אזרחות למגורשי ספרד: שמכם ברשימה?
522 שנה לאחר גירוש ספרד, הממשלה במדריד העבירה תיקון לחוק שמאפשר לצאצאי המגורשים לקבל אזרחות. רשימת שמות יש, אבל קריטריונים עדיין לא
בחודשים האחרונים, מאז החלו הפרסומים על כוונת ממשלת ספרד להעניק אזרחות לצאצאי המגורשים, פונים רבים לעורכי דין ולהתאחדות עולי אמריקה הלטינית בבקשה להבין אם גם הם יוכלו לזכות באזרחות הנכספת. עבור חלק מיוצאי ספרד מדובר ב"תיקון עוול היסטורי", כהגדרתם. עבור אחרים זו מקפצה עסקית וכלכלית לאירופה. אבל ייתכן שהשמחה מוקדמת מדי ושיחלוף עוד זמן עד שיוכלו לממש את זכותם לאזרחות.
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
בסוף השבוע, 522 שנים לאחר שהמלך פרננדו ה-2 והמלכה איזבלה ה-1 חתמו על צו המורה על גירוש יהודי ספרד, אישרה הממשלה במדריד חוק המאפשר לצאצאיהם של המגורשים לקבל אזרחות ספרדית, מבלי לוותר על אזרחות המדינה שבה הם מתגוררים. על-פי ההערכות, מדובר ב-3.5 מיליון יהודים שיכולים לקבל עתה אזרחות ספרדית. התיקון לחוק יעניק אזרחות למבקשים באופן אוטומטי, בלא קשר למקום מגוריהם, אבל עליהם להוכיח את מעמדם באמצעות שמות משפחה, שפה, מורשת או קשר למנהגים הספרדיים.
יו"ר התאחדות עולי אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל בישראל, עו"ד לאון אמיראס, ספקן לגבי כוונות בית המחוקקים הספרדי. "מצד אחד יש תחושה שנסגר מעגל, אך מצד שני נראה שהעסק הזה לא יצליח להתקדם בגלל בעיות בירוקרטיות. הסמכות שניתנה לפדרציה היהודית במדריד להחליט מי זכאי לאזרחות תהיה מסורבלת, בעיקר משום שהפדרציה מורכבת ממתנדבים שלא יכולים לטפל בכל כך הרבה בקשות שיוגשו במקביל".
לא מעט ישראלים מתהדרים בשורשים בספרד, בהם השחקן מוני מושונוב שנולד בישראל למשפחה יוצאת בולגריה. "אומרים שהשורשים שלנו מספרד ולמען האמת עד היום לא ממש התעניינתי בנושא הזה", הוא מודה. "אני חושב שספרד יכולה להיות מפתח להרבה ישראלים שרוצים להיכנס לאירופה, אם זה בספורט ואם זה לצורכי עבודה. ברמה האישית אין לי עניין בזה. נכון לעכשיו אני נשאר בישראל ואין לי כוונה לעזוב".
לעומת מושונוב, יש לא מעט שפונים לאנשי מקצוע בבקשה שיתרגמו עבורם מסמכים ותעודות שיוכיחו את שורשיהם הספרדיים, כפי שמעיד עו"ד אמיראס. "עד שלא אראה שהספרדים מאשרים אזרחויות אמשיך להטיל ספק במהלך הזה, שלפי דעתי נועד ליחסי ציבור. בעיה נוספת יכולה להיות עם תושבי פרו או קולומביה שיש להם שם יהודי מהעבר, אך חיים כיום בלי שום קשר ליהדות. עבור כאלה, אזרחות ספרדית יכולה להיות מקפצה לעתיד כלכלי טוב יותר באירופה".
עו"ד מאיה וייס-טמיר, המטפלת אף היא בבקשות ישראלים לאזרחות ספרדית, אומרת שכיום נדרשים ישראלים המבקשים אזרחות ספרדית לגור שנתיים בספרד ולוותר על אזרחותם. החוק החדש אמור להסיר את הסייגים הללו. מרדכי בן אביר, בן 88 מבאר שבע, עלה לישראל בשם מרקוס קבליירו. בעבר כבר ניסה להשיג אזרחות ספרדית, אך גם הוא נדרש לוותר על אזרחותו הישראלית: "לעולם לא אוותר עליה. העובדה שכרגע זה לא תנאי סף היא הישג אדיר. גם העובדה שכבר לא נדרשים להתגורר בספרד במשך שנתיים היא בשורה מצוינת. הנושא הזה בוער בעצמותיי ואני מאמין שאהיה הראשון שיפעל כדי לקבל את אזרחות ספרדית, תיקון עוול ליהודי ספרד".
בן אביר מעיד על עצמו שסיים את עבודת הדוקטורט שלו בגיל 82, "רק כדי לגלות את השורשים הספרדיים שלי. אני חושב שאני היחיד בעולם שהצליח להוכיח את הקשר שלו לגירוש יהודי ספרד בצורה מדעית. הצלחתי להגיע לשורשים שלי משנת 1200 ועד היום".
טוב לעסקים
מושיק אזקטלן, בן 32 מרחובות, טוען שהוא צאצא דור 17-16 ליהודי ספרד: "המשפחה שלי הייתה משפחת רבנים, שגורשה מקטלוניה בגירוש יהודי ספרד. הם יצאו לכיוון מזרח אירופה - פולין ומשם עברו דרך בולגריה לטורקיה. הם חיו כ-6-5 דורות באיסטנבול. אחד הסבים היה הרב הראשי של טורקיה, עד שסבא שלי, משה, החליט לעלות לארץ. כבר שנה יש דיבורים על האזרחות, אז התחלנו לבדוק מה משמעות החוק עם עו"ד. הבנתי שעדיין לא נקבעו קריטריונים. אתה צריך להוכיח שאתה במקור מספרד, דרך סיפור משפחתי, וגם שאתה דובר את השפה. קבלת האזרחות תסייע למשפחתי בעבודתם, חלקם עושים עסקים באירופה וזה עוזר".
למרות ההתעניינות הגוברת, מצננת עו"ד מאיה וייס-טמיר את ההתלהבות: "בנובמבר פורסם שמתכוונים לחוקק חוק שאמור לתת אזרחות אוטומטית לכל מי שיוכיח שהוא מצאצאי יהדות מגורשי ספרד. מאז לא קרה הרבה, עד אתמול כשדיברו על הצעת חוק - תיקון לחוק שיקל לקבל אזרחות. זה עדיין בתהליך. החוק יקל על המגורשים ויגדיר את הנסיבות המיוחדות שלהם. הוא יהיה קצוב בזמן להגשת הבקשות. נדרשת תעודה של הפדרציה של קהילות יהודי ספרד, ארגון מוכר במדינה, אבל הם עדיין לא קיבלו קריטריונים מהשלטונות למי להנפיק תעודה, ולכן זה עוד תלוי באוויר".
במשרדה של עו"ד וייס-טמיר יש כבר עשרות תיקים בנושא: "אנשים רוצים לעבוד, לחיות שם, ויש גם שיקולים סנטימנטליים". עם זאת, לצאצאי המגורשים קשה מאוד להתחקות אחר קשרים משפחתיים לפני מאות שנים, "בדרך אבדו הוכחות והייתה גם השואה, אבל יש אנשים שיש להם מידע שנים ושנים אחרונה".
לפנייה לכתב/ת 
