פייסבוק במלחמה על המציאות
הרכישה של פייסבוק את חברת המציאות המדומה Oculus, היא הימור של שני מילארד דולר על עתיד הטכנולוגיה, האופן שבו אנחנו מתקשרים עם העולם והעלמות אפשרית של הסמארטפונים. וכמובן - המלחמה הניצחת בגוגל
פייסבוק הטילה אמש (ג') פתאום עוד פצצה על רכישה: הפעם חברת אוקולוס VR שמפתחת ומייצרת קסדת מציאות מדומה, במחיר של 2 מיליארד דולר, דמי כיס לעומת הרכישה של ווטסאפ בסכום של 16-19 מיליארד דולר, אבל בהחלט רכישה חשובה ומעניינת שמראה לאן פייסבוק מתכוונת ללכת ואיך להמציא את עצמה מחדש.
הפונטציאל והקאמבק
רגע, מה להמציא ומה חדש? לטכנולוגיה של מציאות מדומה יש ניחוח עז של כשלון, כאב ראש ועיניים ואסוציאציה של מכשיר כבד ומגושם שמקומו בשולי קניונים בשנות התשעים. אך נראה כי בזכות המחשבים החזקים והזעירים יותר, היכולת לשדר ב-HD ועוד שלל פיתוחים בשני העשורים האחרונים, הטכנולוגיה הזו עושה קאמבק. חברת סוני חשפה ממש בימים האחרונים את דבר פיתוח המורפיאוס - על שם אל השינה והחלומות היווני - טכנולוגיית מציאות מדומה שאמורה להיות קלה לשימוש, בלתי מורגשת וליצור תחושת נוכחות מלאה בעולם הוירטואלי. מיקרוסופט, המתחרה הכי גדולה של סוני בתחום הגיימיג, עדיין לא מתכננת מוצר מסחרי, אבל גם עורכת ניסויים ומחקרים בתחום. כך גם חברת המשחקים Valve עבדה על משהו משלה והפסיקה לעת עתה.
בלי לחכות שכל הגדולות יתאפסו על החיים שלהן, הצליחה לצמוח אוקולוס ריפט, בזכות הקהל והגולשים. בספטמבר 2012 ביקשה החברה לגייס 250,000 דולר עבור פיתוח גירסאות למפתחים. כלומר, עדיין לא היה מדובר בדבר האמיתי, אלא בקסדות שיגיעו לחברות שמפתחות משחקים, או למפתחים עצמאיים. אלה יוכלו לתכנן משחקים עבור הקסדה, וכאשר תצא כמוצר מסחרי, יהיו לה כבר משחקים. למרות שהיה מדובר בגירסה ראשונית, עשרות אלפים ביקשו להיות הראשונים לרכוש את גירסת הפיתוח במאות דולרים, ו-100 מתוכם אף קנו אותה בחלקים והרכיבו בעצמם. בסך הכל החברה גייסה כמעט 2.5 מיליון דולר. פי עשרה מהסכום המבוקש.
מדובר בהסחפות שמתרחשת לעתים בקיקסטארטר, כאשר רבים מתחייבים לקנות מוצר שאין להם מושג איך יראה, אם יצליח והאם בכלל יצא ויגיע כמובטח. אותם אלפים ידעו משהו או היו מוכנים לקחת את ההימור הרציני. טל פרוסט, שניסה את הריפט מאמין כי גלום בה פוטנציאל אדיר ובסקירה עליה הוא ציין "בשל העובדה שהשילוב בין תחושה של תנועה לסטטיות של שאר הגוף יוצר תחושה מעט משונה, הריפט מושלמת במיוחד למשחקים אשר מציגים תנועה בתוך רכב כלשהו, אם זו מכונית מירוץ, רובוט ענק, או חללית. התנסיתי עם הריפט בדמו של מיירט חללי, והשילוב הינו מרשים למדי". וחשוב להגיד. עם הייפ באמו גם המשקיעים הגדולים שנתנו עוד 90 מיליון דולר לעניין.
אוקיי, משחקים זה מגניב וכיפי ואם זה באמת לא יעשה כאב ראש, אז אפשר לחזור לזה ולחוות אותם אחרת. אבל איך זה קשור לפייסבוק? התשובה ככל הנראה היא גוגל ועתיד הסלולרי שלכם.
גוגל והמלבן שייעלם
פייסבוק כמובן לא תודה בזה באופן ישיר, אבל המשקפיים של גוגל מלחיצים אותה. כן, יש אותם רק לאלפים בודדים של נסיינים. כן, הם יקרים בטירוף. וכן - הם עדיין לא מוצר מסחרי, וגם כשיהיו כאלה, לא ברור אם המחיר ירד מספיק, ואם ההמון ירוץ לקנות משהו שצריך לשים על הראש כל הזמן, שיכול להפריע לשדה הראיה ולהפר את הפרטיות של כל הסובבים. לא בטוח כמה יצליחו המהלכים של גוגל להתחבר למותגים (רייבן ואוקלי), ולתת שיק מגניב למשקפיים שלהם בסדרת פרסומות. גם לא בטוח שחברות מתחרות כמו Meta שמנסות לעשות מוצר טוב יותר, יצליחו לגרום לנו להסתובב עם משהו על הראש. למה? כי צריך להסתובב עם משהו על הראש.
אחרי כל ה"לא בטוח" יש אבל. האבל הזה הוא שיש טרנד של מחשוב לביש וטרנד של "אינטרנט של הדברים". חברות הטכנולוגיה מבינות שהאינטרנט לא יכול לחיות רק בסמארטפונים, בטאלבטים ובמחשבים והוא חייב לחיות בטלוויזיות, במכונות קפה, במשקפיים, בשעונים, ואולי גם על החולצות והתחתונים שלנו. בסוף המאה הקודמת עוד דיברנו עם אנשים באמצעות מכשיר מגושם עם חוגה שצריך לסובב, וקצת אחרי כן בטלפון סלולרי שדורש מזוודה על הכתף. הטלוויזיה שלנו, עד סוף המאה הקודמת וקצת במאה הנוכחית, הייתה גוש ענקי שתופס את כל הסלון עם איכות תמונה ירודה מאוד, וסרטים שרצינו לראות בבית הוקלטו על קלטת סלילים שסיפקו לנו פסים אפורים נהדרים ותמונה קופצת.
תחשבו ככה על הסלולרי שלכם. מדובר במלבן ענקי שמתקלקל מקצת רטיבות ולרוב לא מצליח לשרוד יום שלם בלי לראות שקע. כל מי שמשתמש בו שקוע עם הראש בתוכו ומסכן את חייו כהולך רגל, ואת חיי הסביבה כנהג. עוד 15, 20 או מאה שנה יתכן מאוד שיהיה מלבן משוכלל קצת יותר שידע לדבר איתנו או לקרוא את מחשבותינו, ויתכן שהוא יתנדף מהעולם וישב אחר כבוד במוזיאונים למדע. במקום הקשה על מסך, נמצמץ בשביל לייק.
ועכשיו למציאות
לשם מנסות ללכת חברות הטכנולוגיה, ובהן גוגל, פייסבוק וכל האחרות. ברור, המציאות המועשרת של גוגל שמוסיפה תמונות ויישומים על החיים, היא לא המציאות המדומה שמעלימה אותם לחלוטין ויש הבדלים אדירים בין שני הדברים. אבל יש מכנה משותף: להעביר את החוויה שלנו באינטרנט ישר מול העיניים (ולדחוף לשם פרסומות, אלא מה). החברות הללו קובעות את הטון. ההמצאות והפיתוחים שלהן הם מה שנמצא אצלנו ביד ובכיס.
אך מצד שני, הצרכנים גם קובעים את הטון. אם משהו יתחיל להיות מיושן ולא נוח, כולם ינהרו אל ההמצאה הבאה. וכשזה יקרה, הן חייבות להיות מוכנות ולתת לנו פתרון ומוצר שלא נרצה לעזוב. מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק זאקרברג לא מסתיר את זה. בסטטוס על הרכישה, הוא כותב כי "עלינו לעשות עוד בתחום הסלולר, אבל בשלב זה אנחנו מרגישים שאפשר להתחיל להתמקד בפלטפורמות העתידיות חוויות יעילות וטובות יותר". הוא אומר שגיימינג זה תחום שיפותח באוקולוס ריפט כפי שתוכנן במקור, ואין להקל בו ראש - זה תחום מאוד מכניס, שטוב לפייסבוק שהיא נמצאת בו. אך לפי זאקרברג, החוויה שהם ייצרו תיקח אותנו גם לעולמות אחרים מהכסא בבית - למושב מעולה באצטדיון, ספסל בכיתה או פגישה עם הרופא. מה שהוא לא ציין זה שאולי נשלם על כרטיס למשחק באצטדיון עם עמלה קטנה לפייסבוק, ונעשה קניות בקניון וירטואלי שפייסבוק תקים. כך או כך, גם זאקרברג בעצמו מקשר בסטטוס שלו בין המציאות המדומה למציאות המועשרת.
האם זה יצליח? זו שאלת שני מיליארד הדולר. בינתיים אפשר עוד למצמץ, המציאות לא תחלוף על פנינו כל כך מהר.
לפנייה לכתב/ת 
