מלחמה קרה? לא בתחנת החלל: "יקר מדי"
בזמן שרוסיה והמערב מחליפים עקיצות דיפלומטיות על רקע המשבר בקרים, בתחנת החלל הבינלאומית נאלצים לשתף פעולה אסטרונאוטים משני הצדדים: "הם כמו זוג גרוש שמנסה לחיות באותה דירה". מה הסיכוי שהיחסים ייקטעו?
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
בתחנת החלל הבינלאומית, שחגה סביב כדור הארץ במרחק 400 קילומטרים, שוהים כעת אזרחים אמריקנים ורוסים שחולקים מגורים ומשתפים פעולה במשימות יום-יומיות. "כשמתנהל דבר כזה, הצוות בטוח מדבר על זה, באופן ידידותי כמובן", העיד אסטרונאוט אמריקני בדימוס, לירוי צ'יאו, שפיקד על התחנה במשך שישה חודשים ב-2004. "בתקופתי יכולנו לדבר על הכול, גם על פוליטיקה". מחרתיים היחסים האלו יעמדו למבחן שנית, כשאסטרונאוט אמריקני יצטרף לשני קוסמונאוטים רוסים שיישלחו לתחנת החלל.
"אנחנו בטוחים ששתי סוכנויות החלל ימשיכו לעבוד מקרוב, כפי שעשו בתקופות של עליות ומורדות ביחסים בין רוסיה לארה"ב", הדגישו בנאס"א. האסטרונאוט מייק הופקינס שב מוקדם יותר החודש אחרי שגם הוא בילה חצי שנה על סיפונה, וגם הוא מיהר להבהיר כי הוא רואה בעמיתיו הרוסים "חברים קרובים". לדבריו, שיתוף הפעולה ביניהם נותר "חזק מאוד", חרף חילוקי הדעות בין מנהיגיהם בבית.
השבוע הטילו רוסיה ומדינות דוגמת ארה"ב, קנדה, צרפת וגרמניה עיצומים שכללו הקפאת נכסים של בכירים, איסור כניסה לשטח המדינה והגבלות על מסחר. עם זאת, מומחים מעריכים כי הפעילות המשותפת של המדינות בחלל לא תיפגע, שכן מהלך כזה יגבה מחיר גבוה מדי משני הצדדים. בתחנת החלל הבינלאומית מעורבות אמנם 15 מדינות שונות, אולם הבולטות ביותר הן ארצות הברית ורוסיה, והאופן שבו היא בנויה מאלץ אותן לשתף פעולה.
בתחנת החלל קיימת הפרדה בין האזור האמריקני לאזור הרוסי, ולכל אחד מהם שירותים ומערכות מיזוג אוויר משלו, אולם אזורים אחרים הם משותפים. כמו כן, אנשי נאס"א והקוסמונאוטים - הן אלו שבחלל והן אלו במרכזי השליטה שעל הקרקע - נדרשים לפעול יחדיו במבצעים מורכבים. "הם כמו זוג גרוש שמנסה לחיות באותה דירה", תיאר האוורד מקורדי, מומחה למדיניות חלל באוניברסיטה אמריקנית. "ניתן לעשות את זה, אבל זה לא קל. שניהם בעלי הבית, ושניהם מתפעלים אותו".
"הפסקת שיתוף הפעולה תהיה אסון"
לרוב, מרכז השליטה של סוכנות החלל האמריקנית ביוסטון מוביל את מאמץ התיאום, וארצות הברית מממנת את חלק הארי של הוצאות התפעול השנתיות של תחנת החלל. אולם היא סומכת על רוסיה שתשגר אסטרונאוטים מטעמה לתחנת החלל, וכיום משלמת בממוצע 70.7 מיליון דולר למושב בחללית "סויוז".
זו גם הסיבה העיקרית לכך שוושינגטון לא יכולה לפגוע ביחסים עם מוסקבה בתחום הזה.
אולם עתיד היחסים תלוי באופן שבו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין יגיב לסנקציות האמריקניות. "רוסיה תמיד יכולה להפסיק את השירות שניתן לנו", הודה ג'ון לוגסדון, חבר בוועד המייעץ של נאס"א. לדבריו, הסבירות שזה יקרה היא 25-20 אחוז, ואם כך יהיה, "זה יהיה אסון. יש תלות הדדית וזה מספק מניע חזק לבידוד התחום הזה מהמחלוקת הרחבה יותר".
האסטרונאוט לשעבר צ'יאו, מצדו, סבור שיהיה צורך במשבר חמור יותר מזה שבקרים כדי לפגוע ביחסים המתנהלים בחלל. "אני לא חושב לרגע שזה עלול לקרות, אבל אם אנחנו ורוסיה ניקלע לחילופי אש, אין ספק שזה ישבש את הפעילות התקינה של תחנת החלל", הוא הוסיף.
לפנייה לכתב/ת 
