הסיוע לניצולי השואה יגדל, החברה להשבת נכסי הנספים תפורק
ועדת חוק ומשפט אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית תיקונים לחוק שמסדיר את פעולות החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה וקבעה כי הסיוע הכספי השנתי שמעניקה יגדל ב-35%-50%, והחברה תקדים לסיים את תפקידה ותפורק בסוף 2017, במקום ב-2021
הסיוע הכספי השנתי שמעניקה לניצולי השואה החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה שנרכשו בישראל יוגדל ב-35%-50% והחברה תקדים לסיים את תפקידה ותפורק בסוף 2017, במקום ב-2021. ועדת חוק ומשפט אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית תיקונים לעניין זה בחוק שמסדיר את פעולות החברה. בוועדה אושר נוסח משולב של הצעת הממשלה ושל הח"כים מרב מיכאלי (עבודה) ואלעזר שטרן (התנועה).
- עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
לפי התיקון שאושר היקף הסיוע השנתי יורחב מ-100 מיליון שקל שבחוק הקיים ל-135 מיליון שקל למפרע עבור 2014 ול-150 מיליון שקל ב-2015. בשנתיים האחרונות של החברה - 2016-17- הסיוע יחזור לעמוד על 135 מיליון שקל בשנה. יו"ר דירקטוריון החברה מיכה חריש אמר שההצעה להקדים את מועד התפרקותה ל-2017 היתה של המנכ"ל ד"ר ישראל פלג.
הרחבת הסיוע (מעל לקיים, 100 מיליון שקל בשנה) לא נכלל בהצעת הממשלה אלא בהצעות הפרטיות. ח"כ מיכאלי ביקשה להכפיל את היקפו ל-200 מיליון שקל וח"כ שטרן הציע ל-150 מיליון שקל. הסכום של 135 מיליון שקל נקבע כפשרה בין הוועדה לראשי החברה חריש ופלג. הם התנגדו תחילה בטענה שהתוספת עלולה לבוא על חשבון הנכסים שיוחזרו ליורשי הנספים.
אולם מיכאלי ושטרן התעקשו על התוספת בטענה ששווי הנכסים אותם איתרה החברה – 1.7 מיליארד שקל עד סוף 2013 – גבוה פי 4-5 לפחות משווי הנכסים שהוחזרו ויוחזרו ליורשי הנספים. עד כה הושבו נכסים בשווי 101 מיליון שקל ליורשי נספים ויש כבר התחייבויות של החברה להשיב נכסים ליורשים שאותרו בשווי כ-331 מיליון שקל, שיועברו בפועל לאחר תום ההליכים המשפטיים של צווי הירושה וחקירות אחרות.
עד כה הוגשו לחברה 10,685 בקשות להשבת נכסים מתוכן נענו והוסדרו 3,600 בקשות ובצנרת עוד כ-620 בקשות שאושרו אך טרם הוסדרו סופית. בנוסף שילמה החברה על פי החוק כ-523 מיליון שקל להנצחת זכר השואה וכסיוע לניצולים. ח"כ שטרן כי ניתן להסדיר ערבות מדינה להשבת נכסים אם יתברר כי ב-4 השנים האחרונות של החברה יתברר שהגדלת הסיוע תגרע מהחברה לעמוד בהתחייבויותיה, מה שלא נראה בפועל.
עם זאת עלה בידי מיכאלי ושטרן, לא בלי מאבק, לאלץ את החברה בחוק להגדיל את חלק תשלומי הסיוע שהניצולים מקבלי ישירות לחשבון הבנק שלהם. שיעור זה עומד היום על 53% והיתר ניתן להם בשוברי מזון לרכישה ברשתות השיווק. בחוק המתוקן נקבע כי התשלום הישיר יעלה ל-75% מהסיוע המגיע ויקטן בהתאם החלק של שוברי המזון. גם זאת כפשרה בין הצעת מיכאלי (80%) והצעת שטרן (75%).
הפשרה נדרשה גם עם החברה שעמדה על חלוקה שווה של הסיוע בין תשלום לבנק לשוברי המזון בטענה שלרוב הניצולים, כולם קשישים מופלגים ולא בקו הבריאות, יש שותפים בחשבון הבנק (קרובי משפחה, אפוטרופסים) אשר עלולים לקחת לעצמם חלק מהכספים. שטרן מחה בתוקף, "הניצולים אינטליגנטים ויודעים מה הם רוצים והאיום שבמקום תרופות קרוביהם יעשו בכסף שימוש לאלכוהול וסיגריות, מעליב אותם".
הוויכוח על סוגיית שוברי המזון התפתח למתקפה על מנגנון החברה. שטרן הוסיף, "ההסבר הזה לא רק מעליב. הוא נוח לחברה כדי להצדיק את הכסף הגדול שהולך על החזקת המשרדים של המנגנון הגדול. מאין בא הכסף? מהכסף שמגיע לניצולים". ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי): "אנחנו לא רוצים שחברות מסחריות ירוויחו מתלושי המזון ושהכסף שמגיע לניצולים לעשות בו כטוב בעיניהם, לא יתחזק את מנגנון החברה".
רפאלי נגעה בנקודה רגישה כשהתבססה על דיווח כספי שניתן לוועדה, "למה החברה בכלל צריכה משרד לוביסטים"? הדיווח ציין כי החברה מוציאה כל שנה 280 אלף שקל על "דוברות וקשרי ממשל" (שני משרדים חיצוניים). חריש הגיב כי החברה פועלת לפי החוק שמקציב להוצאותיה עד 2% מהנכסים. תקציבה השנה עומד על כ-20 מיליון שקל מתוכם אבל רק כ-10 מיליון על מנהלה והיתר מממנים את פעולות הליבה שלה.
חלק הממשלה בנוסח המשולב של הצעת החוק כולל תיקוני חקיקה שמטרתם להקל על איתור היורשים ועל השבת הנכסים וגם להקל על מימוש נכסים (בעיקר הנדל"ן) שנמצאים בידי החברה. ראשי החברה סבורים שתיקונים אלו ירחיבו את מעגל הנכסים. עם זאת הכוונה היא להעביר לאפוטרופוס הכללי את הנכסים שלא נמצאו להם יורשים או שלא הועברו, וזו היתה עוד סיבה בעיני מיכאלי ושטרן להעביר לניצולים החיים כמה שיותר.
הם חזרו ואמרו, "הניצולים הולכים ומתמעטים, הטבע עושה את שלו. עד שהחברה תתפרק בעוד 4 שנים מספרם יהיה הרבה פחות מהיום. למה לא להגדיל להם יותר את הסיוע כדי לעשות להם כמה שיותר טוב בשנותיהם האחרונות? אנחנו נמשיך ונשאף שלא רק יקבלו יותר כל חודש, אלא שכל הכסף יגיע ישירות לחשבון הבנק שלהם".
באשר לסיום פעולות החברה, בחוק המתוקן שיעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בימים הקרובים, זה התבטא בפסקה שהיועץ המשפטי לממשלה יביא בהצעת חוק נפרדת את ההחלטה לפרק את החברה ב-31 בדצמבר 2017.