החוק מתעלם מהסיכון הסביבתי של הקידוחים
מבקר המדינה טוען שהממשלה לא מספקת מענה לסיכונים הביטחוניים הנשקפים למאגרי הגז של ישראל. ממסמך שהגיע לידי ynet עולה, כי גם לסיכונים שנשקפים לסביבה הימית כתוצאה מהקידוחים - אין מענה. החוק הקיים אינו כולל הוראות בנושא ואינו מטיל חובה מפורשת על החברה הקודחת
דו"ח מבקר המדינה, שעוסק בסחבת המתמשכת בנוגע להסדרת האבטחה של מאגרי הגז של המדינה בים התיכון, חושף רק חלק מהבעיה הכוללת שנוצרה בעקבות גילוי הגז הטבעי במים הכלכליים של ישראל. גילוי הגז הפך את המרחב הימי של המדינה לאזור הרוחש פעילות יזמית ואינטרסים כלכליים, אך השינוי המבורך הזה תפס אותה בלתי מוכנה.
עוד על סכנות קידוחי הגז הטבעי - בערוץ הכלכלה :
- יש הסכם למימון היערכות לדליפות מהקידוחים בים
- הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה
-
קודחים ומסתכנים: מתי נלמד מאסונות של אחרים
למדינת ישראל לא חסרה רק תוכנית סדורה לאבטחת מאגרי הגז בים התיכון. חסרה לה מערכת שלמה של חוקים ותקנות, שיסדירו את הפעילות הכלכלית ההולכת ומתרחבת ממערב לקו החוף. דוגמא בולטת לכך היא ההיעדר המוחלט של התייחסות בחוק הישראלי לסכנות הסביבתיות, שנגרמות מהפקת גז ונפט בים התיכון.
על פי דו"ח מיוחד, שיוצג ביום ג' הקרוב בכנס "סביבה 2050" שיתקיים בתל-אביב, החוק אינו כולל הוראות באשר לסיכונים הסביבתיים הכרוכים בקידוחים. יתרה מכך, החוק אינו מטיל חובות מפורשות בנושאי הגנת הסביבה על בעל ההיתר או הרישיון, מלבד החובה הכללית להשיב את המצב לקדמותו בתום פעילות הקידוח. גם יישומה של חובה זו נתון לשיקול דעתו הבלעדי של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, שאמון על מתן ההיתרים והרישיונות.
לטענת מחברת הדו"ח - עו"ד ציפי איסר איציק, מהמרכז להגנת הסביבה בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה - הפעילות להפקת גז טבעי מול חופי ישראל טומנת בחובה סיכונים ממשיים לסביבה הימית. "ראה את מה שקרה במפרץ מקסיקו", היא אומרת. "יש סיכון של נפט שיישפך לים ויהרוג את החי והצומח. גם כשעוסקים בגז, יש פעילות שמתערבת בסביבה האקולוגית ומסכנת את החי והצומח - ואלו דברים שצריך לבדוק אותם מבעוד מועד".
עובדי משרד האנרגיה והמים דווקא ניסו להתמודד עם החסך הזה, כאשר פרסמו לפני כ-3 חודשים הנחיות סביבתיות לקידוח וחיפוש אחר גז בים. "מטרת ההנחיות הסביבתיות היא למנוע, או למזער ככל הניתן, מפגעים סביבתיים שעלולים להיווצר בעת פעילות חיפוש והפקת נפט וגז טבעי בים, ולהתוות כללים, כך שהעבודה הכרוכה בפעילות זו תתבצע באופן הבטוח ביותר", נכתב באתר המשרד. אך יצוין שמדובר בהנחיות בלבד, ולא בחוק המחייב את בעל הרישיון לנהוג לפי סעיפיו וקובע סנקציות במקרה של אי-מילוי ההוראות.
יש להקים רשות אחת שתטפל בים
יש מקום לשער כי יכולתו של משרד האנרגיה והמים להיענות לאתגר הסביבתי מוגבלת, מכיוון שהוא אינו מהווה את הרשות המתאימה לעסוק בנושא. רוב הסוגיות של שמירה על הסביבה, במסגרת פעילות כלכלית, נתונות לסמכותו של המשרד להגנת הסביבה.
זהו עוד אתגר שמציבות ההזדמנויות הכלכליות החדשות במרחב הימי בפני המדינה. הים שורץ באינטרסים שונים: יש בו דייגים, יזמי תיירות, מפיקי אנרגיה, כוחות צבא, ספינות המובילות סחורות וחברות המניחות תשתיות תקשורת. כל גורם מביא עימו את הרגולטור שלו.
לכתבות נוספות במסגרת דו"ח המבקר
המשרד להגנת הסביבה, למשל, אחראי על מתן היתרים להטלת פסולת מכלי שיט וכלי טיס לים; ועל מתן היתרים להזרמת פסולת מהחוף אל הים. אולם הפעילות הכלכלית עצמה נמצאת בתחומי אחריותם של משרדים אחרים. משרד החקלאות אחראי על מתן היתרים לדיג, אולם גם למשרד הכלכלה אחריות לנושא זה, עקב היות החקלאות ענף מסובסד.
בכל הנוגע למצב הדגה בים, גם לרשות הטבע והימים יש מה לומר. כל הפעילויות הללו צריכות להיות מתואמות גם עם משרד התחבורה, שאחראי לאבטחת נתיבי השיט, ועם משרד הביטחון שאחראי על אבטחת תנועתם של כלי שיט צבאיים.
לא פעם, ניצבים הגורמים השונים הללו בניגוד אינטרסים. "משרד האנרגיה, למשל, עשוי לעודד קידוחי גז בתוך המרחב הימי, מכיוון שאנחנו צריכים אנרגיה", מסבירה עו"ד איסר איציק.
לדבריה, "גז טבעי הוא מקור אנרגיה זול, ובוודאי שמשרד האנרגיה ירצה לעודד קידוחים - כי זה האינטרס שעליו הוא אמון. מצד שני, המשרד להגנת הסביבה יכול לחשוב שיש ערך בשמירה על הדגה כדי שגם הדורות הבאים ידעו שיש דבר כזה. משרד זה יכול להגיד שאם יקדחו במקום מסוים, תיווצר סכנה והערך שהוא אמון עליו יפגע. כך נוצר מצב בין שני רגולטורים, שאינם אמורים להתחשב האחד באינטרס של השני, שבו האחד אומר א' והשני ב'".
"הויה דלורוזה" של יזם חקלאות ימית
התוצאה של ההתנגשויות הללו, היא אומרת, היא שלצד היעדר פיקוח - ישנם מקרים של פיקוח מסורבל שפוגע בפיתוח המרחב הימי. "קח את כלובי הדגים באילת, למשל", היא מוסיפה, "הוציאו אותם ממפרץ אילת ועכשיו הם רוצים להגיע לעומק המים כדי לפתח שם את הפעילות שלהם.
"תיכנס לאתר של משרד החקלאות ותראה איזו 'ויה דלורוזה' צריך לעבור יזם בתחום החקלאות הימית כדי לקבל אישורים. תראה עם כמה רשויות צריך לדבר. צריך לקבל אישורים מהמשרדים הגנת הסביבה, הפנים, הביטחון, האנרגיה והתחבורה. כל רשות רואה את האינטרס שלה, ומי שרוצה לקדם פעילות מסוימת נתקל בסבך רגולטורי. הבעיה צריכה להיפתר על ידי זה שתוקם רשות אחת - שישבו בה נציגים של כל המשרדים הרלוונטיים".
ריבוי הסמכויות בשטח הים לא רק מעכב את פיתוחו הכלכלי, הוא מעכב גם את מאמצי המדינה להסדיר את החקיקה בנוגע למים הכלכליים. מכיוון שהמים הכלכליים של המדינה משתרעים מעבר לשטחה הטריטוריאלי, קיימת מחלוקת מסוימת בנוגע למידה שבה חל החוק הישראלי וסמכויות המדינה על שטחים אלה.
בשנים האחרונים פועלים במשרד המשפטים להסדיר את אי-הוודאות הזאת באמצעות חוק חדש, שיגדיר בפירוט את תחולת החוק הישראלי בנוגע למים הכלכליים. תזכיר החוק כבר מסתובב בין משרדי הממשלה בחודשים האחרונים, אך אינו מבשיל לכדי הצעת חוק, בין היתר, בגלל מחלוקות בנוגע לחלוקת הסמכויות השונות בין המשרדים.
השנה ימלאו 15 שנה לתגלית הגז המשמעותית הראשונה מול חופי ישראל. 15 שנה שבהן מדינת ישראל יודעת כי המים הכלכליים שלה הם מרחב בעל פוטנציאל כלכלי אדיר, ולאורך כל הזמן הזה לא השכילה להחליט אילו מחוקיה חלים על הטריטוריה הזאת; ומי הגורם בעל הסמכות והאחריות ב"מערב הפרוע" של מדינת ישראל. אין פלא, אפוא, שתוכנית האבטחה של מאגרי הגז מתעכבת. זה רק סימפטום לאיטיות הכללית שבה מסתגלות המערכות השלטוניות לקיומו של מרחב נוסף שעליו הן צריכות לפקח.
ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים נמסר בתגובה: "העמידה בהנחיות הסביבתיות לקידוחי נפט וגז טבעי בים מחייבת את כל בעלי הזכויות ולא ניתן לבצע כל קידוח בים או ביבשה מבלי שפעולות אלה בוצעו, נבדקו ועמדו בדרישות.
"מטרת ההנחיות הסביבתיות נועדה להתוות כללים ונהלים בכדי שהעבודה הכרוכה בפעילות החיפושים תתבצע באופן הבטוח ביותר. בדיקת העמידה בהנחיות מתבצעת על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים וכן על ידי המשרד להגנת הסביבה וזאת בשקיפות מלאה מול ציבור. ההנחיות הסביבתיות זמינות באתר המשרד".
לפנייה לכתב/ת 
