די לטירוף: כך תצליחי לשלב בין הילדים לקריירה

"אני טובעת! מנסה לג'נגל בין העבודה לבית, בין הילדים לבעל, ולא מצליחה!", היא מתקשרת אליי בתשישות, כמעט בדמעות, וממשיכה: "בבוקר אני מאחרת קבוע לעבודה. בעלי יוצא מוקדם ואני מארגנת את שלושתם: הראשון לא רוצה לצחצח, השני צריך עזרה בלהתלבש והשלישי שופך את השוקו על הרצפה, וכך הלאה; אחר כך אני מפזרת אותם בגנים ועד שהם נפרדים זה גם סיפור, עומדת עוד שעה בפקקים, ועד שאני מגיעה לעבודה אני הרוסה.

"אבל בעבודה אני אלופה, סומכים עליי, יש לי תחומי אחריות, אני עומדת בדד-ליינים, לקוחות מבקשים רק אותי - חבל שבבית אני מאבדת את זה... אני מגיעה לאיסוף מהגנים בדקה ה-90, אחר כך מג'נגלת בין חוגים לחברים, ואז ארוחות ערב, בלגן המקלחות וטקס שינה, ולפני שאני מתמוטטת סופית, כל מטלות הבית שמחכות. אני הרוסה. ככה זה אמור להיות?", היא שואלת.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

הכתבות האחרונות של רוני בערוץ הורים :

השיטה שתעזור לכם להיפטר מייסורי המצפון

כיצד משפיע סדר הלידה על אופי הילדים

איך אפשר באמת לקבל את הילדים ללא תנאי

אבל אין זמן! להתארגן בבוקר - בלי עצבים

"אבל אבא מרשה לי!"; כשהורים לא מסכימים

הסוד שיהפוך אתכם להורים מאושרים באמת

אני בטוחה שהדברים מוכרים גם לכן. באגדות הכל נראה ורוד: אישה מצליחה לנהל סדר יום מופתי של ילדים מתוקתקים, בית מסודר, קריירה מדהימה ובעל למופת, אך כשאנחנו מנסות לכתוב את הסיפור שלנו, איכשהו זה לא נראה כל כך נוצץ. אז איך עושים סדר בבלגן? איך עושים גם וגם?

רבות מאיתנו מתחילות במירוץ לקריירה מייד אחרי הלימודים, ודוחות את הבאת הילדים לקראת סוף העשור השלישי לחיים. ואז, כשאנחנו מרגישות מבוססות בקריירה, מקצועיות בתחום שלנו ושולטות ביד רמה בעניינים - אנחנו מוצאות את עצמנו טובעות בחיתולים, בבכי בלתי פוסק, בלילות ללא שינה - ומרגישות חוסר ביטחון כאילו התחלנו קריירה חדשה בלי שום חפיפה.

למרות השוני המהותי בין שני העולמות - אפשר בהחלט להשאיל מיומנויות מתחום העבודה לחיים הפרטיים. אם נזהה את הכישורים שלנו שבאים לידי ביטוי בתחום המקצועי, נוכל לעשות להם הסבה מקצועית - הביתה. הרי הבית הוא העסק שלנו.

1. חוזה

לפני כל תחילת עבודה או פרויקט חותמים על חוזה - הסכם עבודה, שכולל את הגדרת התפקיד שלנו בחברה, את התחיבויותינו כלפיה ואת זכויותינו בה. חוזה הורי אפשר לכתוב ואפשר לעשות בעל פה, כי הוא יילך ויצמח עם גדילת הילדים והרחבת המשפחה. זה רעיון לא רע בכלל, למי שבשלב תכנון המשפחה, וגם לא מאוחר מדי למי שכבר התחיל אותה. בחוזה ההורי אנחנו, שני ההורים יחד, מחליטים על הערכים שחשובים לנו בגידול הילדים, על העקרונות החינוכיים בל יעברו מבחינת כל אחד מאיתנו ועל המקומות שבהם אנחנו מוכנים ללכת לקראת האחר.

2. מטרות ויעדים

לכל חברה יש מטרות ויעדים - מהו המוצר שאנחנו מתכננים להוציא, מי קהל היעד, מהו יעד המכירות השנתי וכן הלאה. אנחנו מציבים לעצמנו מטרות כדי לדעת מהי הדרך להגיע אליהן. הרי בלי יעדים אין בסיס לקיומה של החברה! במטרות בהורות, שיכולות להיות חלק מהחוזה ההורי, אנחנו מדברים על איזה הורה אני רוצה להיות ועל איזה ילדים אני רוצה לגדל - לא במשמעות של אני רוצה שהילד שלי יהיה רופא, אלא אילו ערכים אנחנו רוצים להקנות לו: עצמאות, אחריות, עזרה לזולת וכן הלאה.

3. תוכנית עבודה

כדי להוציא את המטרות והיעדים אל הפועל, דרושה תוכנית עבודה מפורטת שתביא את ההלכה למעשה. כמו שבארגון יש תוכנית שנתית שנפרטת לתוכניות שבועיות, גם בבית: יש מערכת של בית הספר או הגן, מי לוקח את מי מאיפה ולאן ומתי, מתי יום חוגים/ יום חברים/ יום סבתא, ומטלות שאינן קבועות שבועית אך חשובות כמו תורים לרופאים, ביקורי משפחה וכן הלאה. לוח תכנון שבועי בעיקר מוריד מאיתנו את הלחץ שנשכח משהו (כמו היום שבו צריך להביא לגן ספר ספרייה, למשל). אם הכל רשום על המקרר, באאוטלוק או בסלולרי - בדיוק כמו הפגישות העסקיות, הלחץ יורד.

4. שיתוף פעולה

כמו בפרויקט בעבודה, שלשם הצלחתו דרושות יכולות של עבודה בצוות ושיתוף פעולה, גם לשם הצלחת "פרויקט משפחה" ישמשו אותנו היטב יכולות אלה. כבר הוכחנו שאנחנו אלופות ביחסי אנוש במשרד, במציאת החוזקות של כל אחד מהעובדים איתנו בצוות ובעידודו על כך כדי שיביא אותן יותר לידי ביטוי, ובהחלט אפשר לעשות את זה גם בבית: לעודד את הבעל על כמה הילדים אוהבים שהוא משכיב אותם לישון, לעודד את הסבתא על בישוליה המעולים, לעודד את הדודה על כישורי הבייביסיטר שלה... הסוד: כשמעודדים מישהו על היכולות שלו, הוא רק ממשיך להוכיח עד כמה הוא טוב בהן.

5. מקצועיות

בעבודה אנחנו מצליחות להיות ממוקדות מטרה, להפחית את עוצמת הרגשות, לשחק אותה קוליות,

ומה בבית? אנחנו מוצאות עצמנו מתפרצות וצועקות גם בלי כוונה לפגוע, נעלבות ומעליבות - את הבעל, את הילדים, את ההורים שלנו. הם הרי לא יוכלו לפטר אותנו.

אז מה את מציעה, שבבית לא נהיה אנחנו האמיתיות? מספיק לי בעבודה לשים מסכות, זה מעייף - תגידו לי. נכון, לא אמרתי שזה פשוט, אבל ניהול הרגשות שלי במקום לתת להם לנהל אותי, מתגמל מאין כמוהו. הידיעה שהילד/ הבעל לא עושה משהו נגדי אלא כי הוא כזה - תעזור לי לבוא נקייה מולו, לעשות את ההפרדה ביני לבינו ולא לצאת מהכלים.

6. תקציב

כשנותנים לנו מסגרת תקציב לפרויקט בעבודה, אנחנו נעשה שמיניות באוויר, נריב עם ספקים, נוריד מחירים ונלחץ מכל הכיוונים להוזיל עלויות, ובבית זה לא צריך להיות אחרת. הבנק גובה ריבית גבוהה? חברת הכבלים מעלה מחירים? כבר שכחנו כמה צ'קים נתנו לחוגים ולצהרונים? כמו בעבודה: לעבוד עם מסגרת תקציב, לרשום כל הוצאה, להיות מתוכננים עד רמת תקציב מתנות לימי הולדת ולחגים, ולהימנע מלהגיע לחריגה שאין לנו מאיפה לכסות אותה.

הכותבת היא עתונאית בתחום ההורות ומאמנת אישית (בהסמכה) בוגרת מכון אדלר. לעמוד הפייסבוק של רוני . רוני תרצה על האיזון העדין שבין קריירה ואמהות ביום ה', ה-6.3 באירוע יום האישה במכון אדלר בכפר סבא. לפרטים