המשטרה נגד הפרקליטות: 'עסקאות מצחיקות'
לא יותר משנים בודדות בכלא, לפעמים רק כמה חודשים, נגזרו לאחרונה על מניחי מטענים וסוחטים למיניהם. בישיבה רותחת הטיחו בכירי משטרה בפרקליטים: "אתם מסרסים אותנו". הפרקליטות בתגובה: "מכלול שיקולים, השוטרים לא אוספים מספיק ראיות". הסיפורים שמאחורי העימות בצמרת
21 ביוני אשתקד, 4 לפנות בוקר, דרום תל אביב. שוטרי סיור מבחינים בשני גברים מסתובבים בצורה חשודה ברחוב סלמה. בידם מטען חבלה, בדרך להטמנה ברכב. השוטרים מתקרבים, השניים בורחים ונעצרים. במהלך המנוסה נתפס המטען.
מאה על 100 - לכל הכתבות
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
העצורים יניב פרץ (31) ושי אביטבול (23), ניסו לפי החומר שנאסף במשטרה לנקום בעבריין שמוכר להם. כמה שבועות קודם לכן פרץ נסע עם אחיו שאול ופיצוץ אירע במכוניתם. יניב יצא למרבה המזל כמעט ללא פגע, האח נפצע קשה ואיבד את אחת מרגליו.
אנשי היחידה המרכזית של מחוז תל אביב רתחו. "אילו קשיים ראייתיים?" תהו בכירי הימ"ר. "הרי על סמך הראיות הפרקליטות היא שהגישה כתב אישום בגין ניסיון רצח. מה הקושי להביא את שני השוטרים לעדות? ממתי יש בעיה עם שוטרים בבית משפט? יש למישהו ספק שאם המטען הזה היה מתפוצץ הוא היה הורג? למה יש בחוק סעיף ניסיון רצח אם לא למקרה כזה?"
"הם פוחדים מעבריינים"
אתמול חזר הטרור הפלילי לרחובות אחרי תקופה קצרה של שקט יחסי. עבריין כמעט וחוסל בפיצוץ לעיני עוברים ושבים בנתניה. במקרים רבים המשטרה לא פענחה כלל פיצוצים כאלה, אבל גם אם יקרה הנס - מה יהיה עונשו של האחראי? סביר להניח שלא חמור במיוחד.
אחת מנקודות הרתיחה הייתה לפני כמה חודשים. ברכבו של פרקליט בכיר בתל אביב פוצץ מטען שנועד להרוג אותו, והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כינס ישיבה מיוחדת בהשתתפות בכיר מערכת אכיפת החוק, בהם פרקליטי מחוזות, כל מפקדי המחוזות במשטרה ומפקדי הימ"רים שמטפלים בתיקי החקירה. רק בחדר הסגור במטה להב 433 בלוד העזו הקצינים לומר את אשר על לבם.
"אתם מסרסים אותנו עם עסקאות הטיעון", הטיחו באנשי הפרקליטות. בלט במיוחד מפקד מחוז מרכז, ניצב ברונו שטיין, שמחה: "אתם עושים עסקאות במקום לנהל משפטים, עבריינים אלימים מקבלים ענישה מאוד מקלה". מפקד ימ"ר אחר פתח עוד יותר את הפה "איזה בעיות יש לכם בתיקים? אין לכם שום בעיה עם הראיות? איך אפשר להגיע לעסקאות טיעון בתיק שבו העדים הם שוטרים?”
אין פיצוץ - יש הקלה
יניב פרץ מהסיפור שאיתו פתחנו קשור לעוד עסקה מהשבועות האחרונים שעוררה ביקורת קשה. יחד עם אחיו שאול וירון הוא נאשם בסחיטת העבריין מוטי קסטרו. על פי האישום, קסטרו לווה משאול כסף שנאלץ להחזיר בריבית דריבית. כשלא עמד בכך, לפי החשד, האחים פשוט חטפו אותו.
סיפור נוסף מהעת האחרונה נוגע לפיצוץ בסופר של "טיב טעם"
בלב תל אביב, ליד כיכר רבין. החנות הוצתה שלוש פעמים ולאחר אותו פיצוץ שנגרם מגז, לפני שנה בדיוק, איתרו בצוות החקירה המיוחד (צח"מ) ממרחב ירקון מטען חבלה רב עוצמה בתוך החנות, שרק במזל לא התפוצץ גם הוא. חקירה סמויה
הובילה אל שניים, אלירן וקנין ואפרים ג'רבי.
הצטערנו לגלות
לא רק בתל אביב יש עסקאות כאלו. בבית המשפט המחוזי בלוד הואשמו מוחמד מרעב ועבדאללה חרבוש, בני 23 מג'לג'וליה, בסחר במטעני חבלה. השניים מזוהים עם משפחת חרירי וקיבלו את המטענים מעבריין בשם דניאל בן סימון.
לפרקליטות הועברו עדויות ודו"חות של בלשי ימ"ר מרכז שראו את הרכב שבו הוסלקו המטענים, ובהמשך את ניסיון העברתם. בעסקה שאישר בית המשפט נקבע בחודש שעבר עונשו של מרעב על 32 חודשי מאסר ושל חרבוש על 26 חודשים. את ההסדר שנחתם עם הסנגור עו"ד משה יוחאי נימקו בפרקליטות גם כן בקשיים ראייתיים בין היתר מכיוון שחרבוש "רק" ישב ברכב.
עם מתן גזר הדין הסבירו בפרקליטות: "הצטערנו לגלות שרף הענישה בעבירות מסוג זה לא גבוה, עוד יותר הצטערנו לגלות כך בעידן שבו אנו חיים היום. לצד זאת, אנו רואים בשבועות האחרונים את תפישת בתי המשפט בנוגע לחומרת המעשים".
מי שתפס אותם היו שוטרי יס"מ של מרחב איילון שבמקרה סיירו בטיילת בבת ים. במשטרה האמינו ששמעון וניר היו בדרכם לחיסול. הם הואשמו בנשיאת נשק, נסיעה באופנוע גנוב ושימוש בסימן זיהוי רכב מזויף. החקירה הועברה לימ"ר תל אביב, בין היתר בשל הדמויות המעורבות, ושם היו בטוחים שכתב האישום יכניס את השניים לשנים ארוכות בכלא. לא תופתעו לשמוע שהסדר טיעון מהחודשים האחרונים שלח את עקא ל-30 חודשים בכלא, גם לנוכח עונש על תנאי שהופעל, ואילו ניר נכלא למחצית התקופה.
"זאת עוד עסקה מצחיקה”, אמר בכיר בימ”ר. "העדים היחידים בתיק הם שוטרים, מה הבעיה לנהל משפט עד הסוף? שבית המשפט יחליט מה העונש".
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה:
"אין בכוונתנו להתייחס לטענות המועלות על-ידי גורמים עלומים, במיוחד עת מדובר בטענות מופרכות בעיקרן. הפרקליטות איננה נוהגת לנהל דו-שיח עם המשטרה דרך כלי התקשורת ובוודאי שאינה רואה מקום לנהל דו שיח עם גורמים אנונימיים.
"באופן כללי נציין כי במשך עשרות שנים מכירים בתי המשפט בהסדרי טיעון כ'הכרח בל יגונה'. זאת, בין היתר, נוכח קשיים וחוסרים המתגלים לעתים בחומר הראיות אשר נאסף על-ידי המשטרה, שאינם תמיד ידועים ומובנים לציבור הרחב, או בשל האינטרס הציבורי שבהודאת הנאשם, או בשל אי רצונו של עד מסוים להתייצב על דוכן העדים, ועוד סיבות רבות ומגוונות.
"הסדרי טיעון נערכים תוך בחינת מכלול השיקולים שנקבעו בהנחיות פרקליט המדינה ופסיקת בית המשפט העליון. ודאי שאין כל שחר לטענה כאילו הפרקליטות חותמת על הסדרי טיעון מפאת 'חשש' מעבריינים מסוימים והמשפטים הרבים שמנוהלים על ידי פרקליטים נגד עבריינים מסוכנים ובעלי עבר פלילי כבד מוכיחים עד כמה טענה זו מופרכת היא", נמסר.
לפנייה לכתב/ת 
