שירות אזרחי - טוב או רע? תלמדו מגרמניה

הרחבה של השירות האזרחי מוצגת בשיח הציבורי בישראל כאחד האמצעים להגברת "השוויון בנטל". צעד זה כבר מעוגן בחוק המסתמן לגיוס חרדים. בה בעת, הימין דורש לחייב בשירות אזרחי את האזרחים הפלסטינים, והרמטכ"ל הקודם גבי אשכנזי אף הגדיל לעשות בהציעו הטלה של חובת שירות על כי מי שהצבא לא יזדקק לו. הרחבת השירות האזרחי נתפסת בשיח כמהלך חיובי. הרי הוא לא רק יצמצם את אי השוויון בחלוקת הנטל אלא גם ירחיב את מעגל האזרחים הצעירים התורמים לתועלת הכלל.

"מגלים עולם " - מאמרים אחרונים:

רע בפוליטיקה. עקב האכילס של אל-קאעידה / פרופ' מקס אברמס

הרג אזרחים בקרב. כשהחלש שובר את הכלים / פרופ' יצחק בנבג'י ועידית שפרן גיטלמן

מנחם בגין הציל את הפליטים. ומי יצילם היום? / ד"ר רן שאולי

זגזגן עם חזון. העולם על פי אובמה / ד"ר גליה בר- נתן

כדי לקלקל מעט את החגיגה, ראוי שנלמד משהו מנסיונן של מדינות אחרות. הנסיון הגרמני נראה מתאים לכך.

במקור, השירות האזרחי נועד ללכת לקראת סרבני המצפון. מרקל לצד חייל גרמני(צילום: רויטרס)

שירות נגד שירות

ומכאן שלשירות האזרחי הייתה תכלית, הדומה לזו של השירות האזרחי המוצע בישראל, כלומר, לחזק את הלגיטימיות של שירות החובה על ידי מניעת הפליה בין משרתים ללא משרתים. לתכלית זו, משך השירות האזרחי אף נקבע לתקופה ארוכה פי 1.3 ממשך השירות הצבאי, שהרי שירות אזרחי נתפס כתובעני פחות משירות צבאי.

בהדרגה הלך מספר סרבני המצפון ששירתו שירות אזרחי ועלה על מספר משרתי החובה בצבא, ובד בבד השתפר דימויו של השירות האזרחי עד כי עלה על זה של השירות בצבא. המשרתים שובצו בעיקר לתפקידים בשירותי הרווחה עד כי כ-10 אחוזים ממקצועות הרווחה אוישו באמצעותם. עם זאת, הממשלה קבעה את עקרון ה"נייטרליות שוק העבודה"; כלומר, נקבע שמשרתי השירות האזרחי יאיישו תקנים שבנסיבות אחרות לא היו מאוישים, וודאי לא במקום עובדים קיימים. בשירות האזרחי שירתו גברים בלבד, כי רק עליהם הוחל שירות החובה.

בשנת 2011 החליטה ממשלת גרמניה להשעות ללא הגבלת זמן את גיוס החובה לצבא, ולכן גם לשירות האזרחי. ערב הביטול איישו כ-90 אלף גברים משרות בשירות האזרחי, וכדי להתמודד עם הפגיעה הצפויה בשירותים החברתיים הוקמה מסגרת של שירות התנדבותי חלופי (BFD). נכון לשנת 2012 כבר הוצג השירות האזרחי במתכונת החדשה כהצלחה, אף שלצורך איוש השורות הגבירה הממשלה את התמריץ הכספי ואפשרה גם העסקה של מובטלים ומבוגרים.

סיכונים בהרחבת השירות האזרחי. תרגיל של צה"ל בדרום הארץ(צילום: EPA)

השירות האזרחי ממסד אי-שוויון

בישראל, הרחבה ניכרת של השירות האזרחי, ובכך גם הגברה ניכרת של תלות השירותים החברתיים בקיומו, עשויה ליצור השלכות דומות לאלו שנצפו בגרמניה. היא עשויה לעכב את ביטולו של גיוס החובה ככל שממשלות יבקשו לשקול זאת בעתיד. העיכוב ינבע אם מחשש לפגיעה בשירותים החברתיים ואם מתוך הבנה שצמצום הפגיעה יחייב סבסוד של כוח עבודה חליפי, כפי שעשתה גרמניה. ההשלכות של שימור מודל גיוס החובה בישראל, בנסיבות שבהן מאבד מודל זה מן הלגיטימיות שלו, משמעותיות יותר כאן מאשר בגרמניה, שעיקר האתגר הצבאי שעמד בפניה היה שיגור כוחות משלוח מצומצמים למשימות מחוץ לשטחה.

שנית, השירות האזרחי ממסד אי-שוויון. גם בגרמניה התהוותה מציאות לפיה בצבא בלטו בשירותם צעירים שאינם בוגרי תיכון ואילו המשכילים, סרבני המצפון, איישו את שורות השירות האזרחי. וככל שעלתה תדמית השירות האזרחי וגם תרומתו למשרת במונחים של רכישת כישורים חברתיים, התוצאה הייתה שקבוצות משכילות נהנו משירות יוקרתי ומתגמל יותר מאשר קבוצות ממעמד נמוך שאיישו את שורות הצבא. אי-שוויון זה רלבנטי גם לישראל. זאת בפרט, שבישראל הוחלט לאמץ שירות אזרחי קצר ביחס לשירות צבאי, ולא ההיפך, כבגרמניה.

יתר על כן, בישראל גם צפויה להתפתח תחרות על סטטוסים בין משרתי השירות האזרחי בעיסוקים היותר מבוקשים (כמו תפקידים ביטחוניים אזרחיים) ובין חיילי המנהלה בצבא. אי-שוויון והפגיעה בתחושת ההוגנות יעצימו את הפגיעה במערכת הלגיטימית של גיוס החובה.

לא מוכנים להתגייס. הפגנת צעירים חרדים בבני ברק(צילום: ירון ברנר)

שלישית, למרות עקרון הנייטרליות של שוק העבודה, הגרמנים ביקרו את השירות האזרחי על שהוא מנצל כוח אדם זול, דוחה את כניסתם של צעירים משכילים לשוק העבודה או לרכישת השכלה גבוהה, מביא להורדת שכר בשירותי הרווחה ואף מסייע לבלימת ההרחבה של השדרה המקצועית של שירותי הרווחה. אם במדינה כמו גרמניה, המגינה על זכויות עובדים, נשמעו טענות שכאלה, ניתן לשער שבישראל תהיה תמונת המצב חריפה אף יותר.

לכפות על בני נוער שירות אזרחי? לא מומלץ

ולבסוף, חלק מהביקורת על השירות האזרחי בגרמניה, בשעתו, הייתה שאין הוא מעודד תרבות של התנדבות. וכך, דווקא המעבר משירות אזרחי כפוי לשירות אזרחי וולונטרי נתפס בגרמניה כמהלך שעשוי לחזק מעורבות וולונטרית של צעירים בחיי קהילתם. בישראל, השירות האזרחי מתרחב בד בבד עם התרחבותה של תרבות של התנדבות, לפחות אם לשפוט נוכח התרחבותו של המגזר השלישי והגידול בשיעורי ההתנדבות. אכיפת התנדבות יכולה איפוא להניב תוצאה הפוכה, כפי שגם מגלים ממצאים על התנדבות כפויה של בני נוער באמצעות בתי הספר התיכוניים.

לסיכום, נוכח הפוטנציאל להרחבה ניכרת של השירות האזרחי בישראל, מאמר זה הצביע על הסיכונים שאותם ניתן ללמוד מהנסיון הגרמני. הרחבה שכזו יכולה, איפוא, להביא לתוצאה הפוכה מזו לה ציפו יוזמיה, ובעיקר להחליש, לא לחזק, את בסיס הלגיטימיות של גיוס החובה.לכן, את הרחבת השירות האזרחי יש לבצע בזהירות רבה ובמתינות, ותוך הצבה של גבולות ברורים, מתוך מודעוּת לסיכונים הכרוכים בו. הקמה של "בקו"ם אזרחי" שינקז אליו את כל מי שהצבא ימצא לא כשיר לשרת, לרבות האזרחים הפלסטינים, הרעיון שבמקורו הגה גבי אשכנזי, הוא רעיון שנכון שיגווע מוקדם ככל שאפשר.

פרופ' יגיל לוי הוא ראש התוכנית ללימודי דמוקרטיה באוניברסיטה הפתוחה וראש קבוצת המחקר האירופאית לחקר צבא-חברה. מאמר זה מתבסס על עבודה רחבה יותר שנעשתה במימון מכון האוניברסיטה הפתוחה לחקר מדיניות, כלכלה פוליטית וחברה

המכון ליחסים בינלאומיים ע"ש לאונרד דיוויס באוניברסיטה העברית בירושלים מפרסם בשיתוף פעולה עם ynet את מדור "מגלים עולם" שבו מופיעים מאמרי פרשנות ועמדה של חוקרים מרחבי העולם בתחום היחסים הבינלאומיים