השוויון בנטל מתרחק: "פספוס, חטא לדורות"
הצבא לא קיבל את מבוקשו: תלמידי ישיבות ההסדר ישרתו רק חודש אחד יותר, החרדים יתגייסו בגיל מאוחר ולא רלוונטי. ועדת השוויון בנטל תחל היום באישור מחליף לחוק טל: "מנסים לרצות את החרדים על גב המשרתים"
הכתבות האחרונות על גיוס חרדים:
עימותים ועצורים: "לא נתגייס בשום אופן"
לפיד עצר את הזרמת הכספים לכל הישיבות
מחאת הגיוס החרדית: "זו רק ההתחלה"
עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
כך לדוגמה, בעוד רוב הצעירים בני ה-18 יתגייסו לשירות צבאי מלא, בני ישיבות ההסדר ימשיכו ליהנות ממסלול שירות מקוצר שיאפשר להם גם ללמוד. דיונים ארוכים בשאלת משך השירות שלהם הסתיימו בהמלצת הוועדה להאריך את שירותם הצבאי מ-16 ל-17 חודשים בלבד. זאת, בעוד צעיר חילוני ישרת על פי החוק החדש 32 חודשים. סעיף זה יאושר, כמו אחרים, כבר היום.
מגזר | המצב הקיים | המלצות צה"ל | הנוסח שצפוי לעלות להצבעה |
בנים | 36 חודשים | משך השירות ייקבע על פי התפקיד | 32 חודשים. אושר בוועדה |
בנות | 24 חודשים | משך השירות ייקבע על פי התפקיד | השירות יוארך ב-8 חודשים בתפקידים מסוימים בלבד |
תלמידי ישיבות הסדר | 16 חודשים | 24 חודשים | 17 חודשים |
תלמידי ישיבות ציוניות גבוהות | שירות צבאי מלא | אין המלצה | דחיית שירות לפחות עד גיל 23, ואז שירות מלא |
גם בני הישיבות הציוניות הגבוהות ייהנו מהטבות שהרוב לא נהנה מהן: דחיית שירות עד גיל 23 ורק לאחר מכן גיוס לשירות מלא. הביקורת שהתעוררה על מתן דחייה ארוכה כל כך התמקדה בעובדה שצעירים בגיל זה לרוב עסוקים כבר בהקמת משפחה ולכן צה"ל יפיק פחות תועלת משירותם. בנוסף, 300 בני הישיבות הציוניות הגבוהות יוכלו לקבל דחיית שירות עד גיל 26.
לצד זאת, יעלה השבוע להצבעה במסגרת החוק גם הסדר מיוחד לנציגי חב"ד הפועלים בסניפי הארגון בעולם. כיום אלו שיוצאים לשליחות במקום להתגייס לצה"ל נחשבים עריקים עם חזרתם ארצה, אולם החוק החדש מסדיר את מעמדם הרשמי ומקנה להם דחיית שירות עד גיל 24, אז הם אמורים לסיים את השליחות.
תפקידים חדשים לנשים - בתנאי שישרתו יותר
הוועדה, בראשות ח"כ איילת שקד, תצביע השבוע גם על נושא שירות נשים בצה"ל - סוגיה שעוררה ויכוחים נוקבים בשלב הדיונים. בוועדה הוחלט לקצר את משך השירות לגברים מ-36 חודשים ל-32 חודשים, אולם לא הושגה הסכמה על הארכת השירות לנשים. על פי נתונים שהוצגו, רק 43 אחוז מהנשים משרתות בצה"ל ובוועדה סברו כי הארכת שירותן רק תגדיל את חוסר השוויון הקיים ממילא בין המתגייסות למשתמטות.
יחד עם זאת, קובע החוק החדש כי צה"ל יפתח תפקידים מיוחדים לנשים המעוניינות בשירות משמעותי, בין היתר קרבי - אולם אלו יהיו זמינים רק לבנות שיסכימו להאריך את שירותן בשמונה חודשים, מעבר לשנתיים שנהוגות כיום. הגבלה זו תפגע בשאיפה הצה"לית לקבוע אורך שירות בהתאם לתפקיד ולא לפי מין - כך שלדוגמה, פקידה בקריה תשרת פחות מלוחמת בגדוד קרקל, שכיום משרתת במסלול התנדבותי שאינו מחייב.
אין זה השינוי היחיד שנרשם במתווה חוק הגיוס מאז שעבר לפני כמה חודשים מאחריות ועדת פרי לדיון בוועדת השוויון בנטל, אשר מנוגד לתוכנית שגובשה בצה"ל ושהוצגה לדרג הפוליטי במאי אשתקד. גם בצה"ל, כמו בקרב גורמים פוליטיים, הסכימו כי השינויים בהיקפי הגיוס בקרב מגזרים שונים, כמו חרדים, תלמידי ישיבות ונשים, צריכים להתבצע באופן מתון, מדורג ומוסכם - אולם התוכנית שגובשה באגף כוח האדם בתום עבודת מטה ממושכת, נחשבת לשוויונית בהרבה מזו שתאושר החל מהיום בוועדת שקד.
בצה"ל המליצו, למשל, כי גם תלמידי ישיבות ההסדר ישרתו 24 חודשים וציינו כי "לא ייתכן שחרדים משרתים כבר היום במשך שנתיים, ואילו תלמידי ישיבות הסדר ישרתו שמונה חודשים פחות". כיום משרתים בצה"ל כ-1,200 תלמידי ישיבות הסדר, רובם המכריע בתפקידי ליבה או בלחימה. מפקדיהם מציינים לחיוב את תרומתם כחיילים מובילים ומסורים שמשפיעים לטובה על המחלקה שבה הם משרתים, אולם מודים כי שיבוצם לקורסי פיקוד כרוך ב"כאב ראש שלישותי", וכי שירותם הקצר מקשה להפיק תועלת מכך.
"הישגים נקודתיים במחיר שחיקה מתמשכת"
ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), שהיה בתפקידו האחרון בצה"ל ראש אכ"א, מתח ביקורת על כך והאשים את מפלגת הבית היהודי בכך שהיא "נוהגת בצביעות כלפי השוויון בנטל בכל הנוגע לישיבות ההסדר. הם יודעים מצוין שיש עשרות אחוזים מבני ישיבות ההסדר שלא בהכרח לומדים ובזמן שמקצרים את שירותם הם עושים דברים אחרים. אין כל משמעות לחודש שבו האריכו את השירות. מפעל ההסדר הוא מפעל חשוב שהלך והושחת עם השנים, והבית היהודי מפספסת הזדמנות ליישר אותו ופוגעת בלגיטימיות שלו. החוק בהקשר זה הוא פספוס גדול - הישגים נקודתיים במחיר שחיקה מתמשכת".
גם ח"כ עומר בר לב (העבודה) תקף בחריפות וטען כי "ההתעלמות של כל הקואליציה מפטור גורף לבני ישיבות ההסדר היא חטא לדורות ובגדר אפליה ברורה ומידית. לא ייתכן שרפורמה כה רחבה תנציח אפליה שפוגעת ותפגע אף יותר בעתיד. ראש הממשלה ושר האוצר לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים ולהתעלם מהאתגר שלפתחנו ולתת לסקטור אחד הקלות שלא ניתנות לאף סקטור אחר". לדבריו, "ההתעקשות של הבית היהודי בנושא מציבה אותם כמפלגה הכי פחדנית וצבועה בכנסת ולא כמפלגה הכי קרבית, כפי שהם מתיימרים להציג את עצמם".
השר יעקב פרי (יש עתיד), שעמד בראש הוועדה שקדמה לזו, טען כי הבית היהודי מנסה "לחורר את החוק". לדבריו, "הבית היהודי מנסה לרצות את החרדים על גבם של ציבור המשרתים. הם מנסים לייצר חוק טל 2". הוא הבהיר כי "יש עתיד לא תיתן לזה יד. חובת הגיוס תחול גם על החרדים, כפי שהוחלט בממשלה".
איתן כבל (העבודה), מצדו, ציין כי "למרות שבחוק אין באמת שוויון אמיתי של הנטל, חשוב לקדמו - לא רק כי הוא טוב מהמצב הקיים, אלא כי הוא מתחבר לזרמים התת-קרקעיים בחברה החרדית, גם בנוגע לצורך לצאת לעבודה וגם בצורך להתגייס ולהיות חלק מהחברה הישראלית. הקרב על הסנקציות הפליליות הוא סתמי ובפועל חסר חשיבות. אם החרדים לא יעמדו במכסות, ממילא יחול עליהם חוק הגיוס הקיים היום ושבפועל לא מממשים אותו. לפיד רוצה אותו כדי להוציא להם עין ולהרוויח נקודות בטווח הקצר מההפגנות ומהמאבקים הפנימיים".
ההצבעה במליאה - לפני אמצע מרס
לצד ההסכמות שגובשו בוועדה ושאפשרו את תחילת ההצבעות, טרם נמצא פתרון לאותו סלע המחלוקת והוא שאלת הסנקציות הפליליות לחרדים שישתמטו משירות. טיוטת החוק, כפי שנוסחה בוועדה בראשות השר יעקב פרי, מבקשת לגייס כל חרדי למעט מכסה של "מתמידים". בתקופת הביניים, שהוגדרה כשלוש שנים וחצי (שישה מחזורי גיוס), יוכלו החרדים לקבל דחיית גיוס עד גיל 24 ולאחר מכן, במתווה הקבע, יוכלו לקבל דחיית שירות עד גיל 21 בלבד.
נגד המשתמטים, כך קבעה ועדת פרי, יופעל חוק שירות ביטחון הכולל בתוכו סנקציות פליליות כגון מאסר. הסעיף הזה הוציא בשבוע שעבר אלפי חרדים מכל רחבי הארץ להפגנות זעם. עם זאת, במפלגת יש עתיד לא התרשמו מהמחאה והבהירו כי בעיניהם הסעיף הוא ליבת החוק והכרחי ליישומו. מבלי הסעיף הזה, איים שר האוצר יאיר לפיד, לא תהיה ממשלה. ההערכה היא שלמרות התסיסה הקשה ברחוב החרדי, במהלך השבוע יושג בכל זאת רוב להעברת הסעיף.
אולם חוק השוויון בנטל אינו היחיד שמכניס את הקואליציה למצב של דריכות שיא. אישור החוק במליאה בקריאה שנייה ושלישית אמור להגיע כמקשה אחת עם חוק משאל עם, שמקודם על ידי יו"ר הקואליציה יריב לוין, ועם חוק המשילות שיזמה ישראל ביתנו. שלושת החוקים הכבדים אמורים להגיע להצבעה במליאה בתאריכים 12-10 במרס, ולח"כים כבר נמסר כי לא יוכלו להיעדר מהכנסת בימים האלו ושלא ניתן יהיה להתקזז בהצבעות.