התקווה לריפוי פגיעות מוח: טיפול בתא לחץ
הניסיון לתקן נזק מוחי באמצעות טיפול בתא לחץ, שבו חמצן בריכוז גבוה במיוחד, מוכר יותר מ-30 שנה אבל רק כיום מוכיח מחקר ישראלי חדש את יכולתו לעורר תאי עצב רדומים ולהחזיר פגועי מוח לתפקוד מלא. כתבה חמישית בסדרה שמציגה את מחקרי המוח העדכניים ביותר
פגיעות מוחיות - כתוצאה מפציעות ראש, משבץ וממחלות אחרות - גורמות לנכויות קשות גופניות, פסיכולוגיות וקוגניטיביות. עד היום היה הטיפול שיקומי בעיקרו, ותוצאותיו היו מוגבלות. כעת אנו מציעים תקווה חדשה: חשיפה לסביבה עשירה בחמצן בתוך תא לחץ, אפילו שנים אחרי הפגיעה, משפרת משמעותית את מצבם של המטופלים.
הכתבות הקודמות בסדרה:
- סוף לאלצהיימר? ישראלים חידשו תאי עצב במוח
- מהפכה בדרך? מחיקת זיכרון תגמול מאלכוהול
- להסתמך על הבטן או המוח? איך נכון להחליט
- סריקת מוח תחסוך לנו טיפול פסיכולוגי?
הרעיון שניתן לתקן נזק מוחי באמצעות טיפול בתא לחץ נולד כבר בשנות ה-90, אך הגישה לא נבחנה אז לעומקה כיוון שהיא סתרה את ההשקפה הרווחת באותה עת: שרשתות עצביות במוח עשויות להתחדש ולהשתנות רק בגיל הילדות, או במסגרת של חלון זמן מוגבל לאחר פגיעה.
בשני מחקרים שלנו, שפורסמו השנה, השתתפו כ-130 מטופלים עם נזק מוחי בדרגות שונות, שמצבם כבר חדל להשתפר ונחשב לכרוני. המשתתפים נחשפו לתנאים המיוחדים השוררים בתא לחץ, המכיל אוויר מועשר בחמצן, ועקבנו אחר תפקודם המוחי בעזרת אמצעי הדמיה מתקדמים.
התוצאות מבטיחות ביותר: מסתבר כי חמצן בריכוז גבוה יכול לעורר תאי עצב רדומים, לאושש רשתות עצביות ולשפר את התפקוד המוחי של החולים - גם שנים לאחר הפגיעה.
שיר החלימה מפגיעת מוח
אחת ממשתתפי המחקר הייתה ד"ר שיר דפנה-תקוע, שנפצעה בתאונת הרכבת ברבדים ביוני 2005. "הייתי אז באמצע דוקטורט בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון", היא מספרת. "לפני כן למדתי באנגליה, עשיתי שני תוארי מאסטר בעבודה סוציאלית ובפסיכואנליזה וניהלתי חיים אינטלקטואליים עשירים. אחרי התאונה טופלתי והחלמתי גופנית, אבל גיליתי שמבחינה קוגניטיבית לא חזרתי לעצמי. כל היכולות המצוינות שהיו לי קודם לכן השתבשו: הריכוז, הזיכרון, הקריאה, האנגלית, חוש ההתמצאות. הייתי מסתובבת שעתיים בחניון כדי למצוא את המכונית שלי.
"הבנתי שאני סובלת מפגיעת ראש, אבל כל הבדיקות שעברתי לא העלו דבר, כיוון שלסריקות מוח יש מגבלה בזיהוי מצב כמו שלי - הרבה פגיעות קטנות ומפוזרות. ואז שמעתי על הניסוי בתא הלחץ והחלטתי להצטרף. ההטבה הייתה מידית: יום אחד, אחרי כמה טיפולים, יצאתי מתא הלחץ ופתאום העולם סביבי היה צלול. זו הייתה בהירות שלא חשתי שנים!"
המיפוי המוחי (SPECT) שביצענו אישר את תחושתה של שיר: הרשתות העצביות נראו מוארות יותר, והפעילות בהן גברה משמעותית. "עברתי 40 טיפולים בתא הלחץ, חמש פעמים בשבוע במשך כחודשיים, ופשוט חזרתי לעצמי", היא מסכמת. "חזרתי למקצוע שלי, חזרתי לכתוב, חזרתי לתפקד כאמא, סיימתי את הדוקטורט. זו הייתה חוויה של החלמה, פשוטו כמשמעו. היום אני חברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית במכללת אשקלון, ומרכזת צוות 'ילד בסיכון' במרכז הרפואי קפלן ברחובות. מבחינתי תא הלחץ הוא נס".
שיר איננה היחידה. הטיפול החדשני השיב לנפגעי המוח שהשתתפו במחקר תפקודים רבים ושונים. לאחר שנים של מוגבלות ותלות קשה באחרים, רבים מהם חזרו ללכת, לדבר, להתלבש, להתרחץ, לבשל, לקרוא ואף לעלות במדרגות – והכל בכוחות עצמם.
במחקר התמקדנו באנשים שנפגעו לפני חצי שנה עד חמש שנים, אך כבר זכינו לראות שיפור משמעותי גם בפגיעות מלפני 20 שנה. התוצאות בשטח ברורות מאוד והן מדהימות גם אותנו, כמטפלים וכחוקרים.
התמונות שלהלן מדגימות שינויים בפעילות מוח באמצאות סורק SPECT. התמונות העליונות ממחישות חוסר בשינוי לאחר תקופת בקרה ללא טיפול, ואילו התמונות התחתונות מראות שיפור ניכר (עליה של למעלה מ-25% בפעילות באזורים מסוימים) לאחר טיפול בתא לחץ. לנוכח הממצאים המרשימים אנחנו כמובן שואלים את עצמנו: איך זה קורה?
מה הסוד של תא הלחץ?
המפתח להצלחתו של הטיפול בתא הלחץ טמון לדעתנו בריכוז הגבוה של חמצן שמגיע אל רקמות המוח. במוח הפגוע נותרים תאי עצב רבים שעודם חיים, ועם זאת אינם מקבלים די אנרגיה כדי להתעורר ולשוב לתפקוד. בשל חשיבותו מקבל המוח שיעור גבוה יחסית, כ-20% מהחמצן שנכנס לגופנו, אך מסתבר שהאנרגיה הזאת מתועלת בעיקר לאזורים פעילים, ולא למקומות פגועים ורדומים.
כך, אספקת החמצן למוח בתנאים רגילים אינה מסוגלת להזין תהליכי תיקון וריפוי - בניית כלי דם חדשים, חידוש קשרים בין תאי העצב, הערת תאי עצב רדומים - שדורשים מעצם טיבם כמות גדולה במיוחד של אנרגיה.
בתא הלחץ, לעומת זאת, יש ריכוז גבוה מאוד של חמצן, עד פי 10 מהריכוז באוויר הרגיל שאנו נושמים. לכן, יכול המוח להקצות את האנרגיה הדרושה לתיקון נזקים באזורים הפגועים, ומכאן השיפור המשמעותי בתפקוד החולים.
ההצלחה המרשימה של המחקר מעוררת תקוות רבות. אנחנו מאמינים שלטיפול בתא לחץ יש פוטנציאל גדול ככלי טיפולי למגוון גדול של מחלות ופגיעות שקשורות למוח. אנחנו מבינים היום שהפרעות מוחיות רבות קשורות לסוגיות של ניהול האנרגיה במוח. בעיה כזאת יכולה להיווצר, לדוגמה, בגיל המבוגר, עם הירידה ביעילות של זרימת הדם אל המוח ובתוכו.
לכן, ייתכן בהחלט שהטיפול החדש יוכל לסייע, בין היתר, בשלבים מוקדמים של דמנציה או אלצהיימר, ולמנוע את הידרדרות המחלה. אולי בעתיד אף נוכל להעניק למוח טיפולי "אנטי-אייג'ינג" שיתחזקו אותו וישמרו את תפקודו עד יומנו האחרון.
ד"ר שי אפרתי מכהן כראש היחידה למחקר ופיתוח וכמנהל המכון לרפואה היפרברית במרכז הרפואי אסף הרופא. מחקריו כוללים בדיקת השפעת אוויר מועשר בחמצן על החלמה ממחלות מערכת העצבים השונות. ד"ר אפרתי שייך לפקולטה לרפואה וחבר בית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב,
פרופ' אשל בן-יעקב מכהן כפרופסור בבית הספר לפיסיקה ולאסטרונומיה, מופקד הקתדרה לפיסיקה של מערכות מורכבות ע"ש מגי- גלס וחבר בית ספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב. הוא חוקר חישוביות התנהגות של מערכות ביולוגיות מורכבות ממושבות חיידקים לרשתות עצביות.
לפנייה לכתב/ת 
