סמואל ל. ג'קסון: "כולם מנסים לכתוב את 'ספרות זולה' החדש"
עשרים שנה עברו מאז צאת "ספרות זולה", אבל קולנוענים עדיין מציעים לסמואל ל. ג'קסון לעזור להם לשחזר את הקסם של טרנטינו. "אנשים לא חכמים כמו שהם חושבים שהם", הוא אומר בראיון ובינתיים מתמסר לדמות של ניק פיורי ב"קפטן אמריקה: חייל החורף": "התחברתי לפן הפוליטי של הסרט"
"קפטן אמריקה: חייל החורף" של הבמאים-אחים ג'ו ואנתוני רוסו מתחיל שנתיים אחרי הקרב הגדול של "הנוקמים" בניו יורק ומוצא את סטיב רוג'רס, הלא הוא קפטן אמריקה, מנסה להתרגל לחיים בארצות הברית של המילניום הנוכחי. אבל מתקפה קטלנית על סוכן S.H.I.E.L.D מביאה לחשיפת קנונה שמאיימת על העולם, ורוג'רס עוטה עליו את מדי הקפטן ונוטל את המגן המפורסם כדי לצאת לעוד מלחמה. האלמנה השחורה נטשה רומנובה (סקרלט ג'והנסון) והפלקון (אנתוני מקי) מצטרפים אליו בניסיון לפענח את המסתורין מאחוריו עומד הנבל תורן, חייל החורף (סבסטיאן סטן).
"לסרט הפעם יש פן פוליטי מאוד חזק, דבר שמאוד התחברתי אליו", אומר ג'קסון. "זה לא הפתיע אותי שיש בו קצת מעבר לזה שפשוט חובטים בנבל. אני חושב שהתכוננו ובנינו את היסודות לקראת זה. S.H.I.E.L.D הוא גוף פוליטי, ורק הגיוני שנתחיל לחקור מה קורה בתוך הארגון. לדעתי, זה ממש נהדר שיש קצת מתאוריית הקשר הפעם, קצת מסתורין ודברים אחרים שקורים בתוך התפאורות הענקיות האלה".
אפרופו סצנות אקשן, אתה מבצע את רב הפעלולים בעצמך?
"אני נראה מטומטם? אני מספיק שנים בתחום כדי לדעת לתת לאחרים שיודעים לעשות דברים יותר טוב ממני לעשות אותם. הפעלולן שלי, אבא שלו היה פעלולן, סבא שלו היה פעלולן. הם היו עושים פעלולים בבית לפני ארוחת הבוקר, כשאבא שלהם דחף אותם במדרגות. למה לי לחטוף את כל המכות האלה? אני רואה את כריס וסקרלט שעושים הרבה מהפעלולים בעצמם חוזרים מפורקים למלון ופשוט שואל אותם 'למה?'".
"ברור שיש לזה משקל מבחינת קריירה. אבל זה לא הכי חשוב מבחינתי. מה שחשוב לי זה שאני עושה דברים שהם כיפיים שגורמים לי לרצות לקום וללכת לעבודה כל יום, וזה אחד מהפרוייקטים האלה. זאת עבודת חלומות בשבילי. כשהייתי ילד, קראתי חוברות קומיקס וחלמתי על עצמי בעולם עם אנשים שעפים, שרצים מהר, שנורא חזקים ונורא אמיצים, והעמדנו פנים שאנחנו האנשים האלה במשחק. ועכשיו, אני לובש תחפושת ומופיע על הסט, ואני באותו עולם בדיוק עליו דמיינתי. וזה דבר נפלא".
כבקי בז'אנר לג'קסון יש גם תיאוריה על הסיבות להצלחה של הדמויות של מארוול. "אני חושב שיש משהו בדמויות המסוימות האלה שגורם לקהל להזדהות איתן. הצופה יכו לראות את עצמו בתוך הדמות. אין משהו ממש מיוחד בניק פיורי חוץ מהעובדה שהוא לובש בגדים נורא מגניבים ויש לו אחלה עבודה. כל אחד יכול להיות ניק פיורי. סטיב רוג'רס היה ילד צנום שעשו לו משהו, והוא הפך להיות קפטן אמריקה. אין לו כוחות מיוחדים, הוא לא מכוכב אחר. האלמנה השחורה, ילדות יכולות להסתכל עליה ולחשבו שאם הן יתאמנו חזק מספיק ויהיו קשוחות הן יהיו דומות לה.
"אני לא יודע מה מארוול עושים ש-DC קומיקס לא עושים, שהופך את הסרטים שלהם יותר מצליחים מהפרנצ'ייז של סופרמן או אפילו של האביר האפל. בעולם של DC קומיקס נראה תמיד שהנבלים הרבה יותר מעניינים מהגיבורים, ופתאום במארוול הגיבורים יותר מעניינים מהנבלים, ואני חושב שזה ההבדל. בנוסף, אנחנו לא לוקחים את עצמנו יותר מדי ברצינות. לסרטים יש חוש הומור. יש המון בדיחות פנימיות בסרט, יש כל מיני רפרנסים לתרבות הפופ, ולדברים נוספים שסרטים אחרים לא מתייחסים אליהם. אולי זה חלק מהעניין".
כנראה שיש קסם גדול בעולם של מארוול, כפי שמתאר אותו ג'קסון, כי הקאסט של "קפטן אמריקה: חייל החורף" מקבל חיזוק לא צפוי מכיוונו של לא אחר מאשר רוברט רדפורד. השחקן הוותיק מגלם את אלכסנדר פירס, אחד מהאנשים הבכירים ב-
S.H.I.E.L.D וחבר קרוב של ניק פיורי.
"רוברט הוסיף רובד נוסף של איכות לסרט. מן כוח משיכה שאין לסרטים אחרים. העובדה שהוא, בניגוד לכל התחזיות, הסכים לעשות את זה, מצביעה חזק על מה שמארוול עושים. אני מכיר אותו. נפגשנו כמה פעמים בפסטיבל סאנדאנס וסקרלט מכירה אותו כי הם עשו ביחד את 'הלוחש לסוסים', אז היה נהדר כשהוא היה על הסט, והוא פשוט השתלב בלי שום בעיה בקבוצה שבילתה בעבר הרבה זמן יחד.
"הוא ניגש לעבודה כפי שהוא ניגש לכל אחד מאיתנו ברצינות ולבביות. היו לנו המון שיחות משותפות בעיקר על גולף, לפני שהתחלנו את הצילומים. בסרט אנחנו מגלמים שניים שמכירים אחד את השני שנים, אז עד שהתחלנו לצלם, בעקבות השיחות שלנו, זה הרגיש ככה. יצרנו אינטראקציה, קשר מספיק טוב שמאפשר לקהל להאמין לנו".
סמואל לירוי ג'קסון התחיל את דרכו כמנהיג של תנועה לזכויות האזרח בארצות הברית. לאחר מכן הפך לשחקן תיאטרון במורהאוס קולג' ואז לשחקן קולנוע עם מספר תפקידים קטנים בסרטים כמו "החבר'ה הטובים" עד שפגש את השחקן מורגן פרימן ואת הבמאי ספייק לי שליהק אותו לסרט "קדחת הג'ונגל" ב-1991.
מאז הוא גילה את עצמו מחדש כאביר הג'דיי מייס ווינדו בפריקוולים של "מלחמת הכוכבים", והופיע גם במעל למאה סרטים נוספים, ביניהם "נשיקה ארוכה אל תוך הלילה", "בלתי שביר", ו"שאפט". אבל את הפריצה הגדולה שלו עשה ב-1994, ואת ההכרה לה הוא זכה בעקבות התפקיד של ג'ולס מ"ספרות זולה" הוא חייב לבמאי קוונטין טרנטינו, שליהק אותו גם ל"ג'קי בראון" ול"ג'אנגו ללא מעצורים".
סמואל ל. ג'קסון וג'ון טרבולטה יחדיו ב"תרבות זולה"
"אנשים עדיין שולחים לי תסרטים שאמורים להיות 'ספרות זולה' החדש. הם חושבים שהם כותבים את הדיאלוגים החדשים של וינסנט וגה ושל ג'ולס. זה מעייף אם אני מגיע לעמוד עשרים, ואני יודע מה יקרה בעמוד 60. אם זה חכם או שונה, לא אכפת לי, כי אני אוהב לקרוא. אני קורא חמישה-שישה תסריטים בשבוע, אז זה לא ביג דיל. אבל לרוב אנשים לא חכמים כמו שהם חושבים שהם".
אנשים עדיין מבקשים ממך לצטט את המונולוג המפורסם שלך מיחזקאל?
"כל הזמן. זה קורה לי כמה פעמים בשבוע לפחות. ואפשר להבחין שגם ב"קפטן אמריקה: חייל החורף" יש רפרנס מוסתר לקטע הזה. בדיוק לזה התכוונתי כשדיברתי קודם על בדיחות פנימיות בסרט".
אל אל אל סמואל. הסצנה המפורסמת מתוך "ספרות זולה"
היה לך רגע שהתהילה עלתה לך לראש?
"הייתי וחוויתי את מלחמות הסמים, האלכוהול והפרסום. הייתי מפורסם כבר שעשיתי תיאטרון ואנשים זרקו את עצמם עלי. עשיתי את כל הדברים האלה. אז בזמן שהגעתי למעמד של היום, היה לי יותר אכפת מהעבודה הבאה, ויצירת גוף עבודות שאוכל להתגאות בו".
זה תקף גם להופעתך ב"נחשים על מטוס"?
"אנשים יכולים להתווכח על גוף העבודות שלי, כמו למשל 'נחשים על מטוס'. אבל אני נהניתי וזה מה שחשוב לי. זה אחד הסרטים שהייתי בעצמי הולך לראות בתור ילד. לפעמים אני בוחר סרט רק בגלל שזה סרט שהייתי נהנה ממנו כילד. אני עדיין אוהב את הסרט הזה. לעזאזל, אני אוהב את כל הסרטים שאני עושה.
הטריילר של "נחשים על מטוס"
"לא אבחר סרט בגלל התשלום שאני מקבל עליו או בגלל שמישהו אומר לי שאולי אזכה בפרסים על סרט מסוים. אלו הן הסיבות של אנשים אחרים. אני עושה סרטים שאני רוצה לספר את הסיפור שלהם, להיות דמות מסויימת או משהו שאני רוצה לחקור וללמוד, על עצמי או על יחסים עם אנשים אחרים. אבל יש סיבות ללכת ולהיות שחקן חוץ מאשר הרצון להיות מפורסם".
בחינה של רשימת הפרויקטים שג'קסון קשור אליהם בשנתיים הקרובות מגלות קרוב לעשרה סרטים חדשים. כן, הוא מתעייף, אבל מעייף אותו יותר לא להיות על סט מאשר לצלם סרט. "יש כל כך הרבה דברים שאני צריך לעשות כשאני בבית", הוא מספר, "כשהייתי בבית לפני שבועיים עשיתי ארבע פרסומות, שש פגישות עם אנשים בנוגע לפרויקטים שונים, ארוחת ערב עם מישהו שהייתי צריך להציג לו משהו - דברים שאני לא צריך לעשות כשאני מצלם סרט. על הסט יש לי שקט".
