הגוש החדש: פוטין מקים איחוד אירו-אסייתי
נשיא רוסיה סיפח את קרים, אבל איבד את אוקראינה. עכשיו הוא לוטש עיניים למרכז אסיה, ומקים עם ה"סטניות" גוש נגדי לאיחוד האירופי. סין תפריע לו?
בעוד אוקראינה (למעט חצי האי קרים), אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר שלו, חומקת מידיו, סביר להניח שוולדימיר פוטין יישא כעת את עיניו אל השליטים האוטוקרטים של מדינות מרכז אסיה, ובמיוחד אל נשיא קזחסטן, נורסולטן נזרבייב, כדי לחזק את השאיפות להקים איחוד אירו-אסייתי של מדינות חברות-לשעבר בברית המועצות.
עוד חדשות מהעולם :
- הפרס על כיבוש קרים: דולפינים אוקראינים
- "המבול מתקרב". SMS מציל חיים באפריקה
- מפרו ועד תאילנד: "הישראלי מתנשא וחצוף"
- מאתר פינגים וצוללת בעקבות קופסה שחורה
הסיפוח המהיר של חצי האי קרים הביא לפוטין פופולריות עצומה בבית, אולם שם קץ לחלום שלו לשלב את שאר אוקראינה בתוך האיחוד החדש שהוא מקווה להקים על שטח נרחב ככל האפשר במרחב הסובייטי לשעבר. "אחרי שאיבדה את אוקראינה, מוסקבה תלטוש עיניים באופן משמעותי הרבה יותר אל מרכז אסיה במסגרת תוכנית האינטגרציה שלה", אומרת ליליט גבורגיאן, אנליסטית ב-HIS Global Insight.
דבר להוות משקל נגד לאיחוד האירופי.
ארבע הרפובליקות הסובייטיות לשעבר האחרות במרכז אסיה לא יהיו חברות מייסדות של הארגון החדש, אולם כולן צפויות להתקרב למסלול של מוסקבה בעודה מחדשת את השפעתה על האזור שבו שלטה לאורך רוב המאות ה-19 וה-20.
מדינות מרכז אסיה, המכסות שטח הדומה בגודלו לזה של מערב אירופה, ושמתפרש מהים הכספי ועד לסין, הגיבו לאירועים באוקראינה בשתיקה או בהצהרות זהירות ומנוסחות בקפידה שניכר בהן הניסיון שלא להרגיז את מוסקבה.
גז לבד לא מספיק: תלויים ברוסיה
חוסר האמון של פוטין בפוליטיקה בסגנון מערבי מוכר כאן: קזחסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן נשלטות כולן על ידי שליטים המטילים הגבלות חמורות על מתנגדיהם, ורק קירגיזסטן, הסובלת מחוסר יציבות כרוני, מנסה להתנהל לפי הרעיון של דמוקרטיה פרלמנטרית.
שליט קזחסטן נורסולטן נזרבייב, שארצו היא העשירה מבין החמש, הוא הקרוב ביותר לרוסיה וארצו היא זו שבה קיימת האוכלוסייה הגדולה ביותר של אזרחים ממוצא אתני רוסי באזור. ב-10 במרס הוא אמר לפוטין כי הוא "מבין" את עמדתה של מוסקבה בנוגע לחצי האי קרים. ביום שלישי השבוע אמר כי הפעילות למען הקמתו של האיחוד הכלכלי האירו-אסייתי תימשך.
"האינטגרציה מסייעת לנו להסיר הגבלות מכס ולקדם תחרותיות", אמר, "לכן יש לנו אינטרס פרגמטי טהור - לפתח את המדינה שלנו, להפוך את הכלכלה למודרנית ולהגדיל את התוצר הלאומי הגולמי שלנו". עם זאת, הוא הרגיש צורך גם לציין שלארצו אין כוונה למצוא עצמה שוב תחת שלטון מוסקבה. "בכל הקשור לעצמאות הפוליטית שלנו, זה דבר קדוש, וקזחסטן לא תוותר על ריבונותה לאף אחד".
מילותיו אלה של נזרבייב נועדו בבירור להרגיע את החשש של בני ארצו בקזחסטן, מדינה מוסלמית בעיקרה. "החברה הקזחית ורוב האזרחים ממוצא אתני קזחי רואים באירועים באוקראינה איום ישיר על קזחסטן ועל השלמות הטריטוריאלית שלה", אמר אידוס סרים, פרשן פוליטי מהעיר אלמטי שבקזחסטן.
אף שקזחסטן הכריזה על עצמאות מברית המועצות לפני יותר מ-22 שנה ומייצרת נפט וגז טבעי, הכלכלה שלה עדיין תלויה באופן די משמעותי בכלכלתה של מוסקבה. "באזור שלנו ישנה קזחסטן, ישנה סין וישנם 7,000 קילומטרים של גבול משותף עם רוסיה, כך שבאופן טבעי לא תמצא שום אדם בר דעת במדינה הזו שיגיד שהוא לא ישתף פעולה עם רוסיה", אומר סרים. "השאלה היא רק - איך לעשות זאת ובאילו תנאים?".
האימפריה לא תחזור
נזרבייב בן ה-73 נקט במשך יותר משני עשורים מדיניות חוץ של תמרון בין רוסיה, סין והמערב כדי לשמור על עצמאות ארצו. הוא מתאר את האיחוד האירו-אסייתי המוצע כאיחוד דומה לאיחוד האירופי, ולא כחזרתה של האימפריה הרוסית. "החלטות סופיות ייעשו באישור כל שלוש המדינות", הדגיש.
הכרזתו של פוטין בתחילת החודש על זכותה של רוסיה לפלוש לחצי האי קרים כדי להגן על הרוסים החיים שם, הייתה מעוררת דאגה גדולה בהרבה בקזחסטן של לפני 20 שנה. אחרי יציאתה לעצמאות ב-1991, הקזחים היוו רק כ-40% מהאוכלוסייה בקזחסטן, בערך אותו שיעור כמו שיעורם של הרוסים באוכלוסייה שם. אלא שהיום, הודות להגירה הרוסית ולשיעור ילודה גבוה יותר בקרב הקזחים, הרוסים מהווים רק 22% מהאוכלוסייה ואילו הקזחים - 65%.
במוסקבה יש לאומנים רוסים, ובראשם ולדימיר ז'ירינובסקי, שעדיין קוראים להשתלט על צפון קזחסטן, שם שוכנות ערים שמבחינה היסטורית מזוהות עם רוסיה כמו פטרופבלובסקי. אבל אחיזתו החזקה של נזרבייב בשלטון פירושה שאין סימן ממשי לבדלנות רוסית גלויה, כמו זאת שאימצה מפלגת "אחדות רוסית" בחצי האי קרים, שעלתה לשלטון בחצי האי אחרי שחמושים תפסו את בניין הפרלמנט המקומי בסוף פברואר.
ההתפרצויות של מתיחות אתנית שהיו מעת לעת בקזחסטן בשנות ה-90 נשכחו כמעט לגמרי. נזרבייב, חבר לשעבר בפוליטבורו הסובייטי, נואם הן בקזחית והן ברוסית. "הרוסים בקזחסטן שונים מאוד מהרוסים בקרים, שמעולם לא ראו את עצמם כאזרחים אוקראינים", אמר הפרשן הפוליטי אלכסנדר קנייזב, גם הוא מהעיר אלמטי. "רוסים בקזחסטן כן רואים עצמם חלק מהמדינה הזו. אלה שהרגישו אחרת - עזבו".
היריב העיקרי: סין, לא ארה"ב
השכנות העניות בהרבה של קזחסטן - טיג'יקיסטן וקירגיזסטן - הביעו נכונות להצטרף לאיחוד המכס, אבל בשל הקשיים הכלכליים הגדולים שלהן ייתכן שיעברו עוד שנים עד שיוכלו להצטרף לאיחוד הכלכלי האירו-אסייתי. עם זאת, שתיהן בנות ברית הדוקות של מוסקבה. בשעה שארה"ב נערכת להסיג את כוחותיה מאפגניסטן, רוסיה הבטיחה לעצמה נוכחות ארוכת טווח של צבאה בשתי המדינות בתמורה לחבילות סיוע נדיבות הכוללות מחיקת חובות, תנאים טובים יותר למהגרי העבודה שלהן ואספקה של נשק ודלק.
אוזבקיסטן, המדינה המאוכלסת ביותר במרכז אסיה, עם 30 מיליון תושבים, הזמינה חברות אנרגיה רוסיות לנצל את עתודות הפחמימן המבטיחות אך הבלתי מפותחות שלה. הנשיא איסלאם קרימוב בן ה-76, שמחזיק בשלטון זה יותר מרבע מאה, די מנודה על-ידי מדינות המערב בשל המוניטין שלו בקרב ארגוני זכויות אדם, המתארים אותו כאחד המנהיגים הכי דכאניים על פני האדמה. הוא אמנם שיתף פעולה עם מדינות נאט"ו בנושאי ביטחון, אבל סביר להניח שהוא ייטה יותר לעבר מוסקבה עם יציאת הכוחות המערביים מאפגניסטן השנה.
ברוב מרכז אסיה, היריב העיקרי של פוטין על ההשפעה אינו המערב - אלא סין. הדבר בולט יותר מכול בטורקמניסטן, אחת המדינות הכי
מבודדות בעולם. היא מנהיגה פולחן אישיות מוחלט של המנהיג שלה, הנשיא קורבנגולי ברדימוחמדוב.
לטורקמניסטן יש מאגר עתודות הגז הטבעי הרביעי בגודלו בעולם, אולם כדי לייצא את הגז היא עדיין תלויה בצינור גז מהעידן הסובייטי שעובר דרך רוסיה. אלא שכעת, צינור גז חדש שהוצב בשנת 2009 אפשר לבייג'ינג לעקוף את מוסקבה ולהפוך לקונה מספר אחת מטורקמניסטן. בשנה שעברה סייע נשיא סין, שי ג'ינגפינג, לחנוך את שדה הגז הטבעי השני בגודלו בעולם באזור גלקיניש שבטורקמניסטן. התאווה של סין, ולא מעשיו של המערב, עלולה להיות המכשול הגדול ביותר בפני מוסקבה בדרך לחידוש האימפריה האסייתית של רוסיה.
לפנייה לכתב/ת 
