כשאת עושה מצווה, למה את מתכוונת?
מצוות עושים באהבה, או לא עושים בכלל? האם היהדות בנויה ממערכת יחסים של תן-וקח מול האל? ומה פירוש "שכר ועונש"? הרב אורי שרקי: "אני מקבל שכר מאינטרס, אלא בגלל שריבונו של עולם רוצה לתת לי". פרופ' קרלו שטרנגר: "אנשים מקיימים מצוות, כי טקסים נותנים לנו ביטחון חברתי"
אדם חייב לקיים מצוות - כך דורשת הדת היהודית. אבל למה לשמור מצוות? "מאהבה, וכי ה' ציווה", קובע הרב אורי שרקי. "למען הביטחון החברתי", טוען מנגד פרופ' קרלו שטרנגר. ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם להצטרף לדיון.
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
"שכר ועונש זה מה שמכרו ליהודים, כדי להסביר להם שכדאי להם לקיים מצוות", מוסיף הרב שרקי. "אם כי הייתי אומר שהמושג של שכר ועונש במשמעותו הפופולארית, איננו קיים ביהדות. ביהדות הוא קיים באופן אחר לגמרי, מה שנקרא 'מידה כנגד מידה'. כלומר, כשאני מכניס את היד למים - היד נרטבת. זה לא עונש, זה לא שכר, זהו נתון".
עוד כתבות וידיאו בערוץ היהדות :
כאשר יהודי עומד ומתפלל - על רפואה, על פרנסה, או על הילדים - הוא חי באיזה דיאלוג עם הישות העליונה של "קח ותן": אני אתן לך את תפילותיי, אני אגיד לך כמה אתה נפלא - אתה בתמורה תיתן לי. אז איפה ה"מידה כנגד מידה"?
הרב שרקי: זה בדיוק העניין. כלומר, ה"שכר" הוא בעצם התולדה הטבעית של המעשים. ולכן זה גם עובד. זאת אומרת, אני מקבל שכר לא בגלל שאני אינטרסנט, אלא בגלל שריבונו של עולם רוצה לתת לי, וזה ממש לא יפה לא לקבל.
פרופ' קרלו שטרנגר סבור מנגד, כי הפונקציה המרכזית של ריטואלים דתיים היא בראש ובראשונה להבנות חברה. "לתת לה תחושה שיש משהו קדוש שמאגד אותה", הוא אומר. "אבל אני חושב שהסיבה שבעתיה אנשים מקיימים מצוות, היא אחת: אלה, בסופו של עניין, טקסים שנותנים לנו את הביטחון החברתי".
לפנייה לכתב/ת 
צדקה תציל ממוות, זה תן וקח?
צילום: ישראל ברדוגו
הרב שרקי, פרופ' שטרנגר ושטרום
צילום: אורות
מומלצים
