אבי תינוק המריבה: "האמא שאלה אותי: מי יהיה המוהל"
הרכב מורחב של שבעה שופטים דן בעתירת האם המסרבת למול את בנה. לצד ביקורת על היועמ"ש, שלא נקט בעמדה עקרונית - תהו השופטים האם טובת הילד היא להיות שונה ולעבור ברית מילה בגיל מבוגר. האם: "מדובר במקום מוצנע מאחורי שתי שכבות. אני לא אוריד לו חתיכה מהגוף"
<<עוד חדשות ועדכונים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
לפני כשבוע הגיש היועמ"ש את עמדתו לבג"ץ, וקבע כי "בית הדין חרג מסמכותו כאשר הורה על עריכת ברית מילה לפעוט בן למעלה משנה, ועל כן יש לקבל את העתירה", והיום התמודדו השופטים עם השאלה האם יש לבית דין סמכות לכרוך את ברית המילה בהליך הגירושין.
- האם שמסרבת למול את בנה: "כופים על בני הליך כירורגי"
- האם שחויבה למול את בנה עתרה לבג"ץ
- ביה"ד הגדול: אב ימול את בנו - למרות התנגדות האם
השופטת מרים נאור ביקרה את התייחסותו של היועץ המשפטי לממשלה למקרה הספציפי בלבד, שהתייחס לגיל של הילד בן הלמעלה משנה, ולעובדה שיצטרך לעבור ניתוח – מבלי להתייחס לעניין ברית המילה לגופה, כהליך ללא ניתוח.
נציגת המדינה, עו"ד חיה זנדברג, השיבה כי היועץ ראה לנכון להכריע את הסוגיה לגופה נוכח המורכבות בתיק, ולכן התייחס לעניין כאל הליך רפואי שבו אין סמכות לבית הדין הרבני לכרוך הליך גירושין בטיפול רפואי. השופטת נאור השיבה כי לעיתים הפתרון הספציפי עשוי להיגזר מהפתרון הרחב וציינה כי ראוי שתהייה עמדה ליועץ בנושא. בתום הדיון הורו השופטים ליועמ"ש להגיש את עמדתו בעניין בתוך שבעה ימים.
בית הדין ליועמ"ש: להגיש עמדה חדשה בתוך שבוע
עו"ד דותן צור ועו"ד יצחק גלבוע המייצגים את האב, טענו כי העניין נמצא בית המשפט ובסמכות בית הדין הרבני, וכי ברית מילה הינה טובת הילד - וזו הייתה עמדת האב תמיד. "לפתע קמה האמא והעלתה את הנושא, לאחר שתקופה ארוכה הסכימה לברית", אמרו. "לכן יש כאן חובה לכרוך את העניין בהליך הגירושין, מאחר שהוא עלה בגלל ההליך". בתום הדיון הורו השופטים ליועמ"ש להגיש את עמדתו בעניין בתוך שבעה ימים.
באי כוחה של האם מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים - עו"ד אביגדור פלדמן, מרסלה וולף וענת שמעוני - טענו כי "זו שאלה הנוגעת באופן ישיר לאמונתה הדתית של האישה, מול אמונת הבעל - ואין מקום שבית משפט בישראל יכפה פעולה בניגוד למצפונם, כל עוד אין חוק שמסדיר את הדבר".
עו"ד פלדמן הוסיף כי "ברית מילה היא מסורת שמגדירה באופן כזה או אחר את העם היהודי,
ואני בא משושלת רבנים ואינני חולק על כך. אך יחד עם זאת, שאלת קיום המילה היא שאלה תיאולוגית. היא אות בין אדם לבין בוראו, ומה יעשה אדם שאינו זקוק לסימן הזה?"
השופטים הקשו על עמדת האישה, וטענו מנגד כי גם בשאלת חינוך הילדים קובע בית המשפט עמדה: "יש כאלה שרוצים חינוך חרדי, דתי או לא דתי, וזה גם עניין של אמונה", ציין השופט ניל הנדל. "ומי שלא רוצה לאכול מצה בפסח? אם יהיה זה המבחן, לא נוכל לעצור רק בברית מילה".
השופטת אסתר חיות הקשתה: "אם נניח שהילד יחליט לעשות ברית כשיעמוד על דעתו, ותהיה לו מורת רוח? ואז הוא יצטרך לעמוד בפרוצדורה יותר קשה". והשופט אליקים רובינשטיין תהה: "יכול להיות גם בגיל מאוד קטן, כשיהיה בבית הספר... והנה יראו אותו שונה, ואז הוא מוטרד מזה. ומה הפתרון לזה?"
ומי ייצג את הילד?
נציג בית הדין הרבני נדרש להשיב האם העובדה שמדובר בברית מילה, מביאה לתוצאה מוכתבת מראש. "האם יש מצב שבית הדין יגיד שלא ראוי לעשות ברית מילה בסיטואציה מסוימת?"
עו"ד שמעון יעקבי השיב מטעם בית הדין הרבני, כי בית הדין פוסק לפי טובת הילד, וכי במידה וחילוקי הדעות לא נולדו ערב הליך הגירושין - בשונה ממקרה זה - היה ממונה מומחה. אם זה היה מוצא שלא ראוי לערוך את הברית, "בית הדין לא היה פוסק בעניין".
במהלך הדיון העלו השופטים את האפשרות שימונה "אפוטרופוס כדין" שייצג את טובת הילד במחלוקת בבית הדין, ויבחן את טובת הילד עצמו.
האם: "אני לא אוריד לו חתיכה מהגוף"
לאחר הדיון דיבר האב לראשונה, ואמר: "עברתי תקופה עם הרבה הכפשות בתקשורת,
ועד היום לא הגבתי". עוד אמר כי "במהלך הדיון הובהר מעבר לכל ספק שהאם היא זו ששינתה את דעתה לעניין ברית המילה בגלל הליך הגירושין. מתחילת הדרך רציתי לעשות לילד ברית מילה, ואני עדיין רוצה. יש לי אפילו אסמסים מהאם שבהם היא שואלת אותי מי המוהל שיעשה את הברית".
האם טענה מנגד כי מעולם לא הסכימה לברית: "לא היה ולא נברא, הוא היה איתי בבדיקות רפואיות ושם הבעתי את התנגדותי להליך, והדברים נכתבו, והוא לא אמר דבר".
עוד הוסיפה האם כי ברור שבית הדין הרבני, שהינו בעל השקפה דתית, יפסוק בעד ברית מילה. היא שבה וטענה כי טובת הילד לא תיפגע אם לא תמול את בנה. "בדקתי ושוחחתי עם הורים רבים שפעלו כמוני, מדובר במקום מוצנע מאחורי שתי שכבות. אני לא אוריד לו חתיכה מהגוף. ההחלטה היא שלו בעניין הזה, במידה וירצה, כשיגדל".
לפנייה לכתב/ת 
