בתהליך ההרכשה בצילום תמונת הפנים אז נדרש אישור של מנהל הלשכה. בדו"ח מוסבר כי תאורה לקויה, זקנים שמכסים חלק גדול מהפנים, מוגבלויות פיזיות וצילום פעוטות גורמים לבעיות אלו, אך שהבדיקות לעתים "מחמירות מדי", לשון הדו"ח, וכי האיכות הפחותה לא תשפיע על דיוק בהשוואה ביומטרית. ברשות רוצים לשנות את התקנות בנושא.

האם הציבור שבע רצון מהתהליך ומהנפקת התעודות? סקרי שביעות רצון יתקיימו רק במהלך השנה הזו, לפי הדו"ח. האם המאגר נחוץ? זו השאלה שעומדת במרכז הפיילוט ובמרכז המחלוקת, כאשר החלופה שמציעים המתנגדים היא להנפיק תעודות חכמות בלבד בלי לאגור את הפרטים. הנחיצות של המאגר, לפי הרשויות תיבחן בעתיד באמצעות חלופות של שימוש בפרטים ביומטריים חלקיים או תשאול בלבד ללא העברת מידע למאגר. מנתונים ראשונים בדו"ח הסיקו ברשויות כי רמת הדיוק הטובה ביותר היא הדרישה בחוק לנתונים מלאים של שתי טביעות אצבע ותמנות פנים, אך מחכים לרישום של תושבים נוספים בשביל לקבל מידע טוב יותר.

המתנגדים: המאגר ייפרץ(צילום: איתי מאיר)

המתנגדים: הרשות אינה בודקת האם המאגר נחוץ בכלל לישראל

מול דו"ח זה, מתנגדי המאגר הביומטרי שהשיקו לאחרונה קמפיין שקובע כי המאגר ייפרץ וידלוף, טוענים בחודשים האחרונים כי יש בעיות רבות בתהליך בניית המאגר, ובין השאר בהעדר תוכנת השוואה, שעבורה יצאו בעבר מכרזים. מערכת ההשוואה בעצם אמורה לזהות אדם שהמסמכים שלו אבדו והוא צריך להוציא מסמכים חדשים, וכן למנוע מאדם להוציא מסמכים בזהויות שונות. לכאורה, ברגע שהוא נכנס למאגר, אין אפשרות להוציא לו תעודה בזהות אחרת.

למרות זאת, לפני מספר חודשים פרסם אב לשני ילדים תמונה בפייסבוק שמראה כי הדרכונים שלהם נושאים תמונה זהה - מצב שתוכנת השוואה אמורה למנוע. בדו"ח מסבירים כי "בשל אי ביצוע השוואה של תמונות הפנים של ילדים מול ילדים בלבד (...) לא אותרה התקלה". בדו"ח מסבירים כי במאגר הביומטרי אין פרטים מזהים על הגיל, וכי נעשתה טעות גם במהלך ההרכשה. בעקבות התקלה, מסבירים בדו"ח, עודכנו הגדרות מערכת ההשוואה".

עוד צוין כי נמצאו שני מקרים דומים שבהם נמנעה הנפקה של דרכונים שגויים, ונבדקו הדרכונים שהונפקו לפני מקרה זה. בדו"ח גם מצויין כי "היו 55 אירועים שבם כשל תהליך ההנקה של דרכונים אלקטרוניים" כתוצאה של תמונת פנים שאינה תקינה, פרטים אישיים שגויים או תקלות באימות נתוני ההרכשה". לצד זאת היו בעיות דומות ב-62 תעודות זהות. בדו"ח מצויין כי הנהלים חודדו וניתנו פתרונות טכנולוגיים.

ברשות לניהול המאגר טענו כי המערכת "כוללת כבר היום מערכת אבטחה וכן מערכת השוואת נתונים ביומטריים ברמה הגבוהה ביותר", וכי "הרשות מפרסמת מכרזים מעת לעת בהתאם לצורך ולעדכונים הטכנולוגיים בשוק". בדו"ח מצוין כי כן קיימת תוכנת השוואה שמבוססת על "מנועי" השוואה ביומטריים להשוואת תצלומים וטביעות אצבע אך כי ההתקדמות הטכנולוגית דורשת רכישת מערכת חדשה שתשולב עם הנוכחית. 

"דו"ח למראית עין"

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי לתנועה לזכויות דיגיטליות מסר: "הדיווח שהוגש היום לכנסת הינו דיווח למראית עין בלבד. במקום לדווח על הבדיקות שנערכו לצורך נחיצות המאגר הביומטרי ובמקום לדווח כיצד מנסה הרשות לבחון חלופות להקמת המאגר, כפי שנדרש בחוק, מציגה הרשות ספר של 60 עמודים, שכולו יחסי ציבור לתפארת רשות המאגר הביומטרי, אך אינו מפרט את הדברים החשובים באמת: האם המאגר הביומטרי באמת נחוץ למדינת ישראל, או שמא די בחלופה של תעודות זהות חכמות ותשאול על מנת למנוע גניבת זהות". 

לדבריו, "מהדו"ח מתברר כי אזרחי ישראל מבינים את הסכנה ומחצית ממבקשי תעודות הזהות מסרבים להצטרף לניסוי המאגר הביומטרי, וזאת למרות מסע התעמולה השקרי של משרד הפנים". בתנועה עוד אומרים כי "למרות מסע הפרסום הכבד שהפעיל משרד הפנים כ- 50% מהציבור מסרב להצטרף לניסוי וכרבע ממבקשי תעודות הזהות החכמות כלל לא מגיעים לרשות על מנת לאסוף אותן. עוד קובע הדו"ח כי 44% מצילומי הפנים שנלקחו מאזרחים אינם תקינים".