בדיקת השר: "קשה לחקור ממרחק זמן כזה"
ברקע הבדיקה לבירור עבירות המין לכאורה שמיוחסות לשר סילבן שלום, מציינת פרקליטת מחוז ת"א לשעבר כי לא ניתן להתעלם מטענות נגד איש ציבור בכיר גם אם חלה על העבירות התיישנות: "אצל קצב זה הביא לתלונות חדשות"
"ברור שבשלב כלשהו כמעט בלתי אפשרי לעשות בדיקות לחקר האמת במצבים שעבר המון זמן". על רקע הבדיקה שבה פתח היועץ המשפטי לממשלה לבירור נסיבות מידע שהגיע אליו בדבר עבירות מין שביצע לכאורה השר סילבן שלום בעובדת משרדו, עולה לדיון סוגיית ההתיישנות. העבירות שמיוחסות לשר אירעו לכאורה לפני 15 שנה ובשל כך מדובר בסוגיה מורכבת. בד בבד, גם המשטרה פתחה בבדיקה משלה.
עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
עו"ד מרים רוזנטל, פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, מסבירה כי למסגרת של עבירות מין (למעט במקרה של קטינים) חלה התיישנות לאחר 10 שנים ברף הגבוה (דוגמת מעשי אונס ומעשי סדום) ועד שנים בודדות (תלוי בסוג העבירה) לעבירות מהרף הנמוך (דוגמת הטרדה מינית).
עו"ד רוזנטל מציינת כי הסיבה לכך שחלה התיישנות היא הקושי להוכיח לאחר שנים ארוכות את אשמתו או לחלופין את חפותו של אדם. "כמובן שקשה לחקור ממרחק זמן כזה, וכמובן שאדם שנחשד, יש לו קשיים להוכיח פה גם חפות. מי מחזיק יומנים מלפני 10 ו-15 שנה?"
יחד עם זאת, רוזנטל מציינת כי היועץ המשפטי והמשטרה לא יכולים להתעלם מטענות נגד שר בכיר, גם אם על העבירות חלה התיישנות. לדבריה, "כמו במקרה של משה קצב, בדיקת חשדות שהיו ברקע והתיישנו הביאה לתלונות חדשות, וכן אותם מקרים שהתיישנו עם כל הקושי כמקרי אמת, היוו בסיס לחיזוק התלונות החדשות שהגיעו".
בנוסף לכך, עו"ד רוזנטל מעלה גם את ההשלכות שאינן פליליות. "אם אכן מדובר במקרה יחיד שהתיישן לא ינקטו כאן הליכים פליליים נגד השר, גם אם המקרה יתברר כנכון. אך לעתים לחקירה יש השלכות גם בפן אחר, אם יימצא חלילה שהיה דבר כזה והאיש מועמד לתפקיד מכובד בעל השלכות על מדינת ישראל, אז עניין כזה יכול להשפיע על ההחלטה, לא בפן הפלילי אלא בפן הציבורי".
היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין אמור להחליט אם חלה התיישנות על העבירה לכאורה, וכעת נמצא המידע רק בשלב בדיקה ראשונית שלאחריה יוחלט אם לפתוח בחקירה פלילית. התלונה התקבלה לפני כשבוע ובמשרד המשפטים אישרו את הדברים. בימים האחרונים קיים וינשטיין ישיבת התייעצות שבה השתתפו פרקליט המדינה שי ניצן, המשנה ליועץ המשפטי לעניינים פליליים רז נזרי ובכירים נוספים בפרקליטות ובמשטרה. בישיבה דנו בהמשך בדיקת הפרשה.
"החיים תחת טראומת משה קצב"
פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, עו"ד רוזנטל, מדגישה כי הטראומה הציבורית, שנחשפה בשיאה בפרשת נשיא המדינה לשעבר משה קצב, הביאה לכך שתלונות נגד אישי ציבור
נבדקות כיום באופן קפדני. "כולנו חיים תחת הטראומה של משה קצב, שכולם בסביבתו ובחוגים נוספים ידעו על מעשיו ואיש לא פתח את פיו כשזה התמנה, ואז כשסוף סוף חקרו עלו המקרים השונים, והישנים חיזקו את החדשים, ואין ספק שהטראומה שחווינו כולנו כציבור מרחפת על כל מיני דברים, במיוחד במישור הפוליטי".
בין לבין, עו"ד רוזנטל מזהירה ממהלכים מכוונים. לדבריה, "אני מקווה שלא עושים ספינים פוליטיים כדי להראות למישהו משהו. יותר קשה להוכיח אמת במצבים כאלה ישנים אך זה לא בלתי אפשרי, ויש כאן כמה סיבות לחקור את הדברים".