כל החורים בחוק הגיוס
מתווה הגיוס ההיסטורי לא קירב שוויון בנטל. החוק החדש הותיר כמה חורים: בסופו של דבר מרבית בני הישיבות לא יתגייסו, מנגנון הפיקוח ייעלם וברקע ירחף החשש למסמוס החוק. "המשרתים הוקרבו על מזבח קומבינה פוליטית"
השמחה הייתה גדולה, אבל המציאות עשויה להיות קצת שונה: לפחות בארבע השנים הקרובות, צה"ל לא צפוי להפוך לבית עבור עשרות אלפי תלמידי ישיבות ברי גיוס. חוק הגיוס החדש שאושר השבוע בוועדת שקד לא רק שהקטין במעט את השוויון בנטל ולא קירב אותו, אלא דחה את ביצועו ל- 2018-2017 - השנה שבה ייערכו בחירות כלליות בישראל (אם ממשלת נתניהו השלישית לא תתפרק עד אז). בכך עלולים כל הקלפים להיטרף מחדש, לכאן או לכאן. לכאורה, חור אחד מבין כמה, שנותר פתוח.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
הלכה למעשה, המתווה שאושר הוא מעין חוק טל משופר, כלומר יעדי מכסות גיוס של חרדים נקבעים על-ידי הממשלה. בשנים האחרונות יעדים אלו מומשו מדי שנה, מ-1,280 מתגייסים ב-2011 ועד ל-1,860
מתגייסים חרדים אשתקד. החוק החדש משופר כי לראשונה, החל מ-2018, יעדים אלו יהיו קשיחים וניתנים לאכיפה על ידי הטלת סנקציה פלילית בדמות מאסר, במקרה ש-5,200 חרדים לא יתגייסו לשירות צבאי או אזרחי.
בקצב ההתגייסות של השנים האחרונות, לא מן הנמנע אפוא שליעד שקבע החוק החדש, או למכסה דומה לו, היינו מגיעים בלאו הכי בעוד כמה שנים. בחוק מצוין "5,200" חרדים, אולם לא מדובר במספר שנלקח מתוך שנתון אחד שמונה כיום כ-8,000 חרדים בני 18, אלא מתוך שישה שנתונים שכוללים חרדים בני 24-18. אם היעד ימומש, רק 5,200 חרדים מתוך כ-48 אלף יצטרכו להתגייס בשנה הראשונה שבה החוק יקבל שיניים. בשורה התחתונה, מרבית בני הישיבות ימשיכו ללמוד בלי לשרת כלל.
הפטור הגורף משירות בתקופת ההסתגלות, מהחודש הבא שבו תושלם החקיקה בכנסת ועד אמצע 2017, אמור לאפשר לצעירים חרדים, בני 22 עד 26, גם לצאת לעבוד. אף אחד לא יכול לנבא או לפקח על הצלחת תקופת הסתגלות זו, שעשויה להתפרש כטובה לכלכלת ישראל, עם רבבות צעירים חדשים שיוצאים לעבוד אחרי יום לימודים בישיבה.
עבור חיילים קרביים בני 21 שזה עתה סיימו שירות תובעני של שלוש שנים, זו עלולה להיות יריקה בפרצוף: המקביל החרדי, בן אותו גיל, מורשה לצאת לעבוד בניגוד לעבר, אף על פי שלא שירת כלל בצבא, כאילו סיים שלוש שנים כמו הלוחם.
יוזמי החוק הסבירו כי בכך ניתן יהיה להיאבק בתופעת הרשומים בכוללים ש"עובדים בשחור" במקום ללמוד, ובאמצעות תוכנית לעידוד החרדים לעבוד שגובשה במשרד הכלכלה: יותר חרדים יעבדו באופן חוקי, וכך
ישלמו מסים. אך מנגנון הפיקוח למי לומד בישיבות ומי מבריז, באופן שיפגע בתקציב ישיבות שמדווחות כזבים על תלמידיהן, נותר מחוץ לחוק, בתוך החלטת הממשלה, מה שהופך אותו ל"פריך" יותר.
חור נוסף, עמוק לא פחות, נוגע לבעיית כוח האדם שנוצרה בצה"ל: הוועדה החליטה לקצר את השירות לבנים בארבעה חודשים, מה שיצר פער בהיקף של תשעה גדודים (אלפי חיילים). בצבא המליצו לוועדה למלא פער חיוני זה בהארכת שירותם של תלמידי ישיבות ההסדר (כ-1,200 איש בצבא) מ-16 חודשים כיום ל-24 חודשים, ובנוסף להאריך שירות הבנות, באופן שיפסיק את האפליה בין המינים ובין תלמידי ישיבות ההסדר לחבריהם החילונים לאוהל.
בסופו של דבר, בלחץ הרבנים על מפלגת הבית היהודי, השירות הוארך בחודש אחד בלבד לתלמידי ישיבות ההסדר, וההחלטה על הארכת שירות הנשים, באופן שהיה אמור להפנותן למקצועות של תמיכת לחימה – נדחתה. החוק החדש יוצר מצב אבסורדי: בצה"ל משרתים כיום כ-3,500 חיילים חרדים, במסלולי השח"ר ובגדוד נצח יהודה, בתקופה של שנתיים – יותר מתקופת השירות של תלמידי ההסדר.
החוק החדש דאג שמצב זה יישמר. תפיסתה המודרנית של ראש אכ"א, שלפיה אנו בעידן שבו נשים כמעט ממלאות את כל תפקידי הגברים, לרבות לוחמות וטייסות, ולכן יש להאריך שירותן, נותרה במגירה. בוועדת שקד הסבירו כי רוב חבריה התנגדו להארכת שירות לנשים מכיוון שהן אינן אמורות לשלם את מחיר קיצור השירות לגברים, ובשבוע הבא אמור הצבא להביא חלופות להמשך דיון.
בניגוד לחוק טל, שאפשר לצבא להשתולל בגאווה במספרים של חיילים "חרדים", למרות שחלקם למדו בבתי ספר ממלכתיים דתיים בכלל, החוק החדש מעט מקשיח יותר את הגדרת החרדי בכל הקשור למכסות גיוסי החרדים, וגורס כי חרדי שיגויס הוא רק בוגר תיכון חרדי.
בפועל, גם תלמיד ישיבה שנשר בכיתה ט' ייספר כחרדי אם יתגייס, מה שיותיר על כנו את המצב הנוכחי, שבו חלק לא מבוטל מהחיילים החרדים, לא יצאו לדוגמה מישיבת פוניבז' היישר לבקו"ם. הגדרת מיהו חרדי תאפשר אפוא לראשי ישיבות ורבנים להמשיך לשלוח לצה"ל גם את מי שמכונים "שבבניקים", משולי החברה החרדית, כדי להרגיע את הציבור החילוני, ולהשלים את המכסה שנקבעה בחוק, ובכך להימנע מהסנקציות הפליליות. בצבא, יש לומר, הצליחו להתמודד ולמסד את אותם חיילים ביחידות שבהן משרתים חרדים, ברוב המקרים. "עדיף שהם יהיו בצבא ולא על הברזלים בבני ברק", אמרו כנחמה גורמים בכירים באכ"א השנה.
"החוק יכול להפוך ללא רלוונטי"
גם במערכת הפוליטית יש עדיין מי שחושבים שמדובר בחוק "מחורר", שלא יביא עמו בשורה של ממש וגם לא שוויון אמיתי בנטל. מתווה החוק מבקש כאמור לייצר סדר חדש בשילובם של החרדים בצבא ולאחר מכן בשוק התעסוקה. אולם חברים בוועדה שנחשפו לנוסח הסופי של החוק סבורים כי יש בחוק לא מעט חורים שיקשו על השגת המטרה הסופית.
פוליטיקאים ביקרו את העובדה שהחוק יוחל רק ב-2017, כלומר בתום תקופת ביניים ארוכה שמתפרסת על פני שלוש שנים וחצי. בתוך התקופה שר הביטחון לא יוכל להוציא צווי גיוס לחרדים משתמטים אם לא תהיה עמידה ביעדים. התקופה שכונתה "תקופת הסתגלות" נועדה לאפשר לצה"ל להתארגן לקליטה ועל מנת להטמיע את חובת הגיוס בחברה החרדית. רק בסיום התקופה יוחל "חוק שירות הביטחון" – חוק שחל כיום על חילוני שמשתמט משירות צבאי.
לטענת המבקרים, מה שהוגדר כ"תקופת הסתגלות", יכול להיות הזמן שבו החוק יתמסמס. "תקופת ההשהיה הזאת מהרגע שלא עומדים ביעדים היא זמן סביר מאוד כדי לבחון את החוק מחדש", אמר גורם בציונות הדתית. "זה זמן שבו ממשלות יכולות לקום וליפול. עד שהחוק הזה ייכנס לתוקף, מי יודע איזו ממשלה תהיה פה".
הגורם אמר עוד כי "החוק בנוי בצורה שהוא נותן לחרדים מספיק רשתות ביטחון שמתבטאות בפערי זמן גדולים של החלת החוק, הסתגלות וכדומה. רשתות הביטחון האלה יכולות להפוך את החוק ללא רלוונטי ברגע שתתחלף פה ממשלה".
בנוסף, מבקרי החוק אומרים כי נושא התוויית הסנקציות הפליליות נועד לשרת "תמונת ניצחון". ח"כ עמר בר-לב (העבודה) תהה לא פעם במהלך דיוני הוועדה כיצד מתכוונים לקבוע מיהם 1,800 המתמידים שיקבלו
פטור. "אף מוסד של החרדים לא ישתף פעולה עם בחירת המתמידים ובמילא המדינה גם לא ערוכה לגייס עשרות אלפי חרדים", אמר בר-לב בדיונים.
בוועדה נמתחה גם ביקורת קשה על הסעיף שנוגע לבני ישיבות ההסדר. "חוק היסטורי שאינו משנה את העיוות המקוצר והיקר של בני ישיבות ההסדר", טענו חברי הקואליציה אלעזר שטרן (התנועה) ובר-לב, "הוא בבחינת עוול היסטורי וחטא לדורות". לפי המתווה, בני ההסדר ישרתו כאמור חודש אחד בלבד מעבר לתקופת השירות הנוכחית, אך למרות זאת המדינה תמשיך לממן עבורם תשלומים המסתכמים בכשישה מיליון שקלים בשנה, גם לתקופה שבה הם לומדים בישיבות ולא משרתים בצבא.
"אם החרדים מקבלים פטור עד 2017 והביני"שים ישרתו פחות משנה וחצי, זה הכל חוץ משוויון", אמר השבוע יו"ר סיעת העבודה ח"כ איתן כבל. "העיקר שיש סנקציות פליליות. חיילי צה"ל שמשרתים שלוש שנים לא יזכו לראות את אחיהם בני ישיבות ההסדר או החרדים משרתים שירות שווה לשלהם כי הם שוב הוקרבו על מזבח הקומבינה הפוליטית והיח"צ. זוהי החמצה היסטורית שתהיה בכייה לדורות".
לפנייה לכתב/ת 
