לפיד ובנט יסייעו ליצואנים במיליארדי שקלים
בעקבות הירידה ברווחיות היצוא וההאטה בקצב הצמיחה של המשק, שרי האוצר והכלכלה הודיעו על צעדי סיוע: המדינה תגדיל את היקף הערבויות שהיא מעמידה להלוואות שנוטלים יצואנים ותממן את הוצאות השיווק שלהם
שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הכלכלה, נפתלי בנט, הודיעו היום (ג') כי יעניקו סיוע במיליארדי שקלים לתעשייה המייצאת, בעקבות הירידה ברווחיות היצוא וההאטה הכללית בקצב הצמיחה של המשק . הסיוע יינתן בעיקר בצורת הגדלה של היקף הערבויות שמעמידה המדינה להלוואות שנוטלים היצואנים, וסיוע ישיר במימון הוצאות השיווק שלהם.
ההאטה שנרשמת לאחרונה ברווחיות של המפעלים המייצאים לחו"ל מיוחסת בעיקר לתחילת הפקת הגז הטבעי ממאגר תמר. הפקת הגז גורמת לביקוש רב לשקלים ולהתחזקות של השקל מול מטבעות זרים.
לחץ ציבורי של ראשי התעשייה
התחזקות של השקל פוגעת ברווחי היצואנים, מכיוון שהם מרוויחים במטבע זר והוצאותיהם על שכר וחומרי גלם נספרות בשקלים. בחודשים האחרונים הפעילו ראשי התעשייה המייצאת לחץ ציבורי גדול על נגידת בנק ישראל, על שר האוצר ועל שר הכלכלה לפעול באמצעים העומדים לרשותם כנגד הפגיעה ברווחיותם.
הלחץ עשה את שלו וכבר בחודשים האחרונים ניכרת עלייה בהיקף הפעילות של בנק ישראל כנגד התחזקות השקל. הכלי המרכזי שעומד לזכות הבנק הוא רכישה מסיבית של מטבעות זרים, על מנת ליצור ביקוש מלאכותי למטבעות אלו ולהוביל לפיחות בערכו של השקל.
כעת מצטרפים גם משרדי הממשלה למאמץ ומפעילים את הכלים המקובלים שעומדים לרשותם - ערבות מדינה להלוואות וסיוע תקציבי.
במשרדי האוצר והכלכלה החליטו להגדיל את מכסת הערבויות שיכולה להעניק המדינה בשנה הקרובה להלוואות של מפעלים מייצאים מ-7.5 מיליארד שקל ל-13.5 מיליארד. כמו כן, הוחלט כי היקף הערבויות יגדל בשנים הקרובות עד שחלקו בתוצר המשקי הגולמי (נתון שמשקף את גודל כלכלתה של המדינה) ישתווה למקובל במדינות המפותחות.
עוד הוחלט על העמדת תקציב בסך 50 מיליון שקל למימון פעילויות שיווק של חברות מייצאות. המימון יינתן במסגרת של תכנית בת שנתיים, שזכתה לשם "כסף חכם". מטרת התכנית היא להביא תוך שנתיים לגידול של 50% בהיקף היצוא הישראלי.
בתכנית ישתתפו כ-100 חברות שמחזור המכירות שלהן בחו"ל היה גבוה ממיליון שקל בשנה שעברה. כל חברה תזכה לליווי צמוד מצד יועץ שיווק שתשכור המדינה, שיבנה עבורה תכנית שיווק שתתמקד בשתי מדינות יעד.
החברות יעבדו בתיאום עם הנספחים המסחריים של משרד הכלכלה במדינות היעד שלהן ועל כל שקל שתשים החברה על הוצאות שיווק ופעולות שנועדו לעמוד בתנאי הרגולציה במדינת היעד, תשים המדינה שקל נוסף, עד לסכום כולל של מיליון שקל לכל חברה (חצי מיליון מהמדינה). בקרוב תוקם במשרד הכלכלה ועדה שתורכב מנציגי ציבור ונציגי המשרד, שתקבע מי יהיו החברות שיזכו להשתתף בתכנית.
התעשיינים: מבורך, אבל לא מספיק
נשיא התאחדות התעשיינים ונשיאות הארגונים העסקיים, צביקה אורן, מסר בהתייחס לפרסום חבילת הסיוע ליצואנים: "יש לפעול על מנת להפסיק את מגמת הצטמצמות היצוא ולכן כל עזרה מצד הממשלה הנה פעילות מבורכת. אני מקווה כי הכלים של חבילת הסיוע יהיו נגישים לתעשיינים ויוכלו לשמש מפעלים ותעשייה קטנה ובינונית בפרט, ללא בירוקרטיה מכבידה נוספת.
"אולם, על מנת לאפשר לכלים הללו להבשיל ואכן לסייע, יש לדאוג, אף בצורה מלאכותית, להעמיד את שער הדולר על 3.8 שקלים. אנו מודעים לפעילות בנק ישראל בנושא ויש אף להגבירה.
"כמו כן, יש לטפל בצד ההוצאות של התעשייה המקומית הנמצאות באחריות הממשלה - מס הארנונה, תעריפי המים השערורייתיים ותעריפי החשמל. עד שבעיות אלו לא יטופלו, לא יהיה מענה משמעותי למצוקת התעשייה המקומית, אשר הולכת ומצטמקת אל מול התחרות בשווקים הבינלאומיים".