"המטרה שלנו היא לזכות ביורוליג"
רגע לפני שהוא פוגש את מכבי תל אביב (ו', 18:00), התפנה סוני ווימס, כוכבה האמריקאי של צסק"א מוסקבה לראיון מיוחד עם ynet ספורט ודיבר על השאיפה הגדולה שלו עם קבוצתו, על חוסר הכבוד לו זכה מקבוצות ה-NBA למרות שנתיים נהדרות בטורונטו, והוא גם לא מתרגש יותר מדי מהיריבות ארוכת השנים מול הצהובים.
סוני ווימס יכול היה בקלות להיות קופץ לגובה אולימפי. בגיל 16 במסגרת תחרות תיכון הוא קפץ לגובה של 2.10 מ' והעתיד בענף היה עוד לפניו, אלא שאהבתו לכדורסל גברה על האפשרות שיהפוך את האתלטיקה למקצוע והוא התמקד בכדורסל.
ynet ספורט ברשתות החברתיות:
ווימס, יליד מערב ממפיס, שיחק בכל תקופתו בתיכון ובמכללות במדינת ארקנסו והגיע ללא מעט הישגים. הוא אומנם שיחק באוניברסיטה המקומית שההישג האחרון שלה היה זכייה באליפות ה-NCAA אי שם בשנת 1994 כאשר ניצחה את דיוק הגדולה, אך מאז "חזירי הבר" נמצאים בדעיכה משמעותית והגיעו בפעם האחרונה לטורניר המכללות הגדול ב-2007/8 שגם הייתה עונתו האחרונה של ווימס.
מבחינה אישית לפורוורד הייתה תקופה נהדרת במכללות הוא סיים אותה עם ממוצע של 15 נקודות, 4.5 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים וקינח עם זכייה בתחרות ההטבעות שנערכה במעמד הפיינל פור היוקרתי כשמיליוני בתי אב בארה"ב למעשה עושים עימו היכרות ראשונה שכמובן תעזור לו בהמשך בבחירות לדראפט.
ווימס התאמן עם לא פחות מ-8 קבוצות NBA שונות לפני דראפט 2008 מה שבסופו של דבר עזר לו להיבחר במקום ה-39 על ידי השיקאגו בולס. עוד באותו הערב ווימס הועבר לדנבר נאגטס ועתידו היה לוט בערפל.
אחרי שסבל ממספר פציעות במחנה האימונים של הנאגטס, ווימס נשלח לליגת הפיתוח, הרשים מאוד עם ממוצע של 20.5 נקודות והובלת קבוצתו, קולורדו לאליפות, אך בדומה ללא מעט אמריקאים שמצטיינים בליגה, אך לא מספיק טובים כדי לשחק ב-NBA נשלח שוב ושוב הלוך וחזור בין שתי הליגות. בסיומה של העונה הועבר בטרייד למילווקי. גם הבאקס לא התלהבו מהסחורה ושחררו אותו לטורונטו.
בקנדה ווימס חש שינוי בהתייחסות אליו. הוא החל לקבל דקות ואפילו קיבל מקום של קבע בחמישייה של הראפטורס בעונת 2010/11 עם ממוצע מרשים של 9.2 נקודות ב-23.9 דקות.
דווקא אז כשהוא רגע לפני הפריצה הגדולה שלו והפיכתו לשחקן NBA מוביל החלה שביתת השחקנים הגדולה. ווימס לא רצה להסתמך על חבריו בארגון השחקנים והיה לאמריקאי הראשון שחותם באירופה.
לא רק מטביע גדול
ז'לגיריס קובנה הייתה התחנה הראשונה שלו ביבשת הישנה. ההתחלה הייתה קשה. "לסוני לא היה קל להתרגל לסגנון השיפוט האירופאי ששונה לחלוטין מהסגנון האמריקאי שנותן לשחקנים יותר חופש". אומר העיתונאי הליטאי, קסטוטיס לבראוסקאס.
אבל בהמשך זה כבר היה נראה טוב יותר כשהאמריקאי סיפק ב-15 משחקים ביורוליג 15.5 נקודות ו-5 ריבאונדים, השתתף גם באול-סטאר המקומי ואיך לא זכה בתחרות ההטבעות. אך בחודש מארס נפצע בקרסול ולצערו סיים את העונה מוקדם מהצפוי.
תקופת ההחלמה לקחה זמן, ובמקביל ההתעניינות מקבוצות ה-NBA החלה. שמותיהן של ניו יורק ניקס, ממפיס גריזליס וקליבלנד קאבלירס צצו, וזאת אחרי שטורונטו לה הייתה זכות ראשונים עליו החליטה לוותר על החוזה שלו.
בסופו של דבר ווימס שוב לא רצה לחכות לאותן קבוצות שהשתהו לקחת החלטה וחתם על חוזה לשלוש שנים באימפריה של אטורה מסינה, צסק"א מוסקבה. היום הוא מרוצה מההחלטה האמיצה שלקח: "לא חזרתי בחזרה לארה"ב כי זה לא היה הזמן המתאים עבורי. שחקנים אמריקאים רבים הוכיחו בשנים האחרונות את יכולותיהם באירופה ושבו בחזרה ל-NBA כ"מוכחים" יותר והגיעו להישגים גדולים יותר. העדפתי גם לשפר את המשחק שלי בסביבה פחות תובענית וללמוד את המשחק באירופה מה שלפעמים קשה לעשות בארה"ב".
יכול להיות שקבוצות ה-NBA לא בחרו להציע לך חוזה כי הן חשבו שאתה לא מספיק טוב בשבילן?
"ברור שאני מספיק טוב כדי לחזור ל-NBA. כבר אחרי השנה הראשונה שלי באירופה הייתי טוב מספיק כדי לחזור לשם, אבל העדפתי להישאר ולהמשיך וללמוד כדורסל".
בעקבות התקופה באירופה משחקו השתנה ב-180 מעלות. משחקן שהוכר בעיקר כמטביע גדול, ווימס חידד אלמנטים רבים, הוא קולע טוב יותר מחוץ לקשת, שיפר את יכולת המסירה שלו והוא בשנה וחצי האחרונות השחקן הכי יציב במערך של מסינה. כך הוא גם מעיד על עצמו: "מאז שהגעתי לאירופה הפכתי לשחקן שלם יותר. בתקופה שלי בארה"ב יצאה לי סטיגמה של שחקן להתקפות מתפרצות ומהירות. השתפרתי מאוד בזריקה מחוץ לקשת. אני טוב יותר במשחק העומד".
איך הבנת שאתה צריך לעשות את השינוי הזה?
"התפתחתי עם הזמן. למדתי משחקנים שונים את המשחק. שהייתי בז'לגיריס התחלתי להבין מהו כדורסל אמיתי כמו שמשחקים אותו באירופה. השנה וחצי האחרונות במוסקבה עזרו לי עוד יותר בנושא. אין ספק שהרכזים האירופאים היוו עבורי מודל לחיקוי בכל מה שקשור לאיך להפוך את הקבוצה לטובה יותר, אם זה למסור יותר מאשר לחפש את הסל בכל הזדמנות".
פתיחת עונה ברגל שמאל
למרות שרוב הסגל מהעונה שעברה בה זכתה צסק"א באליפות רוסיה, בליגת ה-VTB (המזרח אירופאית) והגיעה עד לפיינל פור, נשאר ואליו צורפו שלושה שחקנים משמעותיים (ג'רמי פארגו, ויטלי פרידזון וקייל היינס), לרוסים לקח הרבה זמן להיכנס לעניינים. הם נחלו תבוסה ב-26 הפרש על ידי פנרבחצ'ה בשלב הראשון ושבוע לאחר מכן הפסידו לברצלונה. בהמשך שוב לא יכלו לטורקים הפעם בבית וסך הכל רשמו שלושה הפסדים מול שבעה ניצחונות בתחילת הדרך ביורוליג.
מה קרה לכם בתחילת העונה, הרי הסגל נשאר זהה ורק התחזקתם?
"זה נכון שהתחלנו את העונה בצורה לא טובה, יש לזה כמה סיבות שאחת מהן היא הצטרפותם של שניים-שלושה שחקנים מרכזיים וכן חילופים בצוות האימון של הקבוצה. למזלנו זה לא עלה לנו יותר מדי בהפסדים. היום אנחנו אחת מקבוצות העילית בכדורסל האירופאי ומשחקים כדורסל מצוין ככה שלטווח הארוך לא נפגענו מהפתיחה הלא טובה שלנו".
בשלב מסוים היינס ובעיקר פרידזון החלו להתחבר לשיטה של מסינה וצסק"א סוף סוף רצה. בטופ 16 היא נראית נהדר, הנחילה לריאל מדריד הפסד ראשון העונה אחרי 31 ניצחונות רצופים, וגם ההפסד שלה בחוץ מול פרטיזן בשניות הסיום יחסית מתקבל על הדעת, בהתחשב בכך שהיא עדיין מדורגת במקום הראשון בבית ב' (בצוותא עם ריאל ומכבי תל אביב).
לווימס קשה להגיד מתי השינוי ביכולת של קבוצתו החלה, אך אין ספק שהוא יודע את הסיבה לכך: "כל השחקנים החדשים קלטו את תפקידם בקבוצה, ועכשיו רואים את התוצאות".
היריבות בין מכבי תל אביב לצסק"א הולכת כמעט 40 שנה לאחור. בתקופה האחרונה ידם של הרוסים הייתה על העליונה כשהם גברו על הצהובים פעמיים בגמר היורוליג (2006 ו-2008).
המפגשים האחרונים בין שני המועדונים נערכו בשלב הבתים של עונת 2009/10. מכבי ניצחה בבית בצורה משכנעת 54:71, אך נכנעה בחוץ 77:72. צסק"א המשיכה עד לפיינל פור שם הפסידה לברצלונה וסיימה במקום השלישי בעקבות ניצחון מול פרטיזן בלגרד.
למרות היריבות ווימס לא מתרגש מהמשחק נגד מכבי ותשובתו בנוגע לאיך לדעתו מכבי נראית העונה אומרת הכול: "לא צפיתי במכבי יותר מדי העונה. אני רק יודע שהם נמצאים בסיטואציה טובה כרגע ביורוליג ונהיה חייבים לנצח אותם כדי לעבור אותם בטבלת הבית".
בטח שמעת על מסורת המפגשים בין שתי הקבוצות, דיברו איתכם בקבוצה על ההיסטוריה של שני המועדונים וחשיבות המשחקים הללו?
"אנחנו לא דואגים ליריבות בין מכבי לצסק"א. המטרה שלנו היא לזכות ביורוליג ואת היריבות אנחנו שמים בצד".
מבחינה אישית הפורוורד בן ה-27 פתח את העונה בצורה טובה ואת השלב הראשון סיים עם מספרים של 10.1 נקודות, 3.6 אסיסטים ו-3.2 ריבאונדים. בטופ 16 הוא המשיך לשמור על יציבות מבחינת נקודות, אבל שיפר את תחום האסיסטים שלו בצורה משמעותית (6.3) ומחפש בכל רגע נתון את חבריו להתקפה ובעיקר את הסנטר הסרבי, ננאד קרסטיץ' שמספריו קפצו בצורה דראסטית מ-5.8 נקודות בתחילת העונה ל-17.7 בשלב הנוכחי.
הבעיה העיקרית של הפורוורד היא פציעות רבות מהן סבל במהלך הקריירה. לקראת סוף חודש ינואר הוא סבל מכאבים בגב ונאלץ להחמיץ שני משחקים ביורוליג. הוא החליט לעזוב את רוסיה ולחזור לארה"ב להמשך טיפולים. "נסעתי הביתה לאוסטין טקסס לקבל טיפול בשרירי הגב מרופא מקומי שמכיר אותי מצוין. זה עבד ועכשיו אני מרגיש בריא ב-100% ובתקווה שאשאר ככה לאורך כל העונה".
בשבוע שעבר מול גלאטסראיי הוא כבר חזר, פתח בחמישייה, שיחק 25 דקות, אך היה פחות אקטיבי בהתקפה עם 5 נקודות (2/9 מהשדה). עצם חזרתו לחמישייה של צסק"א אחרי היעדרות של שלושה שבועות וקבלת דקות משמעותיות, אומרת הכול על ההערכה לה הוא זוכה לקבל ממסינה.
מחר (ו', 18:00) למכבי תל אביב מצפה משימה קשה ביותר נגד צסק"א שלבטח תשפיע על תמונת המיקום בבית ב'. עצירה של סוני ווימס היא הכרחית כדי לשוב מבירת רוסיה עם ניצחון.
לפנייה לכתב/ת 
