מי הזיז את האבק שלי?
"אם אינכם מעלימים כתמי דם מזירת פשע - הפסיקו לקרצף; אם המטבח שלכם אינו אתר שיגור של נאס"א - אל תצפו אותו נייר כסף; והפסיקו עם חומרות הכשרות. בפסח אין עניין למות מרעב או עצבים". יצחק טסלר כותב מהמילואים, כשבבית העבודות בשיאן, ולא מבין את החרדים שמשתמטים
הנה טענה שבטח כבר שמעתם: יש פער הזוי ובלתי נתפס בין היופי של חג הפסח לבין ההפרעה הטורדנית-כפייתית שגורמת לעם ישראל לטירוף ניקיונות עם בוא האביב.
<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>
לפני שאמשיך, גילוי נאות והצהרה:
1. רשימה זו נכתבה מהמשרד שיצרתי לעצמי בקניון שבאיזור מגוריי, כדי שלא אפריע לעבודות הבית – מה שאומר שאני לא משתתף בהן.
2. בשעה שאתם קוראים שורות אלה, אני לא ממש מסתובב עם כתמים של סיד בשיער או של אקונומיקה על החולצה. למזלי הגדול, יש למעלה מי שאוהב אותי ודואג לי - ואני מתכוון כמובן לרמטכ"ל בני גנץ, שסידר לי מילואים בשבוע שלפני פסח.
בקיצור, אני ממש לא מתלונן.
כעת, הבה נעשה רגע סדר היסטורי והלכתי בכל הנוגע לאיסור חמץ. הוא מופיע בתורה שלוש פעמים, וחכמינו למדו מכך שלא רק לאכול אותו אסור, אלא גם לראותו או להחזיק בבעלות עליו בימי החג. המסקנה: אם אתה מוכרים חמץ לנוכרי, מבודדים אותו ומסמנים את המקום – סיימתם את ההכנות לפסח.
אפשר כאן: מכירת החמץ של ynet וארגון רבני צֹהר
יתירה מכך, הגמרא במסכת פסחים מבהירה שפירורי חמץ אינם נחשבים, ולכן אין טעם לרדוף אחריהם ולהשמיד אותם. גם אם אתם רואים אותם כל ימי החג, תקועים ברווח שבין דפנות הזכוכית של התנור – אין בכך בעיה (אלא אם יש חשש שתדחפו לשם את הלשון כדי לטעום מהם).
הגמרא במסכת פסחים גם הבהירה בצורה נחרצת: למרות האיסור לאכול בפסח "כותח הבבלי" (תבלין שמזכיר את רוטב הסויה האסיאתי), המכיל חמץ, אכילה ממנו בכמות גדולה (המחייבת עונש בחמץ אחר) אינה גוררת ענישה (הגם שאסורה). הסיבה: אדם שפוי לא אוכל תבלינים בכמויות כאלה.
למען הסר ספק, חז"ל גם הבהירו שאין בעיה להשתמש בפסח בכל דבר שמכיל חמץ, אם אינו ראוי למאכל אדם. המשמעות היא שאין שום חובה הלכתית לקנות לפסח טישו, חומרי ניקוי ושמפו כשרים לפסח - ובטח שלא לשלם עליהם יותר בגלל ההכשר המופרך הזה.
כל מה שרציתם לדעת על חג הפסח - וגם הגדה להורדה חופשית
דווקא כמי שאלרגי לאבק, אני גם קורא לציבור להפסיק לנקות אבק, לסייד, ולנקות את הבית עם דליים של אקונומיקה, כאילו שאתם מנסים להסתיר כתמי דם מזירת פשע מפני חוקרי המז"פ. בוודאי שאין חובה הלכתית לצפות את כל קירות המטבח, המקרר ודפנות הארונות בניירות כסף, כפי שהדבר מקובל אצל חלק מבני משפחתי (וכנראה גם באתר שיגור אסטרונאוטים של נאס"א בפלורידה).
מחמיר על עצמי
אמנם, מתוך קטסטרופה היסטורית, אני צאצא של חסידים אשכנזים ודפוק עם קבלות. לכן גם השנה אני אוכל בפסח רק מצות עבודת יד, לא אכניס לפה "שרויה" (כן, מעולם לא אכלתי מצה-בריי!) וכמובן שאני לא אוכל קטניות או כל אוכל טעים אחר.אבל אני לא מוכן שכל מי שמסביבי ימות מרעב או עצבים, ולכן אני מסביר לכולם: אכלו בפסח מה שבא לכם (כל זמן שכתוב על זה "כשר לפסח"), ואל תמשיכו לנקות ולקרצף את הבית.
בניגוד לכל הדרשנים והרבנים, אני לא יודע למה התכוון הבורא כשהוא אסר עלינו לאכול חמץ בחג החירות, אבל אני משוכנע שלא הייתה לו שום כוונה שבליל הסדר הקרוב יישבו לשולחן בני זוג עצבניים, שבמקום ליהנות מעצמם ומהילדים הם מתים מעייפות ומכעס ובטוחים שהם עבדו קשה בעוד הצד השני לא עשה כלום.
כאמור, במקרה שלי לפחות הכעס של רעייתי מוצדק, כי באמת לא עשיתי כלום. לכן אני באמת לא מבין למה החרדים, שאמורים להיות חכמים גדולים בזכות לימוד התורה, לא מתגייסים בהמוניהם לצבא - לפחות בחודש שלפני פסח.
לפנייה לכתב/ת 
