הפקדתם כסף בשוויץ לפני עשור? הפסדתם
מי שהפקיד רבע מיליון דולר בבנק שוויצרי לפני עשר שנים, מחזיק כיום בערך 1.12 מיליון שקל. לעומת זאת, מי שהותיר את כספו בארץ בשקלים, למרות האינתיפאדה השנייה, נהנה היום ממיליון שקלים וחצי - 400 אלף שקל יותר. מה זה אומר על חוזקה הכלכלי של המדינה?
לפני כעשור, בעיצומה של האינתיפאדה השניה, בעקבות הבהלה הביטחונית האמיתית ששררה כאן, לקחו חלק ממיטב בנינו חלק ממיטב כספם והפקידו אותו בפיקדונות דולריים במיטב הבנקים של שוויץ.
- לטורים נוספים של אדם רויטר
העובדה שרף הכניסה למועדון הזה עמד על כרבע מיליון דולר באותה עת, לא הטרידה את המתעניינים. בין כה וכה היו אלו אנשי המאיון העליון והחלק הגבוה של העשירון העליון שהיו יכולים לבחון מלכתחילה את האופציה הנ"ל. האלפיון העליון, יש לציין, כלל לא בחן את האופציה הנ"ל, כיוון שהוא כבר החזיק בחשבונות בבנקים בשוויץ ובמקומות אחרים מימים ימימה.
מן הסתם רבים מאוד בישראל היו שמחים להצטרף אף הם, ולפזר את הסיכונים הפיננסיים שלהם בבנקים בשוויץ או במקומות אחרים, ולא להיות חשופים רק לישראל. אולם למרבה הצער, לכ-97% מאזרחי ישראל אין כלל רבע מיליון דולר נזילים, ולפיכך הם אינם יכולים לנצל הצעות נדיבות מטעם שליחים משוויץ, לא אז וגם לא כיום.
אך הגיע הזמן להגיע לעיקר: כיום בחלוף עשור, ניתן לערוך בדיקה כלכלית ולבחון מי עשה טוב יותר? עם ישראל שהשאיר את כספו בפקדונות שקליים במערכת הבנקאות הישראלית החשופה לפגעים גיאופוליטיים, או חלק קטן מאד ועשיר מקרבנו ששם חלק מכספו במערכת הבנקאות השוויצרית הבטוחה. לשם בחינת העניין, נבחן מה היו שווים אז 250 אלף דולר בשקלים וכמה הם שווים כיום? כמו כן נבחן כמה ריבית היה ניתן לצבור במהלך תקופה זו על פיקדון דולרי בשוויץ וכמה על פיקדון שקלי בישראל.
המפקידים בשוויץ נשארו במקום
בסוף שנת 2003, אולי בגלל הלחץ הביטחוני ואולי מסיבות אחרות, רמת שער הדולר היתה בממוצע 4.40 שקל לדולר. משמע - רבע מיליון דולר היו שווים כ-1.1 מיליון שקל. רמת שער הדולר בסוף שנת 2013 נמוכה היתה בכ-25% מרמה זו.
זאת אומרת, בפרספקטיבה של עשר שנים, המפקידים בשוויץ מופסדים במונחים שקליים כ-25% מכספם כתוצאה מהפרשי שערי המט"ח, בעקבות התחזקות שער השקל מאז ביחס לדולר. אך גם פערי הריביות בין השקל לדולר עשו את שלהם. מחישובים שעשינו בחיסונים פיננסים עולה שבמצטבר, פער הריביות במהלך התקופה של עשר השנים האחרונות הסתכם בשיעור של כ-14%.
על מנת להבין עד הסוף את הסיפור הכלכלי הזה, מי שהפקיד רבע מיליון דולר בפיקדון שנתי המתחדש מדי שנה, בבנק שוויצרי לפני עשר שנים, עומדים לרשותו כיום בערך 320 אלף דולר שהם במונחים שקליים 1.12 מיליון שקל. משמע, במונחים שקליים הוא למעשה דרך במקום בעשר השנים האחרונות.
לעומת זאת, מי שהותיר את כספו בארץ והפקיד בבנק ישראלי סכום בשקלים השווה ערך לרבע מיליון דולר באותה עת, בפיקדון שנתי המתחדש מדי שנה, עומדים לרשותו כיום בערך 1.52 מיליון שקל. המשמעות: מי שדבק בישראל קיבל עוד 400 אלף שקל, שהם שווי ערך לתשואה מצטברת עודפת של כ-36%!! וכל זאת מבלי להשקיע בשוק המניות כלל, אלא בפקדונות בבנקים בלבד.
אימפריה? תלוי בעיני המתבונן
למה אנו מספרים את כל הסיפור הזה? על מנת להראות שמי ששם את כספו לפני עשר שנים בבנק בשוויץ "אכל אותה"? לא, זו לא הסיבה, הסיבה היא אחרת לגמרי והיא קשורה לעוצמתו של מטבע ומה עוצמה זו מסמנת מבחינה גיאופוליטית.
קיימת שורה של פרשנים כלכליים בכירים, אמריקנים ברובם, שמאמינים שחולשתו של הדולר, שכבר נמשכת מזה זמן רב, הינה סימן להחלשותה של האימפריה האמריקנית. על פרשנים אלו נמנים משקיעים חצי אגדתיים דוגמת ג'ים רוג'רס, ספקולנט עתיר ממון ותהילה ומייסד קרן הגידור "קוונטום"; ג'ים ריקרדס, שעשה חלק ניכר מהונו בהליכה נגד הזרם, מחבר רב המכר "מלחמת המטבעות" ואחד המומחים העולמיים לשערי מטבע; וכן דמויות מפתח נוספות בארה"ב ומחוצה לה.
מכאן שניתן בהחלט לטעון שעוצמתו של השקל מרמזת שישראל הקטנה היא בכלל אימפריה כלכלית בעיני העולם, אך רק היא משום מה, לא רואה עצמה ככזו. האם אנו אימפריה כלכלית? ודאי שלא! אך האם מצבנו הכלכלי רע ומתדרדר ומי יודע מה יילד יום, כפי שטוענים פרשנים כלכליים לא מעטים? גם זו שטות מוחלטת!
הכותב, ד"ר אדם רויטר, הוא יו"ר רויטר מידן ומנכ"ל חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
