האם קורס ההכנה למבחני המחוננים שווה את הכסף?

ונפתח בבשורה משמחת: ‭3,300-כ‬ תלמידים בישראל מאובחנים מדי שנה כמחוננים. עבור ההורים מדובר בנחת - אחרי הכל, מי לא רוצה לשמוע שהילד גאון? אבל יותר מנחת, מדובר פה בהזדמנות אמיתית. הילדים שעברו את בחינות האיתור לומדים בקבוצות קטנות, זוכים להעשרה שאינה כלולה בתוכנית הלימודים, זוכים למורים מהשורה הראשונה המעודדים את הסקרנות, החדשנות והמקוריות שלהם ועוד. משרד החינוך משקיע בהם מדי שנה עשרות מיליוני שקלים. שווה? ללא ספק. אז מה הפלא שהורים רבים מוכנים לעשות הכל כדי שהילד יעבור בהצלחה את בחינות האיתור?

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >> 

עוד על מחוננים בערוץ הורים :

לא מממש את הפוטנציאל: מחוננים עם ADHD 

הילד נכשל בלימודים? אולי הוא בכלל מחונן

רוצים ילד מחונן? למדו אותו לקרוא לפני גיל 4

התוצאה: בשנים האחרונות פורחת תעשייה להכנת ילדים בכיתות ב' וג' למבחנים. האפשרויות נעות ממערכת הכנה מקוונת שאפשר לרכוש אונליין בכמה מאות שקלים, לקורסי הכנה פרטיים בעלות של ‭1,700‬ שקל ויותר. האם הקורסים האלה באמת מסייעים לתלמידים לעבור את המבחן? על כך אין תשובה ברורה, וגם ממש לא בטוח שכל העסק הזה עושה טוב לילדים. אבל דבר אחד ברור: לא לכל ההורים, גם אם הילד שלהם מחונן, יש את הכסף ליישר קו עם התופעה.

מערכת לעשירים בלבד

"מי שחושב שמערכת החינוך שלנו משרתת את כל ילדי ישראל - טועה‭,"‬ קובעת ח"כ סתיו שפיר. "זו הופכת להיות מערכת לעשירים בלבד, שמאפשרת רק לתלמידים שלהוריהם יש הרבה כסף לעבור את הלימודים בהצלחה. במקום לדאוג להכין את התלמידים למבחנים בתוך בתי הספר, יש תעשייה שלמה שמנצלת את נקודות התורפה של ההורים שבסך הכל רוצים שהילדים שלהם יצליחו. פניתי כבר לפני חודשיים לשר החינוך כדי שיפעל בנושא ויאפשר לכלל התלמידים הזדמנות שווה, אבל עד היום טרם נעניתי‭."‬

גם בתנועת "הכל חינוך‭,"‬ שהוקמה על ידי דב לאוטמן במטרה לצמצם פערים באמצעות חיזוק החינוך הציבורי, מתנגדים לקורסי ההכנה. "לרוב מי שראויים לעבור את ההכנה, הם דווקא התלמידים עם הכי פחות סיכוי לקבל אותה, כי להוריהם אין המודעות לקיום הקורסים ובוודאי לא יכולת כלכלית לממן אותם‭,"‬ אומרת ורד ליבנה, מנכ"לית התנועה. "בישראל מקדשים את התחרות והניצחון, אבל המציאות מראה שמערכות חינוך מצליחות הן דווקא אלה שערכי האמון והאחריות ההדדית הם המובילים בהן. מעבר להכנה, ראוי היה שקורסי ההעשרה שניתנים במסגרות למחוננים יינתנו לכל ילדי ישראל‭."‬

"המערכת הציבורית צריכה לתת פתרונות גם לילדים שהוריהם לא יכולים לשלם על ההכנה‭,"‬ מצטרף לדברים רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד‭."‬ "אין ספק שיש מחוננים גם בקרב שכבות מצוקה, ואם הקורסים באמת משפרים תוצאות - זה איום ונורא כלפי מי שלא יכול להרשות לעצמו. ואם הקורסים לא מסייעים, אלא רק משלשלים כסף למכונים - מדובר פשוט בהונאה‭."‬

ומה חושבים במשרד החינוך? "אנו מתנגדים חד-משמעית לקורסי ההכנה, שאין כל הוכחה שהם מסייעים לתלמידים להצליח במבחני האיתור‭,"‬ קובעת מנהלת האגף למחוננים ומצטיינים במשרד, שלומית רחמל, המדגישה כי במכתבי הזימון להורים מצוין במפורש שהמבחנים בודקים יכולת לימודית ולא הישגים וכי אין כל צורך בהכנת הילד לקראתם. גם אם הקורסים מועילים, היא מוסיפה, חשוב לראות את האינטרס של התלמיד לטווח הרחוק יותר. "אם הקורס סייע לתלמיד לזכות בכמה נקודות נוספות ולהיכנס לתוכנית למחוננים, צריך להביא בחשבון את הלחצים שבהם הוא יידרש לעמוד בהמשך הדרך, במסגרת עצמה‭."‬

במרכז "הפרופסור הלא מפוזר‭,"‬ שמציע קורסי הכנה למבחני האיתור למחוננים, טוענים שההכנה אינה מעקרת את מטרת המבחן. "ילד שאינו מחונן לא יעבור את המבחן גם אם ילמד לקראתו לילות כימים‭,"‬ אומרת ענת מנשה, מנהלת המרכז. "מטרת ההכנה היא לוודא שהילד יתמודד בהצלחה ולא ייכשל בגלל מגבלות המבחן, שהוא מבחן אמריקאי, מוגבל בזמן וכולל שאלות שהילדים לא התנסו בהן קודם‭."‬

-ומה לגבי הפגיעה בשיוויון?

"אי-השוויון נובע ממבנה המבחן עצמו. יש בו למשל פרק של ידע כללי ואוצר מילים, אף שכמה המחקרים הקושרים בין מצב סוציו-אקונומי נמוך לבין שפה דלה ופערי ידע והשכלה הוא עצום. אם רוצים שוויון, למה כוללים שאלות כאלה במבחן? אנחנו נמצאים באותה משבצת של מורה פרטי במתמטיקה, של חוג העשרה באוניברסיטה או קייטנת מדעים. האם ניתן לתקוף ולהאשים את כל מי שנותן העשרה‭"?‬

בניגוד למבקרים הטוענים שלכל הילדים מגיע, פסיכולוגים לא מעטים טוענים בעצם שלאף אחד לא מגיע, משום שהכנת ילדים בגיל כה צעיר למבחני מחוננות פוגעת בנפשם. "קורסי ההכנה לא מיועדים לילדים, אלא להורים השאפתנים וההישגיים שרוצים בכל מחיר אישור שהילד שלהם לא סתם 'רגיל' אלא מחונן‭,"‬ אומרת ד"ר דליה אלוני, פסיכולוגית חינוכית, מומחית באבחון ובטיפול בילדים ובני נוער. "אפילו עצם ההשתתפות בהכנה יכולה לפגוע בילד: היא מבהירה לו שתולים בו תקוות וציפיות גבוהות, וזה עלול להלחיץ אותו מאוד. אם בסופו של דבר הוא לא יעבור את המבחנים, הוא עלול לחוש תסכול, אכזבה מעצמו ורגשות אשם על שאיכזב את ההורים, מה שעלול לפגוע בהערכה העצמית ובביטחון העצמי שלו‭." ‬

חלק מההורים, מספרת ד"ר אלוני, רצים לאבחון - סיפור שיכול להגיע לאלפי שקלים - רק במטרה להשיג הארכת זמן במבחן. "פגשתי הורים ואפילו סבתא שהגיעו והתעקשו שהילד מחונן אבל שמגיעה לו תוספת זמן כי אולי יש לו הפרעת קשב וריכוז. מדובר בילדים שלא הצליחו לעבור אפילו את מבחן הסינון הראשון. באבחון התברר שאין לילד הפרעת קשב והוא בעל אינטליגנציה ממוצעת לגמרי. הוא לא עבר את המבחן כי הוא לא מחונן. ההורים סירבו לקבל את הממצאים ופנו הלאה למאבחנת נוספת‭."‬

ולעבור את המבחן, היא מדגישה, זו רק ההתחלה. "המבחן האמיתי הוא לתפקד בפרויקט המחוננים, לעמוד בקצב המתקדם של הכיתה, בציפיות להצליח, להיות הכי טוב. זה הרבה יותר קשה, וההורים כבר לא יכולים להקל כאן. ילד שנמצא במקום הלא נכון, שעבר את המבחן בזכות ההכנה אבל הוא לא באמת מתאים, יחוש מצוקה ותסכול‭."‬

גם יוסי יונה, פרופסור לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטת בן-גוריון, מתנגד נחרצות. "יש ממד של התעללות בילדים מצד ההורים שמכניסים אותם למסלול תחרותי בגיל רך כל כך. יש כאן סכנה מאוד מוחשית וממשית לאובדן היל - דות‭,"‬ הוא חורץ. "ההכוונה הברוטלית לסוג מסוים של הצלחה מגיל אפס פוגעת בילדים גם אם הם 'מנצחים',‬ כלומר עומדים בציפיות ומצליחים‭."‬

אין לזה גבול

וההוצאות לא נגמרות בהכנה. תשאלו את לילך קימלמן מנתניה, אמא לירין בת ‭.11-ה‬ "ירין אובחנה כמחוננת כבר בכיתה ‭,"'ב‬ היא אומרת, ומתרעמת על שהמדינה לא מממנת את תוכניות המחוננים. "לשם השוואה, תוכנית ‭,'אופק'‬ שמ - סייעת לילדים חלשים בלימודים, ניתנת חינם, למרות שיש בה לא מעט ילדים ממשפחות אמידות. למה לא לסבסד גם את הילדים המחוננים? הרי יש ביניהם ילדים ממשפחות שבכלל לא יכולות לעמוד במימון הלימודים, המבחנים והמיונים השונים‭."‬

וההוצאות, היא אומרת, רק הולכות וגדלות. "יום בשבוע בתוכנית שבה ירין לומדת מכיתה ג' עולה ‭1,850‬ שקל לשנה. עכשיו קיבלנו המלצה ללימודי העשרה במתמטיקה באוניברסיטה, ורק אגרת הבחינה עלתה מאה שקל. ביוני, כשנדע אם ירין התקבלה, נדע גם כמה זה הולך לעלות. חוץ מזה קיבלנו המלצה להגביר את הידע של ירין באנגלית, כי החומר בכיתה קטן עליה, מה שאומר הוצאה שבועית נוספת של 140 שקל. כשמודיעים לך שהילדה מחוננת, את תצאי גם לשתי עבודות אם צריך, העיקר שהיא תגשים את היכולות שלה‭."‬

רלי (שם בדוי), 35 ,‬ אם לשלושה ממרכז הארץ, שלחה את בתה בת ‭9-ה‬ לקורס הכנה ואף נעזרה במורה פרטית. הבת, אם תהיתם, עברה את המבחן. "שמעתי אנשים שטוענים שזה לא בסדר וזה לא בריא לילדים, אבל העובדה היא שהילדה שלי מרוצה‭,"‬ היא קובעת. "ולגבי אי-השיוויון,

זו לא אשמתי שיש לנו כסף לשלם על חינוך טוב ואיכותי יותר. זה בדיוק כמו הפסיכומטרי: מי שיש לו אמצעים ויכולת להגיע להישגים גבוהים יותר כדי להתקבל לחוגים יוקרתיים יותר באוניברסיטה - עושה את זה. אם הכוונה היא להפוך אותנו למדינה קומוניסטית שלוקחים ממי שיש להם רק כדי ליצור שוויון מדויק - שישכחו מזה. אני אשמח שהמדינה תיתן את השירות הזה חינם לכל הילדים, אבל לא על חשבוננו‭."‬

לעומת זאת עומר (שם בדוי),32 ,‬ אחיה של רלי, לא מתכוון לשלוח את ילדיו למבחן הסינון, לא כל שכן לקורס ההכנה. "אין פה עניין של קומוניזם אלא של שוויון הזדמנויות מצד אחד ושמירה על השפיות של הילדים שלנו מצד שני‭,"‬ הוא אומר. "בעיניי המטרה של מבחן הסינון היא ליצור חתך סטטיסטי אמין, כדי שהמדינה תיתן את אותה השקעה לכל הילדים שעומדים בקריטריונים ולא למי שיש לו יותר כסף. באופן אישי אני לא מתכוון לשלוח את הילד שלי ואת הבאים אחריו למבחן הזה. אני מאמין שהמדינה צריכה להשקיע בכל הילדים בישראל באותה מידה ואין שום סיבה שאפעיל לחץ על הילד שלי ואחליט מה טוב עבורו בחיים. אם האיי-קיו שלו גבוה והשאיפות שלו גבוהות, הוא כבר יידע לנווט את עצמו לבד לאן שצריך".