מחקר: טיול אחרי הצבא מכריע בבחירת תואר
נסיעה ממושכת לדרום מזרח אסיה ולדרום אמריקה היא גורם משמעותי בבחירת כיוון הלימודים - כך עולה ממחקר שנערך בקרב צעירים שערכו טיול אחרי הצבא. כמעט חצי מהנשאלים בחרו במדעי הרוח והחברה, אך סטודנטים רבים אחרים נרשמו לבסוף לפקולטות כמו משפטים - בשל לחץ חברתי
הטיול אחרי הצבא, שהפך למסורת בקרב צעירים ישראלים, נועד לרוב למטרות ניקוי ראש. עם זאת, מחקר חדש מצביע דווקא על תוצאה מעשית יותר: סיוע בבחירת כיוון אקדמי.
- לכתבות נוספות בערוץ הלימודים
- עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
על פי המחקר, שבוצע על ידי המרכז האקדמי שלם, למעלה ממחצית מהנשאלים הגדירו את הטיול כחוויה שסייעה להם באופן משמעותי לבחירת כיוון הלימודים. 63.2% מהם אף המשיכו לתואר שני או שלישי לאחר מכן. כמו כן, 46% מהנשאלים החליטו על הכיוון האקדמי במהלך הטיול או לאחריו, ואילו 13% אף שינו בצורה משמעותית בעקבות הטיול את הכיוון האקדמי עליו חשבו קודם לכן.
המחקר בוצע בקרב מדגם מייצג של 500 נשאלים בגילאי 35-21, שערכו לאחר הצבא טיול משמעותי של מספר חודשים ומעלה. בהקשר זה עלה מתוך ממצאי המחקר, כי הזמן האידיאלי עבור קבלת ההחלטה על כיוון האקדמי היה לרוב במהלך טיול של מספר חודשים.
למעשה, 51% מהנשאלים ציינו שמדובר בטיול של עד חצי שנה, כשהיעדים המובילים היו דרום מזרח אסיה (33% מהנשאלים) ודרום אמריקה (20.3%). זאת ועוד, 45.3% מהנשאלים בחרו במקצועות מדעי הרוח והחברה.
מטיול בסין ללימודי מזרח אסיה
"יש המון קשר מבחינתי בין הטיול ללימודים", סיפרה ל-ynet מורן דקל, סטודנטית למנהל עסקים ומזרח אסיה באוניברסיטה העברית. "שבוע אחרי שהשתחררתי עליתי על מטוס עם חברות שלי לסין. אחרי שעברנו את השוק שלא מדברים אנגלית, הבנו שצריך ללמוד את השפה בשביל להסתדר שם. ככה הגעתי ללימודי מזרח אסיה. השפה מאוד עניינה אותי והבנתי שאני רוצה לעסוק בזה".
לשאלת ynet האם היא רואה את עצמה משתלבת בשוק העבודה האסייתי בעתיד, השיבה דקל כי "יש המון עסקים ישראלים שנכנסים לסין. הם מחפשים ישראלים שמדברים את השפה, במקום לקחת סינים שיתרגמו מסינית לאנגלית. אני חושבת שהלימודים נותנים לך כלים בסיסייים, אבל ברור לי שכשאסיים את הלימודים, אני אגור שם עוד שנה שנתיים".
האם בעינייך יש קשר בין הטיול אחרי הצבא ללימודים?
"זה מאוד תלוי. בשנת הלימודים הראשונה שלי רוב האנשים בכלל לא היו בסין, וסתם קרץ להם ללמוד את השפה. יכול להיות שההחלטה כן התגבשה במהלך הטיול, ובמקרה הזה התשובה היא כן.
הלחץ החברתי גבר על החוויה הרוחנית
לדברי רותם סלע, חבר מחלקת הסטודנטים במרכז אקדמי שלם שערכה את מחקר: "בכל העולם אנו רואים את התופעה המרתקת של חיפוש עצמי בגילאים כאלה. נכתבו על כך ספרים מפורסמים, אולם כאן יש תוספת מאוד ישראלית. הסטודנטים מזהים את הקשר שבין הלימודים להגשמה העצמית והחברתית שלהם בהקשר הרחב יותר.
אחד הנתונים המעניינים העולה מן המחקר קובע, כי שיעור הסטודנטים לעתיד, אשר שוקלים ללמוד מדעי הרוח לפני הטיול, נמוך לעומת שיעור הסטודנטים המחליטים על כך לאחר שובם הביתה.
לטענת סלע, "אנחנו הרי רגילים לחשוב על הטיול כחוויה כמעט רוחנית עבור לא מעט צעירים, וזה דווקא אמור לחזק את אלה הבוחרים את מדעי הרוח. למרות זאת, לכאורה הנתונים סותרים זאת.
"בפועל, על פי בדיקות מעמיקות יותר שלנו, אותה קבוצה מחפשת מאוד לתרום לחברה ומזהה את החלק החשוב של מדעי הרוח כחלק אינטגרלי מלהיות אזרח מוביל, אבל בפועל הלחץ הסביבתי ובעיקר מיתוסים שאינם נכונים, מובילים אותם לחשוב בטעות שהתשובה תבוא דרך פקולטות כמו משפטים".