גן עדן אבוד: הסצנות הגנוזות מ'מקום בגן עדן'
בדרך ליצירת סרטו החדש "מקום בגן עדן", נאלץ הבמאי יוסי מדמוני להיפרד בעריכה מסצנות שאהב במיוחד: שוטים של טנקים ופיצוצים בשדה הקרב, רגעים משפחתיים אינטימיים סביב השולחן וגם שיחה של אלון אבוטבול בערבית - צפו בסצנות הגנוזות
סרטו החדש של יוסי מדמוני, "מקום בגן עדן", הוא בוודאי היצירה האישית ביותר של הבמאי המוערך ("המנגליסטים", "בוקר טוב, אדון פידלמן"), אולם יש לה ממדים אפיים, הנדירים מאוד במקומותינו. הסרט מגולל את סיפור עלייתו ונפילתו של גנרל בצה"ל, לאורך יותר מארבעה עשורים. ואם לא די בכך, דמות זו של "במבי" (ויש שיזהו בה ובצדק את דמותו של רחבעם זאבי, הלא הוא "גנדי") נושאת בתוכה גם מודל של הישראליות כולה.
הפער שנוצר לא פעם בעשייה הקולנועית - בין האישי לכללי, בא לידי ביטוי ובגדול ביצירת "מקום בגן עדן" המורכב כל כך - שבו מככב אלון אבוטבול בתפקיד הראשי, ולצידו רותם זיסמן-כהן כאהובתו איילה, תום גרציאני כבנו החוזר בתשובה, וכן יוסי פולק, קרן ברגר, מיכאל אלוני, גבי עמרני, תאופיק אבו-ואיל ועוד.
והפער הזה לפעמים הוא בלתי ניתן לגישור. המחיר שיש לשלם בדרך לתוצאה הסופית מגיע בדמות סצנות שנאלצים לחתוך בעריכה, ולגנוז. לעתים אלו סצנות אישיות ורגישות, או גדולות מהחיים, ולמדמוני היו גם כאלה וגם כאלה. הן לא יופיעו בסרט שיעלה לאקרנים ביום חמישי הקרוב, אבל כאן הוא חושף אותן בפניכם, ומסביר, לעתים בעצב, למה נפלטו מהגרסה הסופית:
שלושה טנקים בשדה הקרב
"האפיזודה של קרב השיריון בסרט לקוחה מסיפורי מורשת הקרב של "כוח צביקה", היחידה בפיקודו של סרן צביקה גרינגולד, שעם טנקים ספורים הצליחה לעכב את הצבא הסורי מלפרוץ לפנים המדינה, עד לבוא התגבורת. שלושה טנקים זה כל מה שהיה לו (בסוף נשאר רק טנק אחד), ושלושה טנקים זה מה שביקשתי. לא הרבה. שלושה. רציתי להראות שלושה טנקים ישראלים שנסוגים מהקרב, וגיבור הסרט שמגיע על ג'יפ עוצר את הנסיגה שלהם, משמיש אותם ומוביל את הלוחמים המותשים לקרב המכריע.
"לא ידעתי כמה קשה יהיה לייצר את הסצנה הזאת. למצוא טנקים מהדגם שהיה פעיל במלחמת יום כיפור היה משימה קשה. הסתבר שנשארה פלוגה אחרונה בצה"ל שעושה בהם שימוש - פלוגת טנקי מג"ח שמשמשים היום לאימונים בגולן.
היינו צריכים להביא אותם לאתר הצילומים שלנו בבסיס האימונים בלכיש - מה שאמור לעלות כמו תקציב של ארבעה ימי צילום. בדרך היינו צריכים לעבור את הביורוקרטיה הצה"לית הבלתי אפשרית, לקבל את אישור משרד הביטחון וגם לקלוט אנשי מילואים שיידעו לתפעל את הטנקים. בנוסף צילמנו שני טייקים של פיצוץ פגז במפגש עם הטנק. שזה סיפור בפני עצמו.
"אבל בסופו של דבר, כל שוט בו ראו על המסך את שלושת הטנקים שלנו, ירד בסופו של דבר בעריכה. וכך גם במקרה של צילומי הפיצוצים. מה קרה? בהדרגה, תוך כדי עריכה, הבנתי שהאקשן הוא הדבר הכי לא נכון לסיקוונס המלחמה. אני צריך את הפנים של הגיבורים, את הרגעים של הפחד, היאוש, לא את הפיצוצים. את שני השוטים הללו שהעפנו מהסרט, העברנו לטריילר. אולי כדי להרגיש יותר טוב עם עצמנו".
הבן, האחיות והאב הנעדר
"את הסצנה הזאת מאוד אהבתי. אין הרבה אינטראקציות בין נמרוד הצעיר (גרציאני) לאחיות שלו (בגילומן של מורן רוזנבלט ומור פולונוהר). הן חולפות בחיים שלו כמו צללים. הסצנה הזאת היתה אמורה להראות את ההבדל בין היחס של הבנות לאבא שלהן לבין היחס של נמרוד אליו. הבנות מסוגלות לראות את הטעויות של האבא, הן מבוגרות יותר, פחות קרובות אליו. נמרוד לא מסוגל.
"זאת הסצנה היחידה בה שתי האחיות עמדו במרכז, ולכן הסצנה שברמה האישית היה לי הכי קשה להוריד. לקחתי שחקניות באמת מצוינות לתפקידים קטנים, ועוד הורדתי את הסצנה הכי משמעותית שלהן. אבל הסרט דרש את זה. הסרט האפי המורכב הזה דרש להוריד כל סצנה שלא מתמקדת באופן ישיר ביחסים של במבי והבן שלו".
קידוש במקום קדוש
"גם הסצנה הזאת מאוד יקרה לי. היא צולמה בבית המשפחה הישן של משפחתי, בשכונת הבוכרים בירושלים ליד מאה שערים. הרבה זכרונות ילדות יש לי מהבית הזה. זאת סצנה בה קידוש ערב שבת הופך למריבה. גם הסנטימנט למקום בו צולמה הסצנה הקשה עליי להוציא אותה. המשחק המושלם לדעתי של שני השחקנים לא הקלה - קרן ברגר מביעה המון במעט מילים, ותום גרציאני פגיע מאוד. הצרה היתה שכבר צילמנו סצנה אחת של מריבה, ובסרט רחב יריעה שכזה, כל חזרה מיותרת".
אלון אבוטבול בערבית
"זו אחת הסצנות האהובות עלי. במבי מגיע לזקן התימני בשנות החמישים, ומוכן לעבוד שנה בשביל ידה של בתו איילה. האבא, ברגע של שכרות, מסכים להצעה המופרכת הזאת. הוא ינסה אחר כך להקשות על במבי ככל יכולתו כדי לא להפסיד את בתו. אחת הדרכים היא להכניס פועל ערבי לצריף הקטנטן בו התגורר במבי.
"כשהדייר החדש מגיע, הוא משוכנע שגם במבי ערבי. הרי לא ייתכן שיהודי ישכן יהודי אחר במקום כזה עלוב. במבי, ששולט בערבית, לא מגלה לא את טעותו. הפער הזה יוצר סצנה מצחיקה ונוגעת ללב. הורדנו אותה בכאב כי היא לקחה פוקוס מסיפור האהבה של במבי ואיילה".
