מרצים מן החוץ מביטים פנימה: "חיים בפחד"

"בעשר השנים האחרונות נולדו לי שלושה ילדים, ובכל פעם מצאתי את עצמי מתכננת מתי כדאי להיות בהריון, כדי שאוכל לחזור ללמד. הפחד תמיד היה שאחרי חופשת הלידה לא תהיה עבודה כי למעשה בכל סמסטר אנחנו נאלצים לחתום מחדש על חוזה". 

מיכל פרייפלד היא "מרצה מן החוץ" במכללת שנקר. תנאי העבודה שלה בעשר השנים האחרונות, לבד מחישובי ההריון-חוזה המתוארים, כללו אפס מתנות לחגים, אפס ברכות לשמחות משפחתיות ושום "התייחסות אחרת שמקבלים עובדים מן המניין", כהגדרתה.

עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו

פרייפלד ועמיתיה מרחבי הארץ - כ-5,400 מרצים מן החוץ במכללות המתוקצבות - החליטו להיאבק בדפוס העסקתם העונתי, לשנות את תנאיהם ולהשוותם למקביליהם באוניברסיטאות. מתווה טרכנטברג, שפורסם בדצמבר אשתקד, ניסה למצוא מזור לחלק מהבעיות והציע להגדיר את המרצים מהחוץ כעמיתי הוראה - שנהנים מהעסקה רציפה - אך הוא הביא עמו בעיות מהותיות אחרות שיוצרות בשטח עיוותי שכר ומעמדות.

לטענת פרייפלד, איש לא טרח ליידע אותה לאורך השנים על זכויותיה, ורק לפני כשלוש שנים גילתה כי גם למרצי החוץ יש דרגות וכי ניתן לשפר במעט את שכרם. "לפני שחוקק חוק הפנסיה כלל לא קיבלנו פנסיה. יש מרצים ומרצות במחלקות הדגל של שנקר, שעובדים כבר יותר מ-20 שנה במעמד של מרצה מן החוץ, בלי תנאים סוציאליים, בלי ביטחון תעסוקתי. הם חיים בפחד מפני המחר".

הריון ופיטורים

יעלה להב-רז, מרצה זה שמונה שנים בבית הספר לממשל וחברה במכללה האקדמית תל אביב-יפו ומשמשת בנוסף כדוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון. "אני מפוטרת כל ארבעה חודשים ואז מועסקת מחדש", סיפרה. "חיה בחוסר ודאות לגבי המשך העבודה, היקפה וכו'. בתקופה הזו נכנסתי להריון פעמיים, ופוטרתי בתקופת ההיריון כי הסמסטר נגמר. כשנגמרת חופשת הלידה, והסמסטר בעיצומו או שלא התחיל, אני שוב צריכה לחכות מחוסרת עבודה".

לדבריה, "אנחנו מוגדרים עובדים עונתיים, אבל הידע שלנו הוא לא עונתי. אנחנו ממשיכים להיפגש עם סטודנטים גם בין הסמסטרים, לבדוק עבודות, להכין את עצמנו. העבודה לא נגמרת כשאנחנו מפוטרים".

"על פי מתווה הוועדה לתכנון ותקצוב, אני צריך ללמד 60% יותר כדי לקבל את אותו שכר", הסביר יו"ר ארגון הסגל האקדמי במכללת ספיר, הדוקטורנט מוטי גיגי. "זה אבסורד. איך יכול להיות שדוקטורנט ודוקטור עובדים עם חוזה לארבעה

חודשים ולא יודעים אם החוזה יתחדש. ארבעה חודשים כל שנה אתה מובטל, אין קרן השתלמות או תנאים סוציאליים, ואין לך בעצם כלום. אתה פשוט עובד קבלן לכל דבר ועניין. באקדמיה מנסים לייפות את זה, אך זו העסקה פוגענית לכל דבר ועניין. זה דבר שאין לו אח ורע. המצב חייב להשתנות ואם לא נחריף את המאבק".

מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה כי "הנוהל החדש גובש בהתייעצות עם נציגי המוסדות והסגל ומאפשר תנאי העסקה טובים והוגנים יותר למורים מן החוץ במכללות".

במכללת ספיר הביעו הזדהות עם המאבק והוסיפו כי "תנאי ההעסקה נקבעים על ידי המועצה, ואנו פועלים על פי ההנחיות". מכללת תל אביב-יפו הצטרפה לדברים וקראה לנציגי המרצים לשוב לשולחן המשא ומתן ולהימנע מפגיעה בשגרת הלימודים התקינה ובסטודנטים של המכללה".