משעממת, אבל בקטע טוב: סן אנטוניו לוהטת

כוכבים יעלו, אלופות יתחלפו, שנים יעברו, אבל דבר אחד יישאר קבוע - הספרס יגיעו ל-50 ניצחונות. ושוב, הם יעשו זאת מבלי שתשימו לב ובלי שתתרגשו. דירוג העוצמה מזכיר לכם להתעורר ולהתרגש, לפני שזה ייגמר. וגם: 5 הקבוצות המצליחות ביותר ב-NBA מאז שיקגו בולס של מייקל ג'ורדן

שרון דוידוביץ'פורסם: 18.03.14 , 22:25

הכתבה הבאה היא על סן אנטוניו ספרס. רגע, חכו! אל תצאו מכאן עדיין. עוד לא. תנו לנו להוכיח לכם שגם כתבה על "הקבוצה הכי משעממת בליגה" מסוגלת לרתק אתכם.

ynet ספורט ברשתות החברתיות:

הנה, תראו איזה שני הישגים אדירים נרשמו אצל הספרס רק השבוע. באמת: הם הגדילו את הרצף הנוכחי שלהם לעשרה ניצחונות והפכו לראשונים בליגה שמגיעים העונה לרף ה-50 ניצחונות. זו עונה 15 ברציפות שהם רושמים הישג כזה (כולל עונת ההשבתה לפני שנתיים בה רשמה 16-50), שבקלות יכולה הייתה להפוך ל-17 עונות, אם לא עונת 50 המשחקים ב-98/99. זה הרצף השני באורכו בהיסטוריה של ה-NBA אחרי יוטה ג'אז שרשמה 19 עונות.

נו, מלהיב, נכון?

גם השניים הללו מסוגלים לרגש(צילום: AFP)

עוד לא? אז רגע, עוד אחד: הטריו דאנקן-ג'ינובילי-פארקר, רשם השבוע ניצחון 491 במשותף ועקף את מג'יק-קארים-קופר של הלייקרס בשנות ה-80, בדרך למקום השני בכל הזמנים לכמות ניצחונות לשלישייה. רק בירד-מקהייל-פאריש מבוסטון לפניהם עם 540.

אותנו זה ממש ריגש. ואתכם?

אריק הניג בהומאז' לגרג פופוביץ'

כתבת מגירה

נספר לכם סוד קטן. כל שנה, בערך באזור מארס, תצוץ הכתבה הזו. מילות הפתיחה יחזרו על עצמם ויגידו לכם ש-"כולם מדברים על לברון ומיאמי, על הקליעה של דוראנט ושוכחים את סן אנטוניו...". מכאן תהיה התפעלות מהטריו המזדקן שממשיך לספק את הסחורה, מהקסמים שעושה גרג פופוביץ', מהספסל, נשאל בקול רם - "איך אף אחד לא ספר אותם" ובלה, בלה בלה...אתם מכירים את הריטואל.

ובגלל זה סן אנטוניו משעממת אתכם. אין דרמה. הם לא ישברו פתאום את השיא של שיקגו (10-72), אבל מצד שני גם לא ישברו את שיאי השפל של הלייקרס (48 הפרש בראש מהקליפרס). פעם הם היו משעממים כי טים דאנקן לא חייך, היום זה קוואי לאונרד ששומר על פנים חתומות.

קוואי לאונרד. לא בדיוק ליצן למסיבת כיתה(צילום: MCT)

"זה פשוט לא מזיז לי", אמר גרג פופוביץ' בפופוביצ'יות אופיינית על רצף העונות של 50+ בניצחונות, "העיקר שזה נותן לכם משהו לכתוב עליו. לנו זה באמת לא משנה". אז תודה פופ, תודה שנתת לנו על מה לכתוב.

המספרים

ברצף הניצחונות האחרון, הספרס משיגים מספרים מדהימים: הפרש ממוצע של 15.3 נק', 50.2% מהשדה ו-29.6 אס'. אמנם מרבית הניצחונות הושגו נגד קבוצות כמו שארלוט, לייקרס ויוטה, אבל זה עדיין מרשים.

החוקים המשפיעים ביותר בהיסטוריה של ה-NBA

טוני פארקר ירד בתפוקה שלו (מ-20.2 נק' ל-17.5 בממוצע,, 7.6 אס' ל-6.2) יחד עם פציעות, אבל זה לא באמת משפיע. מאנו ג'ינובילי בעונה טובה אבל גם היא, למרות הפציעות. טים דאנקן בן ה-38 בעוד עונה פנטסטית של 15.1 נק', 10 ריב' ו-2 חס' למשחק, ואפילו עם השמירה עליו מצד פופוביץ' כמו צמר גפן, הוא עדיין השחקן עם כמות הדקות השנייה הכי גדולה בקבוצה עם כמעט 30 למשחק.

טוני פארקר. כבר לא מנפק מספרים כמו בעבר(צילום: AP)

אבל כמו כל שנה, הסיפור בספרס הוא הספסל. 45.7 נק' בממוצע מנפק הספסל של סן אנטוניו, יותר מ-4 נקודות שלמות מהספסל שנמצא במקום השני, שמגיע מהלייקרס. תוסיפו לזה מספרים של 17 ריבאונדים למשחק, 49.1% ו-11.1 אסיסטים וקיבלתם חמישייה שנייה שיכולה להיכנס לפלייאוף ב-NBA. טוב, לפחות במזרח.

קחו למשל את בוריס דיאו שהקפיץ את היכולת שלו השנה פי שניים (מ-5.6 נק' ל-9.6) והפך לאחר השמירה המצוינת שלו בגמר ה-NBA האחרון על לברון, לאחד המגנים הטובים בקבוצה. או את טיאגו ספליטר, שכשהוא קולע בדאבל פיגרס, המאזן של סן אנטוניו עומד על 0-19.

בוריס דיאו. דוגמא לשחקן שנותן עבודה מהספסל(צילום: MCT)

אבל בעיקר כדאי שתקחו את פאטי מילס, הרכז המחליף של פארקר. עוד בחירת דראפט נמוכה (55 ב-2009) שפופוביץ' מצליח לעשות ממנה קסמים (מישהו אמר ג'ינובילי? מישהו אמר דני גרין?). הרכז האוסטרלי עומד על 10 נק' למשחק ב-18.4 דקות בלבד ומדד של 18.7 למשחק. מספרים שגם שחקני חמישייה בליגה היו יכולים להתגאות בהם.

הבעיה היחידה כרגע שמול הקבוצות החזקות בליגה (מיאמי, אינדיאנה, אוקלהומה, קליפרס, יוסטון), המאזן של סן אנטוניו עומד על 8-3 בלבד. מצד שני, איכשהו הם חייבים לשמור אתכם במתח, לא?

מילס. לא פלא שדאנקן מחבק אותו(צילום: AP)

עניין של פרספקטיבה

לא ממש ברור איך אחרי 17 שנים, קבוצות אחרות לא מנסות לשכפל את ההצלחה של סן אנטוניו. נגיד, להשאיר מאמן לאורך זמן. נניח, לשמור על הכוכבים הגדולים שלהם בכל מחיר, או ליצור ספסל רחב במקום להתמקד בסופרסטארים, למשל. הן לא עושות את זה, כי זה משעמם. לא יוצר דרמה.

אבל הכל עניין של פרספקטיבה. בעוד 10-15 שנה, כשתביטו לאחור ותיזכרו בשחקן המדהים שנקרא טים דאנקן, בשליטה הפנומנלית לאורך כמעט 20 שנה בליגה, ב-4 אליפויות ובמיוחד בטראומה של גמר 2013 - לא תפסיקו להתרגש. רק אז, לא יהיה לכם משעמם. תתעוררו ותשאלו - "יאללה, איך לא התלהבתי מהם אז?".

ואז נתפוס את הראש ולא נבין איך התעלמנו מהתופעה הזו בזמן אמת(צילום: רויטרס)

5 הקבוצות הגדולות מאז שיקגו בולס של ג'ורדן

את ה-NBA אפשר לחלק למספר פרקי זמן. עד ראסל-צ'מברליין, עד מג'יק-בירד, עד ג'ורדן, אחרי ג'ורדן. אז מי הם חמשת המועדונים הכי מצליחים מאז הפרישה (האמיתית) של ג'ורדן משיקגו ב-1998? המדד כאן משקלל ממוצעים של העונה הסדירה כמובן, יחד עם הישגים עונתיים, אליפויות, גמרים וכו'. קבוצות כמו פיניקס (בלי גמרים) או בוסטון (יותר מדי עונות שפל), נשארו בחוץ ברגע האחרון.

מקום 5 - דטרויט פיסטונס

מאזן כולל: 586-662 (53% הצלחה)

עונות של +50: 7

הישגים: אליפות אחת (04), 2 גמרים (05), 6 גמרים אזוריים ברצף (03-08), 6 עונות מקום ראשון במזרח

עונת שיא: 05-06 – 18-64

רגע שיא/שפל: 1:4 על הלייקרס בגמר 04 ואחת ההפתעות הגדולות אי פעם / מאזן 55-27 ב-09/10

בקיצור: עונות השפל האחרונות משכיחות כי זו הקבוצה ששלטה במזרח כמעט עשור שלם. ללא סופרסטארים גדולים, ללא שמות היסטוריים – רק קבוצה מאוחדת, שורטת ומגובשת.

האליפות המדהימה של 2004

מקום 4 - דאלאס מאבריקס

מאזן כולל: 453-795 (63% הצלחה)

עונות של +50: 11

הישגים: אליפות (11), 2 גמרים (06), פעם אחת מקום ראשון במערב

עונת שיא: 06/7 – 15-67

רגע שיא/שפל: 2:4 על לברון ומיאמי בגמר 2011 ואליפות מרגשת לנוביצקי וג'ייסון קיד / הפסד 4:2 לגולדן סטייט, המדורגת שמינית, בפלייאוף של 2007

בקיצור: אם דאלאס לא הייתה כאת לוזרית ומפסידה כמעט פעם אחר פעם בשלבים המוקדמים בפלייאוף, היא הייתה יכולה להיחשב לאחת הקבוצות המרשימות ב-25 השנה האחרונות. אבל היא לא. מצד שני, יש את הגמר ההוא ב-2011.

האליפות המרגשת של 2011

מקום 3 - מיאמי היט

מאזן כולל: 537-711 (56.9% הצלחה)

עונות של +50: 6

הישגים: 3 אליפויות (06, 12-13), 4 גמרים (11), פעמיים מקום ראשון במזרח

עונת שיא: 12/13 – 16-66 (כולל רצף הניצחונות השני בהיסטוריה של 27)

רגע שיא/שפל: 2:4 על דאלאס בגמר 2006, אחרי פיגור של 2:0 ו-13 נק', 7 דקות לסיום משחק מספר 3. קאמבק מדהים / 67-15 בעונת 07/08

בקיצור: בהתחלה זה היה קצת אלונזו מורנינג, אח"כ שאקיל ודוויין ווייד ולבסוף לברון ג'יימס. פט ריילי הפך את מיאמי (כמאמן ונשיא) לאחת הקבוצות הטובות בליגה בשיקלול המצטבר. עוד אליפות השנה, והיא כבר תתחרה על אחת תואר הקבוצות הטובות בהיסטוריה.

אחד הקאמבקים הגדולים אי פעם – גמר 2006

מקום 2 - לוס אנג'לס לייקרס

מאזן כולל: 465-783 (62.7% הצלחה)

עונות של +50: 9

הישגים: 5 אליפויות (00-02, 09-10), 7 גמרים (04, 08), 4 פעמם מקום ראשון במערב

עונת שיא: 99/00 – 15-67

רגע שיא/שפל: 0:4 בגמר 2002, אליפות שלישית ברציפות בעידן שאק-קובי-ג'קסון / העונה. ללא ספק העונה

בקיצור: כמה עונות שפל באמצע העשור הקודם והשנה הורסים את המאזן, אבל שנות ה-2000 היו השנים בהן הלייקרס התקרבה לבוסטון בכמות התארים. שאק-קובי, קובי-פאו, ועל הכל מולך הזן מאסטר.