ימים חדשים מגיעים לכדורסל הישראלי / טור

העליה לכרמל אפופת אובך, מפרויד אפילו לא רואים את הים. בכניסה לאולם קבוצות רבות של ילדים, שחקני מחלקת הנוער ובית הספר לכדורסל של חיפה במדים ירוקים, מתרגשים לקראת הכניסה. הצעיפים האדומים של הפועל כרוכים סביב ילדים מתל אביב שיורדים בהמוניהם מאוטובוסים אדומים. זהו הצד האחר והשמח של הקדמת המשחק המרכזי לשעת בין ערביים.

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו
• עקבו אחרינו בטוויטר   
  

עד כמה שארז אדלשטיין לא יאהב את זה בינתיים, המשחק החם והמשובח ברוממה התנהל בהשראת מינויו הצפוי למאמן הנבחרת. מעין אקספוזיציה של השותפים העתידיים ושל אלה המציגים את עצמם וטוענים להיות ראויים להיכלל בתכניות. וזה התחיל בקרב מאמנים – אולי בין המאמן ועוזרו המיועד? משחקי הראש בראש של אדלשטיין ופרנקו תמיד מעניינים, הקבוצות שלהם תמיד משחקות כדורסל נכון, הטקטיקות תמיד מתחלפות ומתאימות את עצמן. זה מנמיך הרכב, וזה מגביה. על כל פינג יש פונג, על כל טינג יש טונג. פרנקו עובר לאיזורית, ארז מעלה את שולדברנד בעמדה שלוש לפרק אותה ולמסור פנימה לאוונס.

אדלשטיין. המפגשים שלו עם פרנקו תמיד מעניינים(צילום: גיל נחושתן)

רביב לימונד נראה מלא אדרנלין ודרוך מאוד כבר בחימום. אחרי חזרה קצת מוקדמת בחצי גמר הגביע, הוא כבר בריא לגמרי, הרגליים טסות, והלב חושב ניצחון, יכולת אישית, נבחרת. בן רייס נשלח על ידי פרנקו לעצור אותו. רייס הוא שילוב של לוחם אתלטי עם ידית ותבונת משחק.

שניהם מקווים לקבל צ'אנס מחודש ללבוש כחול לבן. חסרונם של מתן נאור ויותם שירן מורגש בכל רגע, וארז עושה להטוטים כדי להתאים הרכבים. אריאלי וגוט נזרקים למגרש בזמן אמת ונותנים יותר מהמצופה, במיוחד גוט, שבמו ידיו מפרק את האיזורית של חיפה בתנועה חכמה ושלשה אחת גדולה. מעבר לנצחונות, ארז גם מקדם שחקנים במהלך העונה. ישראלים וגם זרים – ראה אוונס שהפך למפלצת מתחת לסלים. אפשר לגייר אותו?

השחקן שנתן את ההצהרה המשמעותית ביותר הוא הגבוה ביותר. אלכס צ'וברביץ' חייב להיות בסגל הנבחרת. קוז'יקרו פרש, יניב גרין יכול לעזור מספר דקות, טיוס אולי יהיה בסגל, ואולי יהיה פצוע. צ'וברביץ' עולה ונותן משחק שיא, שולט מתחת לסלים ומשנה זריקות. למד לשחק עם הגוף, לקבל את המכה ואז עדיין להוציא קליעה טובה שנכנסת. 8 נקודות ב-5:30 דקות. רק לשפר את העונשין ולארז יש סנטר, פרויקט לאומי. לראות איך עידו קוז'יקרו מעודד אותו מהספסל ולוחש לו כמה מילות הכוונה בפסקי הזמן – תענוג צרוף של ספורטיביות ורוח קבוצתית.

לימונד מלא אדרנלין, אוונס מפלצת מתחת לסלים(צילום: זהר שחר )

גם מורן רוט ישמח לחזור לשם, למרות שדונטה סמית' עושה לו פרצופים כל המשחק. שניהם עלו חולים וחלודים. מול משחק המסירות החכם של הפועל לא הספיקה היכולת האישית הגבוהה שלהם. פרנקו התעקש להעלות אותם רק כדי שלא יהיו רינונים. ריספקט לשאר הליגה, זה חלק מהקלאסה של שני המאמנים האלה. אחר כך יגיד ארז ש"פלייאוף עליון זה המקום שלנו, ולו רק כדי שהאוהדים שלנו שנוסעים אחרינו לכל מקום יזכו לעוד שישה משחקים גדולים לפני הפלייאוף". וגם הסיום מתארך עם הרבה עבירות, החטאות עונשין למכביר ושלשות מדאונטאון בדקה האחרונה. כמו חמישה משחקים בתוך משחק אחד. רמה ואינטנסיביות של פלייאוף כבר בתחילת מרץ.

במסיבת העיתונאים אדלשטיין מתעקש שלא לדבר על הנבחרת. הרי בישיבת הנהלת האיגוד עוד יכולות להיות הפתעות. אבל ארז גם מבין שהוא צריך להיות ממלכתי, ולהפריד בין התפקיד בהפועל לתפקיד באיגוד. הוא גם מתנהל ככה על הקווים. קצת שקט יותר, מחושב יותר. רוגע מסוים ניכר גם ברגעים הלחוצים. והשיא - הוא אפילו הסכים עם השופט אסתרון על שריקה (נכונה ויפה) לפאול בהתקפה של הארפר. ימים אחרים וחדשים מגיעים לכדורסל הישראלי. והם ממש מעבר לפינה. רק שנעבור את רביעי באיגוד שלום.