פצעי בגרות: השנה של השר שי פירון

שנה חלפה, ונראה שעברנו קדנציה שלמה - כך מסכמים אנשי חינוך את שנתו הראשונה בתפקיד של השר שי פירון. האיש שהצהיר שזהו "תפקיד חייו" נכנס בסערה ללשכה בירושלים והניע לא מעט מהלכים שטרם הניבו פירות, אבל לבטח הולידו סערות בקרב תלמידים, הורים ומורים. הביקורת העיקרית נגד פירון נעוצה בתחושה שמאחורי ההצהרות המנופחות ומסיבות העיתונאים הגרנדיוזיות שעשה בשנה האחרונה, לא הסתתרו מהפכות של ממש אלא, לפי שעה, שינויים קלים בלבד.

מיוחד: סוגרים שנה לממשלה - השרים והח"כים באולפן ynet

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

בתחילת הכהונה העידו מקורביו של פירון, בעבר מנכ"ל תנועת "הכל חינוך", כי הוא האדם הנכון לתפקיד בעיקר מפני שהוא מגיע מהשטח, ויודע מה מערכת החינוך צריכה. בראיונותיו הראשונים הדגיש השר את הצורך בצמצום מספר בחינות הבגרות. גם במצע של מפלגתו, יש עתיד, צוין בפירוש היעד - ארבע בחינות חיצוניות בלבד בשפה, מתמטיקה, אנגלית ומקצוע בחירה אחד. אז בתום שנה ההבטחה לא מומשה.

הבטחת הבגרות עדיין לא מומשה. השר פירון(צילום: מוטי קמחי)

אחת ההחלטות הראשונות שקיבל פירון הייתה הקפאת בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית). השנה לא מתקיימות הבחינות שבאמצעותן נערכה השוואה בין בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. הנימוק

העיקרי - פרסום התוצאות בציבור הביא ללחץ בקרב התלמידים ולפגיעה בטוהר הבחינות. פירון הודיע כי תוקם ועדה שתמליץ על מתווה מעודן למיצ"ב שייושם באופן הדרגתי בבתי הספר החל משנת הלימודים הבאה.

בסערת המיצ"ב זכה פירון לתמיכה מצד גורמי חינוך שהודו: המדידה שוחקת את המערכת. מאידך, אחרים - ובהם השר הקודם גדעון סער - טענו שהצעד אפילו מסוכן, כי אסור לוותר על המדידה שעוזרת לשפר את המערכת. בלעדיה, אמרו, לא נגיע למקומות מכובדים וראויים בבחינות הבינלאומיות כמו "טימס" ו"פירס". הוועדה המדוברת אמורה לפרסם את מתווה המיצ"ב החדש עד סוף חודש מרס.

קמבק ל-1 בספטמבר?

ומה עם החופש הגדול? בנובמבר כינסו שר החינוך, שר האוצר יאיר לפיד ושר הרווחה מאיר כהן מסיבת עיתונאים והודיעו על קיצור החופשה בשלושה שבועות לתלמידי היסודי באופן מדורג. על פי התוכנית, מ-1 ביולי ועד 21 ביולי יופעלו "מסגרות חינוכיות" (בעזרת מורים, פרחי הוראה ומדריכים מקצועיים) בימים ראשון עד חמישי, בין השעות 8:00 בבוקר ל-13:00 בצהריים. התשלום ייגבה לפי המעמד הסוציו-אקונומי ויגיע עד ל-400 שקלים.

גם להחלטה זו, שאותה כינה פירון "מהפכה ולא פיילוט", קמו תומכים ומתנגדים. האחרונים טענו כי יהיה קשה עד בלתי אפשרי ליישם את השאיפות ושמורים לא ירצו לקחת חלק בפרויקט. מנגד, ארגוני ההורים, שניהלו מאבק עיקש על חוסר ההלימה בין חופשותיהם לחופשות ילדיהם, אמרו ש"חלומות הוגשמו".

וכן, גם בנושא הזה יש ועדה - שבוחנת בין היתר את החזרת פתיחת שנת הלימודים ל-1 בספטמבר במקום 27 באוגוסט, שינוי שהוביל שר החינוך הקודם סער. הוועדה אמורה לפרסם את המלצותיה בשבועות הקרובים. בשורה התחתונה - פירון עדיין לא הוביל למהפך המיוחל שמצפים לו הורי ישראל, שאינם יכולים לשאת עוד בנטל הטיפול בילדיהם בחופשת קיץ ארוכה כל כך.

הדרת מורים

מהרגע שהתיישב על כיסא שר החינוך מקפיד פירון להשתמש כמעט בכל ראיון או נאום במילים "למידה משמעותית". הרפורמה האחרונה - "ישראל עולה כיתה" - תביא לדבריו את אותה למידה לכיתות. גורמים רבים במערכת החינוך הביעו זעמם על כך שלאורך כל הדרך התקבלו ההחלטות בחדרי חדרים במשרד החינוך וכי המורים, אלה שבפועל אמורים ליישם את השינויים בשטח, לא היו שותפים לקבלת ההחלטות.

החלקים העיקריים של התוכנית שכבר התבררו הם חלוקת המקצועות לשלושה אשכולות, פרט למתמטיקה ואנגלית; צמצום מספר שאלוני הבגרות בכל מקצוע; מבחן על 70% מהחומר הנלמד (האחוזים הנותרים ייקבעו לפי עבודות חקר או חלופה דומה); וקיום בגרויות רק בכיתות י"א-י"ב. 

מהפכה גם בפסיכומטרי. השר פירון(צילום: בני דויטש)

גולת הכותרת של הרפורמה הייתה ללא ספק הצהרתו שמעתה יוכלו תלמידים לבחור אם להשתמש בתעודת הבגרות או בבחינה הפסיכומטרית ככרטיס כניסה לאקדמיה. אלא שהפרטים מאחורי ההצהרה הבומבסטית מגלים כי לפי שעה אין מדובר במהפכה של ממש. במסיבת העיתונאים נשמעה רק הצהרה, וכעת עמלים ועד ראשי האוניברסיטאות ונציגים של משרד החינוך על קריטריונים להחלפת הפסיכומטרי. אלה אמורים להיחשף בחודשים הקרובים, ואז ניתן יהיה לדעת אם פירון מסוגל לפרוע את השטרות.

"אין ספק שזה נראה כאילו חלפה קדנציה שלמה", אומרת פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. "אני חושבת שהרוח החדשה היא חיובית מאוד, יש הרגשה של הפרכת השממה, יש הרבה יצירתיות ואמונה בצדקת הדרך. מדובר בשינויים חיוביים וחיוניים למערכת החינוך בישראל".

יחד עם זאת, היא אומרת, חלה על כולם החובה לבדוק אם הדברים אכן נעשים בשטח, ובאופן מוצלח. "אני חלק מהמערכת המון שנים ואני יכולה להעיד שהדברים לא נעשים בקלות. יש המון גורמים מעורבים, תקציבים שצריך לחלק, והחשש הוא שיש התפזרות לכיוונים רבים ושבסוף הדברים לא יצאו כפי שקיווינו. בעיניי תמיד צריך ללכת על משהו קצת יותר מצומצם וללמוד ממנו. צריך לקחת בחשבון את הטלטלה שהשטח עובר, גם אם היא חיובית. מנהלי בתי הספר מבולבלים, הם לא יודעים מה הם צריכים לעשות. מאוד קשה לעשות במערכת החינוך שינוי מהותי ועמוק".

ליבמן מציינת שבתוך כל הרפורמות, במשרד החינוך לא יצליחו ליישם בשנת הלימודים הקרובה את חוק חינוך חינם מגיל 3. "הם לא מצליחים להיערך לזה", היא אומרת, "השר מפחד לא להספיק, וישנו מרוץ נגד הזמן בהטמעת הדברים שבהם הוא מאמין. אני בעד שינויים, אבל אני חושבת שאסור להמעיט מהפרטים והתכנון, כדי שזה לא יהפוך מכוונות נהדרות למציאות בלגניסטית".

"ההורים והתלמידים הכי חשובים"

סוגיה נוספת שאליה נדרש שר החינוך באחרונה היא חופש הביטוי של המורים במהלך השיעור, בעקבות פרשת אדם ורטה והתלמידה ספיר סבח. פירון שתק ונמנע מלהתייחס לסוגיה עד לשימוע, שאחריו הוחלט שוורטה לא יפוטר, וספג ביקורת רבה על התעלמותו מהאירוע שלא ירד מכותרות כלי התקשורת ימים ארוכים. בשבועות האחרונים הודיע כי הקים צוות בדיקה שיבחן את מערכת היחסים הראויה שבין פוליטיקה לבין חינוך.

עוד בעיה המונחת לפתחו של השר היא בתי הספר השש-שנתיים, שבהם פועלות במקביל שתי רפורמות - "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" -

 מה שלדברי המנהלים והמורים יוצר שני מעמדות בחדר המורים. תקצוב דיפרנציאלי לצמצום הפערים בחינוך, שבמצע מפלגתו נכתב כי יפעל ליישומו, הוא עוד נושא שטרם מיושם.

"בתום השנה הזו אני וחבריי לא מרגישים שמעמד המורה התחזק, אלא להפך", אמר מורה ממרכז הארץ שחשש ששמו יפורסם. "אנחנו מרגישים שנדחקנו לפינה, שציבור ההורים והתלמידים הפכו להיות החשובים ביותר עבור משרד החינוך. אנחנו נמצאים בתחושה קשה מאוד שהולכת להיות בעתיד פגיעה במקצועות הליבה, ואנחנו די חיים באי-ודאות. אין לי שום דבר נגד השר, הוא איש חינוך ראוי ואני מעריך אותו מאוד, אבל אני חושב שהחל מעכשיו מעמד המורה צריך להיות באור הזרקורים ולא דבר אחר".