חצי האי קרים בדרך למשאל עם

בצל עימות אוקראיני-רוסי שהתפתח זה מכבר למאבק בינלאומי עתיר השלכות, יכריעו היום (יום א') תושבי חצי האי קרים את גורל שטחו ויקבעו אם זה יסופח לרוסיה או יישאר בריבונות אוקראינה. ההחלטה צפויה ליצור תגובת שרשרת גיאו-פוליטית שהשפעותיה יהדהדו בקייב, מוסקבה, וושינגטון והעולם כולו. במערב כבר הבהירו שלא יקבלו את תוצאות משאל העם ומבחינתם - השטח נשאר בריבונות אוקראינית.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

דיון מועצת הביטחון של האו"ם בנושא הסתיים אתמול בהטלת וטו רוסית על ההחלטה לדחות את תוצאות משאל העם בחצי האי. 13 מתוך 15 המדינות החברות תמכו בהחלטה. סין נמנעה, והטלת הווטו הרוסית ניטרלה כל החלטה בנושא.

במהלך הדיון, הדגישה שגרירת ארצות הברית סמנתה פאוור כי השטח יישאר בריבונות אוקראינה ותקפה את פעילות רוסיה באזור. "אנו יודעים שיש לה זכות וטו על החלטות מועצת הביטחון, אבל אין לה וטו על האמת. רוסיה הציבה את עצמה מחוץ לנורמות הבינלאומיות", טענה.

מחאה רוסית נגד סיפוח קרים, וכוחות צבא בתנועה פנימה(צילום: רויטרס)

(צילום: AP)

(צילום: רויטרס)

(צילום: רויטרס)

(צילום: AFP)

אוקראינים, רוסים, טטרים

על פי סקר מ-2011, 58% מתושבי קרים הם בעלי זיקה רוסית. רק 24% הם אוקראינים אתניים, וכ-12% הנותרים הם בני הקהילה המוסלמית הטָטָרִית, שמתנגדים בחריפות לסיפוח רוסי.

חצי האי מוגדר רפובליקה אוטונומית עם פרלמנט עצמאי. החקלאות הענפה והגישה לים השחור הקנו לו חשיבות כלכלית ואסטרטגית. הצי הרוסי מחזיק בעיר סבסטופול בסיס צבאי ותיק לחופי הים השחור שפועל שם כבר 230 שנה. ספינות קרב וצוללות עוגנות במקום האסטרטגי,

צפונית לטורקיה ובקרבת הים התיכון והבלקנים.

מאז סיפחה אותו ב-1783, מחזיקה רוסיה בהשפעה דומיננטית על האזור ותושביו, אך ב-1954 עברה השליטה עליו לידי אוקראינה, כששתי המדינות היו חלק מברית המועצות. לאחר נפילת השלטון הסובייטי ב-1991 נשמעו קולות לסיפוח מחדש של חצי האי, אך מחוקקים באוקראינה ובקרים הצביעו אז בעד הישארות תחת שלטון קייב.

חצי האי נמצא תחת שלטון חוק אוקראיני שהוכר על ידי רוסיה לפני עשור, בחוזה שבו מוסקבה הסכימה לכבד את השלמות הטריטוריאלית של שכנתה. על המסמך חתומות גם ארצות הברית, בריטניה וצרפת - עובדה שעלולה ליצור סיטואציה ביטחונית-מדינית מורכבת בצל תוצאות משאל העם.