רפורמה בייבוא מזון: הקלות על פסטה ודגנים
ועדת לוקר לבחינת הייבוא המקביל גיבשה רפורמה שתקל על ייבוא מוצרי מזון לא רגישים, כמו דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, אורז וקטניות. היבואנים יתחייבו לעמוד בסטנדרטים באמצעות הצהרת יבואן. ייבוא מזון רגיש, כמו מזון מן החי או מזון לתינוקות, יחייב אישור פרטני לכל מוצר מזון מיובא
- לכתבות נוספות בערוץ צרכנות
על פי השיטה האירופאית לייבוא מזון, ייבוא מוצרי "מזון לא רגיש" (פסטות, דגנים, עוגיות ועוד) מתקיים ללא הגבלה, והם נכנסים למדינות האיחוד "במסלול ירוק" ובלבד שהם עומדים בסטנדרטים שנקבעו מראש על ידי האיחוד האירופי.
כיום משרד הבריאות דורש אישור פרטני לכל מוצר מזון מיובא. התהליך כולל דרישה להגשת טפסים, במסגרת "תיק מוצר", וכרוך בהליך בירוקרטי נפרד לכל פריט מזון וכן בדיקות מדגמיות של המזון המיובא.
בדומה לאיחוד האירופי, היבואנים בישראל יתחייבו לעמוד בסטנדרטים באמצעות הצהרת יבואן. המהלך ילווה בהחרפת הענישה על פי חוק כלפי יבואנים שלא יעמדו בסטנדרטים ובאכיפה ופיקוח מוגברים.
במשרד ראש הממשלה טוענים, כי על פי נתוני הלמ"ס, היקף הייבוא של מוצרי מזון לא רגישים מהווה חצי מסך ייבוא מוצרי מזון לישראל. מדובר, כאמור, על מוצרים כמו דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז, וקטניות. הרפורמה לא תחול על מזון שמוגדר רגיש, כמו מזון מן החי, מזון לתינוקות ומזון שיש לגביו חשש מסיבות שונות, תיוותר דרישה לאישור פרטני. רשימת המזונות הרגישים תעודכן מעת לעת ע"פ הצורך.
ישראל תקבל מידע על מוצרים פגומים
המתווה המסתמן גובש במסגרת הוועדה לבחינת נושא הייבוא המקביל, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. הוועדה חברים גם מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו, ומנכ"ל משרד הכלכלה, עמית לנג. ממשרד ראש הממשלה נמסר, כי ביצוע הרפורמה יהיה במסגרת פעילותו של משרד הבריאות, והשרה יעל גרמן, שותפה מלאה למהלך. הרפורמה תובא לאישור הממשלה באחת מישיבותיה הקרובות.
בדיונים שנערכו אם האיחוד האירופי, סוכם כי ישראל תהיה חשופה למערכת ה-Recall של האיחוד, ותקבל מידע "מודיעיני" באופן שוטף ומיידי על מוצרים פגומים שצריכים לרדת מהמדף. כמו כן, הציע האיחוד האירופי להעמיד לרשותה של ישראל יועצים שיגיעו לישראל ויסייעו למשרד הבריאות להטמיע את הרפורמה.
בישיבת הממשלה בה הוקמה הוועדה, בינואר האחרון, הדגיש ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי "שוק הקמעונאות הוא קרטליסטי, וצריך לפתוח אותו לתחרות. קיימת פה תופעה פסולה של הסדרים היסטוריים שגורמים לעליית מחירי המזון ולעושק הצרכן. בלי פתיחת השוק ליבוא לא תהיה הורדה של מחירי המזון. זהו שוק קרטלי קלאסי. אני רואה בזה את שורש הבעיה. אי אפשר לרכז כוח קמעונאי כזה. המשמעות של הנתון הזה היא שאין תחרות. יש פה בעיה כרונית שצריך לפתור באמצעות הגברת התחרות שהיא הידיד של הצרכן, בעיקר בשכבות החלשות של החברה, ואנו צריכים להשאיר לאזרח יותר כסף בכיס".
עוד הדגישו ראש הממשלה נתניהו ומנכ"ל משרדו לוקר בישיבת הממשלה כי אין סיבה שבדיקות בטיחות המזון שמתאימות בשוק האירופאי לא יהיו מספיק טובות גם עבור השוק הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
