החלטה היסטורית: אושר חוק שוויון בנטל
65 שנה אחרי שניתן פטור לחרדים מגיוס לצה"ל, אישרה ועדת שקד חוק שיביא אותם לצבא - כולל עונשי מאסר למשתמטים. ח"כים חרדים: "אות קלון למדינה". ח"כ מהבית היהודי הגיש בקשה להצבעה חוזרת
תהיה הצבעה נוספת, החוק יחול רק מ-2017 ולצעירים תינתן דחיית גיוס עד גיל 26. אבל כל אלו לא משנים את השורה התחתונה - 65 שנה אחרי שניתן הפטור ההיסטורי לחרדים, אושר בוועדת שקד חוק שוויון בנטל. יעדי הגיוס יעלו מדי שנה, ואם החרדים לא יעמדו במכסות יוצאו צווי מעצר למשתמטים. החרדים כבר מתכננים הפגנות ענק נגד חובת הגיוס, חברי הכנסת שלהם כינו את ההחלטה "פשע היסטורי".
- עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עוד בנושא:
עיקרי החוק
עד יוני 2017 תלמידי ישיבות יוכלו לדחות את הגיוס ולקבל פטור בגיל 22.
מיוני 2017 יחויבו בני 21 ומעלה להתגייס אם לא יהיו מספיק חרדים שיגויסו באותה שנה.
המועמדים לגיוס יוכלו לדחות את שירותם מדי שנה עד גיל 24.
על חרדי שישתמט מגיוס יוטלו סנקציות פליליות, ובהן מאסר.
הסנקציות יוטלו רק חצי שנה אחרי כניסת החוק לתוקף.
אמש (ד'), אחרי המחלוקות בקואליציה, ועדת השוויון בנטל בראשות ח"כ איילת שקד התכנסה להצבעות סביב הסעיף הדרמטי ביותר בחוק המיועד, שנוגע לעונשי מאסר לחרדים שישתמטו משירות צבאי או אזרחי (סנקציות פליליות). חברי הוועדה אישרו את נושא הסנקציות, אך להפתעת המשתתפים הגיש ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) בקשה להצבעה מחודשת (רביזיה). בשל כך תתבצע ההצבעה על הסעיף במועד אחר. הח"כים אריאל אטיאס (ש"ס), מאיר פרוש (יהדות התורה) ואלעזר שטרן (התנועה) בחרו להיעדר מההצבעה. ח"כ עומר בר לב (העבודה) נמנע.
| שנה | מספר החרדים המשתמטים מגיוס |
| 1948 | 400 |
| 1953 | 1,240 |
| 1968 | 4,700 |
| 1977 | 8,260 |
| 1985 | 16,000 |
| 1994 | 24,100 |
| 1999 | 30,174 |
| 2002 | 36,887 |
| 2005 | 45,500 |
| 2009 | 57,800 |
| 2010 | 62,500 |
דקות ספורות לאחר מכן התברר שחרף ההסכמות שהוצגו שלשום, יו"ר הוועדה ח"כ שקד הייתה שותפה לבקשת הרביזיה שהגיש חבר סיעתה. "ישנם עוד כמה נושאים שאינם פתורים", אמרה. "כשנגיע להסכמות לגביהם יובא הסעיף להצבעה מחודשת".
מנגד, חבר הוועדה עפר שלח (יש עתיד), שלא הכיר את עמדת שקד, אמר: "הייתה הכרעה של ראש הממשלה ואנחנו נהגנו על פי ההכרעה הזו, שהייתה בהתאם לדרישת יש עתיד. אנחנו מצפים שכל מפלגות הקואליציה יפעלו בהתאם לצורך קידום החוק".
| שנה | יעד הגיוס (מתוך כ-8,000 חרדים) |
| 2014 | 3,800 |
| 2015 | 4,500 |
| 2016 | 5,200 |
חבר הוועדה, ח"כ עומר בר לב (העבודה), מתח ביקורת בסוף הדיונים: "כמי שרוצה שוויון בנטל, מזעזע אותי לראות כיצד קואליציית האינטרסים מנווטת את הספינה בלי דרך, תוך שהיא שוכחת מהו היעד האמיתי של החוק - הגדלת השוויון. אני מקווה שבסופו של דבר נוכל לשנות קצת לטובה את החוק".
למרות החוק המרוכך, וחרף העובדה שההצבעה עוד לא הסתיימה, מיהר ח"כ אליעזר מוזס (יהדות התורה) להגיב: "אתמול נכתב פרק נוסף בהיסטוריה הנוראה של רדיפות הדת היהודית. זה יום שחור שייזכר לדראון עולם. רק ממשלה אכזרית מכריזה על ציבור שלם של לומדי תורה עבריינים. זהו גט כריתות בין הממשלה לחרדים. לא נשכח ולא נסלח. לומדי התורה ימשיכו בשלהם בלי קשר לחוק".
השר יעקב פרי התחייב שעיקרון חובת הגיוס יהיה נר לרגלי חוק הגיוס החדש: "בפעם הראשונה מאז קום המדינה, דין עריק חרדי יהיה כדין עריק חילוני. תם עידן חוק טל. לא תהיה עוד אפליה בין דם לדם. השירות הצבאי והאזרחי, יחד עם יציאת התלמידים מ'כלא הישיבות' מהווים גשר להשתלבות החרדים בכוח העבודה".
ח"כ יעקב ליצמן: "החלטת ועדת שקד היא אות קלון למדינת ישראל. ישראל הפכה מהיום למדינה היחידה בעולם שבה מי שלומד תורה מואשם בפלילים. מביש לראות את נציגי הבית היהודי, שהפכו שותפים מלאים לפשע ההיסטורי. בני הישיבות ימשיכו לשקוד באוהלה של תורה ללא חשש מסנקציות, קנסות או מאסר".
המתווה לחוק השוויון בנטל
בפתח הדיון עלתה סוגיית דחיית השירות לחרדים עד גיל 26 בתום תקופת הביניים (מ-2017). ח"כ עפר שלח (יש עתיד) הגיש הסתייגות בנושא בבקשה להוריד את הגיל ל-24. הוועדה הצביעה על ההסתייגות והיא נפלה.
על פי ההצעה, חוק השוויון בנטל יוחל מ-1 ביולי 2017, אז יהיה כל צעיר חרדי חייב להתייצב להליך גיוס. יעדי הגיוס יתבצעו בהדרגה על פי המתווה שנקבע: ב-2014 יתגייסו לצה"ל ולשירות לאומי בסך הכול 3,800 חרדים, ב-2015 יתגייסו 4,500, ולאחר מכן כ-5,200 חרדים. על פי ההצעה, הישיבות יבחרו מי יהיו העילויים שלא יתגייסו, ואם הן לא יעמדו במכסות – יוצאו צווי מעצר למשתמטים.
על פי הערכת הוועדה, מחזור גיוס חרדים שנתי (של בני 18) עומד על כעשרת אלפים צעירים. מהם יש להחסיר את מה שמכונה בצה"ל "נפל" – שלא מגויסים בגלל מצב רפואי, אי התאמה וכולי – ושיעורם מוערך בכ-10 אחוזים ממחזור הגיוס.
החוק צפוי לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בתחילת החודש הבא. הוא מכיל שלוש שנים וחצי של תקופת ביניים, ובה חצי שנת הסתגלות המוגדרת בחוק ועוד חצי שנה שבה שר הביטחון לא יוכל להוציא צווי גיוס לחרדים.
אישור סעיפי החוק התאפשר אתמול לאחר ששלשום הכריע ראש הממשלה בנימין נתניהו בעד עמדתו של שר האוצר יאיר לפיד בנוגע להטלת סנקציות פליליות.
בשיחות שנמשכו אל תוך הלילה אושר כי סעיפי החוק הנוגעים לבני ישיבות ההסדר יאושרו בבוקר ולפיהם בני ההסדר ישרתו חודש נוסף, ובסך הכול 17 חודשי שירות. אתמול בבוקר דחתה הוועדה את הרביזיה על סעיפי בני ההסדר ובכך למעשה אישרה סופית את הסעיפים.
חברי הכנסת החרדים נעדרו מההצבעה ואיתם גם ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), המתנגד
למסלול ההסדר במתכונתו הנוכחית, ועומר בר לב (העבודה) שמתנגד למה שכונה "דיל" שקושר עיוות בקיצור שירות ישיבות ההסדר תמורת שירות חרדים.
ועדת שקד אישרה אתמול בבוקר באופן סופי כי בני ישיבות ההסדר ישרתו 17 חודשים בלבד. השר יעקב פרי, שעמד בראש הוועדה שגיבשה את הצעת החוק הממשלתית, אמר לאחר מכן: "זה אמנם לא לרוחי, אבל מי שחולם שאפשר להגיע לשוויון מלא, חי באוטופיה".
על האפשרות כי הציבור החרדי יגיב בהפגנות זעם, אמר פרי: "אני לא מתרגש כיוון שהחוק שאנחנו מביאים הוא צודק, רגיש ומאוזן. לא נחיל סנקציות פליליות אם הם יעמדו ביעדים ששמנו להם".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
