תושבי קרים בחרו בפוטין: "95% בעד רוסיה"
התנגשות דיפלומטית בין מוסקבה למערב: לפי מדגמים רוב מוחץ מתושבי חצי האי קרים, שרוב אוכלוסייתו רוסית, הצביע בעד פרישה מאוקראינה והצטרפות לרוסיה. הצעד מכשיר את הכיבוש דה-פקטו של פוטין. ארה"ב: "רוסיה תשלם מחיר כבד"
תושבי קרים החליטו: רוצים לפוטין. סוכנות הידיעות הרוסית "ריה" דיווחה הערב (יום א') כי לפי מדגמים, 95% מתושבי חצי האי קרים שבאוקראינה הצביעו בעד סיפוח חצי האי לרוסיה. ארצות הברית מיהרה להודיע כי היא אינה מכירה במשאל העם ודוחה את תוצאותיו, אבל תוצאות ההצבעה מספקות לנשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, את האמתלה האולטימטיבית כדי להעביר את חצי האי לשליטתו.
ראש הממשלה של חצי האי קרים, סרגיי אקסיונוב, פרו-רוסי בנטייתו, הצהיר כי התוצאה מבשרת על "יום היסטורי" והודיע בדף הטוויטר שלו שכבר מחר תגיש ממשלתו בקשה רשמית להסתפח לרוסיה. "הפרלמנט בחצי האי קרים יתכנס מחר לישיבה מיוחדת כדי להכין מסמך בקשת סיפוח רשמי", אמר. הקלפיות בחצי האי קרים נסגרו בשעה 20:00 שעון ישראל, ולפי סוכנות הידיעות הרוסית "אינטרפקס" שיעור ההצבעה היה גבוה מאוד ועמד על יותר מ-80%. ynet העביר שידור חי מהחגיגות של הרוסים בחצי האי קרים.
עוד חדשות מהעולם :
- 634 מסלולים, איים מבודדים: היכן יכלו לנחות?
- כוכבת הימין החדשה: הבת של יורג היידר
- עיראק: חוק חדש יאפשר נישואין עם בנות 8
- בזמן משאל העם: הושגה הפסקת אש בקרים
דובר הבית הלבן, ג'יי קרני, מיהר להדגיש הערב כי ארה"ב דוחה מכול וכול את תוצאות משאל העם, ואמר כי רוסיה תשלם מחיר כבד על ההתערבות שלה באזור. הוא אמר כי היא תתמודד כעת עם סנקציות ועם חוסר יציבות גובר. "ארה"ב ובנות בריתה הבהירו - התערבות צבאית והפרה של החוק הבינלאומי יגבו מחיר הולך וגדל מרוסיה, לא רק בשל אמצעים שנוקטות ארה"ב ובנות בריתה, אלא גם כתוצאה מהצעדים מערערי-היציבות שרוסיה עצמה מבצעת", אמר קרני. "במאה הזו, עברו הימים שבהם הקהילה הבינלאומית יושבת בחיבוק ידיים בשעה שמדינה אחת משתלטת בכוח על שטח של מדינה אחרת".
מוקדם יותר שוחח מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי בטלפון עם עמיתו הרוסי סרגייי לברוב, והפציר במוסקבה למצוא פתרון מדיני למשבר. גם השלטון החדש של אוקראינה, שאותו מנהיגים מתנגדיו של ינוקוביץ' שהדיחו אותו, אינו מכיר כמובן במשאל העם שנערך היום.
בפני המצביעים שהשתתפו במשאל העם בקרים לא עמדה האפשרות להצביע בעד השארת המצב על כנו: הם יכלו לבחור בין השארת קרים חלק רשמי מאוקראינה אך תוך לקיחת סמכויות אוטונומיות מורחבות מבעבר והפיכה למעשה ליישות כמעט עצמאית, לבין הצטרפות לרוסיה.
נזכיר: משבר חצי האי קרים החל בעקבות הדחתו של נשיא אוקראינה הפרו-רוסי ינוקוביץ', לאחר חודשים של הפגנות נגדו מצד שוחרי דמוקרטיה פרו-אירופים אך גם לאומנים קיצונים. אלא שאוקראינה אינה עשויה מקשה אחת, ובעוד מערבהּ קרוב יותר בנטיותיו לאירופה, מזרח המדינה הוא פרו-רוסי בעיקרו, ורבים מאוד מתושביו הם רוסים בעצמם.
רוסיה הודיעה כי היא חוששת לביטחון האינטרסים שלה ולביטחון הרוסים שם, ובמיוחד לאזור ה"רוסי" מכולם - קרים. לפני כשבועיים שלחה אלפי חיילים לחצי האי והעמידה את צבאה בכוננות למלחמה. אירופה וארה"ב איימו עליה בסנקציות בתגובה, והעימות בין מוסקבה למערב הפך לחמור ביותר בין הצדדים מאז ימי המלחמה הקרה. שני הצדדים רואים באוקראינה אזור השפעה אסטרטגי מהמעלה הראשונה.
בחצי האי קרים יש מיליון וחצי תושבים, ורובם רוסים. השאר הם אוקראינים או טטארים שגורשו מהאזור בחצי הראשון של המאה ה-20 וחזרו
אליו לקראת קריסת ברית המועצות. בעוד הרוב הרוסי רוצה להיפרד מאוקראינה בעקבות הדחת הנשיא הפרו-רוסי של אוקראינה ויקטור ינוקוביץ', האוקראינים והטטארים רוצים להישאר חלק מאוקראינה ולא מוכנים לעבור לשליטה רוסית.
עבור רבים מהתומכים בסיפוח לרוסיה השיקולים הם כלכליים לא פחות מאשר פוליטיים. סבטלנה דזובנקו, עובדת רכבת בת 25, הסבירה הבוקר: "ברוסיה אני יכולה להרוויח פי כמה יותר מאשר באוקראינה. כיום אני מרוויחה 300 דולר בחודש, ברוסיה אני ארוויח 1,200. לא נשאר לי שום דבר אחרי שאני משלמת שכירות, משלמת על חימום וקונה אוכל. מה אם אני רוצה לחסוך? מה אם אני חולה?".