ילנה אלימלך חיה מקצבה של 2,732 שקל
2013 הייתה השנה של ריקי כהן מחדרה. 2014 מסתמנת כשנה של ילנה אלימלך (73) מירושלים, סמל לעוני ולמצוקה שנחשפה בנאומו של ח"כ הרצוג בכנסת. ללא פנסיה, חיה מקצבאות, היא בקושי קונה מזון וגרה בדירת 27 מ"ר: "לסופרמרקט אני הולכת כמו למוזיאון - רק להסתכל"
ילנה, איך אפשר לחיות מ-2,732 שקל בחודש?
"לחיות? זה לא חיים".
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
את אלימלך חשף ח"כ הרצוג, שתקף במליאה את ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך דיון חברתי-כלכלי על נושא הרזרבות בתקציב המדינה. "ילנה אלימלך היא אישה אמיתית", אמר, "שלא כמו ריקי כהן, יש לה שם ופנים וגיל. היא מתקיימת מקצבה של 2,732 שקל בחודש". הרצוג טען בנאום כי אחרי תשלום שכר דירה, חשבון חשמל וחשבונות נוספים נשארים לילנה 700 שקלים בלבד: "אדוני ראש הממשלה, אתה יודע כמה קשה להתקיים מ-25 שקלים ליום? כך חי קשיש בישראל שמתקיים מקצבת זקנה".
הנאום של הרצוג לא הפתיע לחלוטין את אלימלך, כי היא שוחחה השבוע עם עוזרו של יו"ר האופוזיציה. השיחה איתה מתקיימת בבית שבו היא מתגוררת בגפה: בדירה קטנה מאוד (27 מ"ר) של הדיור המוגן של משרדי הקליטה והשיכון בירושלים. יש בה סלון ומטבח מחוברים ועוד חדר שינה זעיר.
"כל היום אני מחשבת מה לקנות, איך לקנות ואיפה לחסוך", היא מסבירה. "אחרי התשלומים והתרופות לא נשאר לי מספיק כסף כדי לקנות אוכל. אני למשל לא קונה בסופרמרקט. לשם אני הולכת כמו למוזיאון - רק להסתכל. את הקניות אני עושה בשוק בסוף היום. הירקות והפירות פחות טובים אבל גם עולים פחות כסף. אני לא קונה בשר כי אין לי כסף לזה. לפעמים אני קונה עוף".
תתחלפו איתה ליום אחד
אלימלך משתייכת לקבוצה גדולה של ישראלים שאין להם. על פי דו"ח העוני של הביטוח הלאומי שפורסם בדצמבר האחרון, ב-2012 חיו בישראל 439,500 משפחות עניות, שכללו 1,754,700 נפשות, מהן 817,200 ילדים.
כמו קשישים רבים אחרים שעלו לישראל בשנות ה-90 מברית המועצות לשעבר, גם אלימלך עסקה מאז בעיקר בעבודות זמניות שלא הקנו לה זכויות פנסיה. היא עלתה מבלארוס ב-1991 ובהכשרתה היא מהנדסת בניין, אבל כאן היא לא יכלה לעסוק במקצוע.
"כשהגעתי לכאן לא ידעתי מילה בעברית ולא היה סיכוי למצוא עבודה כמהנדסת", היא נזכרת. "אז עבדתי בכל דבר אחר. ניקיון, מטבח, טיפול בקשישים. כל מה שיכולתי למצוא כדי להתקיים. אני מצפה שהמדינה תעזור לי. שתי הנכדות שלי הלכו לצבא ונתנו למדינה, הבת שלי הפכה נכה 100% אחרי שנפגעה בפיגוע. אני לא מבקשת מותרות אבל אני גם בת אדם ורוצה לחיות, לא רק לנשום ולישון. אני רוצה להיות מסוגלת לארח את הנכדות שלי ולקנות להן עוגה. אני רוצה שיהיה לי כסף לנסוע באוטובוס וללכת פעם בחודש לקונצרט".
ללא פנסיה, כל הכנסתה מסתכמת בקצבה שהיא מקבלת מהביטוח הלאומי, המורכבת לדבריה מקצבת זקנה והבטחת הכנסה. "מתייחסים אלינו כמו סוג ב'", היא מדגישה. "הייתי רוצה ששר האוצר וראש הממשלה יתחלפו איתי ליום אחד כדי שיבינו את המצב שלי. הם לא רואים אותי ואת החברים שלי".
סף ביטחון תזונתי
בתוכנית שמציגה המועצה הלאומית לביטחון תזונתי בישראל, שהוקמה ב-2011 על ידי שר הרווחה דאז משה כחלון, מוצע להעניק סיוע חודשי של כ-320 שקל לחודש לכ-110 אלף משפחות נזקקות. הסכום יתקבל באמצעות חבילות או שוברי מזון. על פי התוכנית,
שפרטיה הגיעו לידי ynet ושאמורה להימשך שנתיים, במיזם ייקחו חלק המדינה, המגזר השלישי והמגזר העסקי, והמזון יחולק לנזקקים באמצעות עמותות בשלב הראשון.
המועצה לביטחון תזונתי, בראשות פרופ' דב צ'רניחובסקי, מעריכה על פי אומדן של הביטוח הלאומי כי בישראל חיות כ-330 אלף משפחות שסובלות מתחושה של "אי ביטחון במזון". המונח מתייחס לשתי תופעות הקשורות זו בזו: מחסור במזון ברמת משק הבית ותזונה לא נכונה. לפי דו"ח הביטוח הלאומי, 18.3 אחוז מהמשפחות בישראל סובלות מתחושה סובייקטיבית של אי ביטחון במזון ו-10.5 אחוז סובלות מאי ביטחון חמור העלול להיות מלווה בתחושת רעב.
במקביל, מחברי הדו"ח של קרן המטבע הבינלאומית על כלכלת ישראל, שפורסם אמש, ציינו כי למרות שיעור הצמיחה הגבוה יחסית, נותר שיעור העוני בישראל בין הגבוהים במדינות המפותחות (OECD). רבים מהעניים, נקבע בדו"ח, הם ערבים וחרדים. מחברי הדו"ח הזהירו שאם לא ישולבו החרדים והערבים בשוק העבודה, תיפגע הצמיחה של ישראל בטווח הארוך, בייחוד כשלוקחים בחשבון את הפרופיל הדמוגרפי הישראלי - תוך 20 שנה יהוו שתי האוכלוסיות 40% מאזרחי ישראל. הם קוראים להגביר גם את המאמץ בחינוך אוכלוסיות אלו כדי לשלבן בשוק העבודה.
לפנייה לכתב/ת 
