רוצח אכזרי, עותר סדרתי. זהו סמואל שיינביין
האסיר שפצע סוהרים בכלא רימונים עתר ללא הפסק נגד השב"ס. חופשותיו נשללו בתחילה, אך עוד עתירה ביטלה את האיסור. שותפו לרצח המזעזע בארה"ב התאבד במעצר, הוא נורה למוות לאחר שהתבצר עם אקדח בכלא
סמוואל שיינביין, האסיר שירה אתמול (א) על שלושה סוהרים ומת בפעולת הכוחות המיוחדים של שירות בתי הסוהר, עמד מאחורי כמה עתירות נגד השירות. בין היתר, עסק בתנאי ספירת האסירים ובשיבוצם למטלות שונות בכלא. במהלך ריצוי מאסרו נשללו ממנו זכויות סבב החופשות, אך עתירה נוספת שלו הובילה להשבתן.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
שיינביין, רוצח שנידון למאסר עולם על רצח שביצע בארצות הברית ואז נקצב עונשו ל-34 שנות מאסר, חטף נשק כשיצא לחופשה לפני שבועיים, אך נתפס במהירות. הוא הצליח להשיג אקדח אחר בדרך שעדיין לא ידועה לשירות בתי הסוהר וירה מתא השירותים לעבר שלושה סוהרים. אחד מהם נפצע באורח אנוש, אחר נפגע קשה וסוהר שלישי נפצע באורח קל.
כעבור זמן קצר פרצו למתחם הכלא כוחות מיוחדים של שירות בתי הסוהר, ירו לעבר שיינביין והרגו אותו. במהלך הפריצה נפגעו באורח קל לוחם ואסיר נוסף. בשירות בתי הסוהר הודו כי מותו של שיינביין יקשה מאוד את חקירת הברחת האקדח.
שיינביין ריצה כבר 17 שנות מאסר בגין רצח שביצע בארצות הברית בספטמבר 1997. הוא שיתף פעולה עם חברו לכיתה, שרף את גופת קורבנו וכרת חלק מאיבריה. לאחר מכן נמלט לישראל. הוא מחזיק באזרחות ישראלית ואמריקנית והושב לרצות את עונשו בישראל במסגרת החוק הישראלי.
הפרשה המשפטית המורכבת והארוכה, שהתפרשה על פני שתי יבשות, איימה לפגוע ביחסי ארצות הברית ישראל ואף הביאה לשינוי חוק ההסגרה הישראלי.
בספטמבר 97' הגיעו שני מתווכי דירות לבית פרטי באחד מפרברי מרילנד, במטרה להציגו ללקוחות פוטנציאליים. הם שמו לב כי מאחד המרתפים בשכונה עולה ריח חריף ויוצא דופן, והזעיקו למקום שוטרים. אלו פרצו פנימה וחשפו גופה כרותת גפיים, שרופה כמעט לחלוטין, עטופה בשקיות אשפה שחורות. ליד הגופה התגלו, בין השאר, מסור חשמלי, כפפות גומי, פח אשפה חרוך, בלוני גז לריתוך, בולי עץ לשריפה וקופסת גפרורים.
רק לאחר בדיקת שיניים ניתן היה לקבוע את זהות הקורבן: פדריקו טאלו, צעיר היספאני בן 19 שהתגורר באזור. הרוצחים, כך קבעו השוטרים, חנקו את קורבנם, היכו אותו בראשו, דקרו אותו בצווארו ובחזהו ואז ביתרו את הגופה והעלו אותה באש. "זה היה רצח מתוכנן מראש", אמרו אז החוקרים.
טיפות דם שהכתימו את הדרך המחברת בין המוסך לאחד הבתים הפרטיים בשכונה הובילו את השוטרים לבית משפחת שיינביין, אך הוריו של החשוד בן ה-17 הסבירו כי הוא נעלם והם אינם יודעים היכן הוא. משטרת מרילנד הכריזה עליו ועל חברו אהרון בנימין נידל כחשודים המרכזיים ברצח, והעריכה כי הם נמלטו לניו יורק.
ימים ספורים לאחר מכן נלכד נידל. באוקטובר '98 הוגש נגדו כתב אישום באשמת רצח בבית המשפט במרילנד, אך הוא התאבד בתא המעצר שלו יום לפני שמשפטו היה אמור להתחיל.
שיינביין הנמלט נפגש עם בני משפחתו בניו יורק. "הוא נראה לי מודאג ומתוח", סיפר אז אביו, עו"ד סול שיינביין, בעת שהעיד בפני חבר מושבעים גדול בארצות הברית. "פחדתי בשבילו. הצעתי לו לנסוע לישראל. ידעתי ששם הוא יהיה בטוח."
בני משפחתו של שיינביין הביאו לו מזוודה עם בגדים, דרכון וכרטיס טיסה לישראל. אביו התקשר לקרובי המשפחה בארץ וביקש מהם לטפל בבנו. זמן קצר לאחר שהגיע ארצה, ניסה שיינביין להתאבד באמצעות נטילת גלולות הרגעה, לאחר שאחיו הגיע לישראל וניסה לשכנעו לחזור לארצות הברית. שיינביין נעתר לאחיו, אך ביום שבו היה אמור לעלות למטוס חזר בו וניסה להתאבד. הוא אושפז לזמן קצר בבית החולים אברבאנל ואז נעצר על-ידי משטרת ישראל.
"מאוכזבים מהפסיקה הישראלית"
ב24- נובמבר '97 הגישו שלטונות ארצות הברית בקשה רשמית להסגרתו של הצעיר, בהסתמך על אמנת הסגרה בין שתי המדינות. היועץ משפטי לממשלה תמך בבקשה, וביקש מבית המשפט המחוזי שיצהיר כי שיינביין הוא בר הסגרה. בית המשפט קיבל את הבקשה, אך בפברואר '99 הפך בית המשפט העליון את החלטת הערכאה הנמוכה, וקבע כי על-פי החוק הקיים לא ניתן להסגיר את שיינביין לארצות הברית.
כתב האישום נגד שיינביין הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אך ההחלטה שלא להסגירו עוררה זעם רב בארצות הברית. "אסור שיהיה לאיש מקלט להתחבא בו," אמרה אז ג'נט רינו, שרת המשפטים האמריקנית. "אנחנו מאוכזבים מאוד מהפסיקה הישראלית".
הביקורת התעצמה עם הפרסום על עסקת הטיעון שנחתמה עם שיינביין - הודאה ומאסר של 24 שנים. "עשינו מלאכתנו ברגישות," הסביר אז היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין. "24 שנות מאסר הן הרף הגבוה ביותר שניתן להשיג, היות שמדובר בקטין וקשה יהיה להביא ראיות מוצקות לכך שהוא ביצע את הרצח, ולא שותפו שהתאבד."
בצעד חסר תקדים הורשו מצלמות הטלוויזייה להיכנס לאולם המשפט בעת הכרעת דינו של שיינביין, מתוך כוונה לשדר לציבור האמריקני מסר כי ישראל אינה מקלה ראש במעשיו. פרקליטות המדינה אף הציעה לממן להוריו של הנרצח כרטיס טיסה ארצה, כדי שיוכלו להיות נוכחים בעת מתן גזר הדין. הוריו של שיינביין החליטו לעבור מאוחר יותר להתגורר בישראל כדי להיות קרובים לבנם.
השתלשלות האירועים הובילה ב-1999 לתיקון חוק ההסגרה הישראלי, כך שנקבע שישראל תוכל להסגיר למדינה זרה גם אדם בעל אזרחות ישראלית, אם מדינת היעד מסכימה להחזירו לריצוי העונש בישראל אם זה ייגזר עליו בתום משפטו שם.
ניסיון לשדוד אקדח
לפני שבועיים, לאחר שקיבל חופשה מהכלא, הוא יצר קשר עם אדם שביקש למכור את הנשק האישי שלו באתר אינטרנט. בשעות הצהריים נפגשו השניים והחליטו לנסוע לרמלה על-מנת לקנות לנשק תחמושת. האסיר לא עורר את חשדו של המוכר. בשלב מסוים, כשעצרו השניים עם המכונית שבה נסעו סמוך לחנות המוכרת תחמושת, החזיק האסיר את האקדח
בידיו ואז פתח את דלת הרכב וניסה להימלט.
המוכר, שהתעשת מהר מאוד, רדף אחריו ברחובות רמלה עד שהצליח לתפוס אותו. בהתחלה נראה כי מדובר בניסיון גניבה רגיל של נשק, אלא שכאשר הגיע החשוד לחקירה במשטרה נדהמו החוקרים לגלות כי היושב מולם הוא אסיר עולם שהורשע ברצח.
לפנייה לכתב/ת 
