בחור עשר
הרחק מאור הזרקורים, בתנאים סגפניים צומח לו אחד האתלטים המוכשרים בישראל. בזמן שהוא מתלבט בין קרב-10 לקפיצה במוט, איתמר באסטקר (19) מנסה להסביר למה העדיף את הבדידות של האתלטיקה על פני הזוהר של מכבי תל אביב בכדורסל
מלחמה נגד הבדידות, הרגשה שלא מעריכים אותך מספיק. הידיעה שאין בזה כסף משמעותי ומשטר אימונים סגפני. כל אלו הם חלק בלתי נפרד מהתפתחות הקריירה של איתמר באסטקר, מהמוכשרים באתלטי ישראל, שיאן הנוער בקרב 10 (6,457 נקודות) וקופץ מבטיח במוט.
אלמלא חיידק האהבה לאתלטיקה, לא בטוח שהיה נשאר שם, סביר שהיה פונה לעיסוקים מכניסים אחרים. "מה לעשות, התאהבתי באתלטיקה ואין דרך אחרת", אומר באסטקר בן ה-19. האהבה הזו מתפרסת על חמישה ולפעמים שישה אימונים בשבוע, ורובם נמשכים שלוש שעות וחצי. כדורגלנים, לידיעתכם.
בשבועות האחרונים דומה היה כי הנה אנחנו עומדים למצוא יורש לארז מלצר, שיאן ישראל בקרב-10, המקצוע המורכב והמתיש ביותר באתלטיקה. השיא של מלצר, 7,096 נקודות, מחזיק מעמד כבר 20 שנה. באסטקר מחזיק בפוטנציאל לשבור את השיא אך הוא עדיין לא החליט סופית שהוא רוצה להיות לוחם קרב-10. "זו שנת מבחן בשבילי. החלטתי, בתיאום עם מאמני פאבל קוגן להתמקד בקפיצה במוט ובקפיצה למרחק. אם לא אצליח בכך, אתחיל לתת עדיפות לקרב-10", הסביר באסטקר, תלמיד כתה י"ב במגמת ספורט בבית הספר עירוני ט' בת"א.
הוא התחיל דווקא בכדורסל. עד גיל 14 התגורר במצפה רמון, כשהוריו נפרדו הוא עבר לאור יהודה והצטרף למחלקת הנוער של מכבי תל אביב בכדורסל. "תוך כדי האימונים, ניסיתי לשפר כמה סוגים של יכולות ומיומנויות. הגעתי לאצטדיון הדר-יוסף ופגשתי במאמן הקפיצה במוט של מכבי ת"א פאבל קוגן. הוא זיהה אצלי פוטנציאל לקפיצה במוט ונתן לי לבחור בין אתלטיקה לכדורסל. בחרתי באתלטיקה גם מכיוון שזהו ספורט אישי שבו אתה תלוי רק בעצמך וגם בגלל שאני לא גבוה במיוחד (1.76 מ' כיום)".
לא הרבה צעירים מגיעים לאתלטיקה. מה המסר שלך לבעלי הפוטנציאל בתחום?
"הרבה צעירים פוחדים להיכנס לאתלטיקה. הם יודעים מה זה תובע מהם, ומה ייצא להם כספית בעתיד מכל האימונים. אני ממליץ לנסות, כי אם לא הייתי מנסה, לא הייתי מתאהב במקצוע".
כבר בשנה הראשונה שבה למד להחזיק ביד מוט, קבע שיא לילדים 4.15 מטרים ושיכנע סופית את פאבל קוגן שיש על מה לבנות. שנה אחר-כך כבר קבע שיא נוער 4.50 מטרים והשיג את הקריטוריון לאליפות העולם לקדטים בליל ולפסטיבל האולימפי לקדטים בטרבזון, טורקיה. בשני המקרים קפץ 4.50 מטרים והעתיד נראה מבטיח. אלא שהעומס הרב שנחת על הילד גרם גם לפציעות והביאו להשבתו בחלק מעונת 2012.
בקפיצה במוט באסטקר מדורג שני כיום מבני גילו בארץ אחרי לב סקוריש, עולה חדש מסיביר שזכה במדליית ארד באליפות העולם לקדטים (5.10 מטרים). באסטקר לא מודאג מהתחרות עם סקוריש, אלא מתרכז רק בעצמו. מאמנו, פאבל קוגן (אחיו התאום של ואלרי קוגן, המאמן שהביא את אלכס אברבוך לגדולה), מעריך כי כבר השנה יש לו סיכוי לקפוץ 5.30 מטרים, תוצאה מעולה לגילו, אך קודם כל הוא ינסה לעבור 5.05 מטרים ולקבוע את הקריטריון לאליפות העולם לנוער.
התקווה להצלחה בקרב-10 נולדה מכיוון שבשורת הישגיו באתלטיקה כלולות קפיצה לגובה של 2.00 מטרים ללא אימונים מיוחדים, קפיצה למרחק של 7.25 מטרים, מהירות גבוהה בריצות קצרות, יכולת טובה במשוכות וכמובן הצטיינות בקפיצה במוט. המקצועות אשר עדיין טעונים שיפור הם הדיפת כדור ברזל, זריקת דיסקוס, הטלת כידון, ריצת 400 מטרים וריצת 1,500 מטרים.
בתחרות הקרב 10 הראשונה בחייו הוא השיג תוצאות יפות במקצועות החזקים שלו: 11.05 שניות ב-100 מטרים, 1.97 מטרים בקפיצה לגובה, 6.97 מטרים ברוחק, 4.70 במטרים במוט, אך השיג תוצאות חלשות במקצועות הטכניים, 9.21 מטרים בכדור ברזל, 40.96 בהטלת כידון, 53.79 שניות ב-400 מטרים ומעל ל-5 דקות ב-1,500 מטרים אחרי יומים מתישים.
ויכוח גדול נסב באתלטיקה הישראלית סביב שאלת עתידו של באסטקר והאם הוא צריך להתמקד במקצוע בודד או שמא להתמקד בקרב 10.
על השאלה אם האתלט הרב-גוני ביותר שלנו ב-20 השנים האחרונות להתמקד בקרב-10, או לחפש את ההצלחה במקצועות יחידנים כמו המוט והמרחק, נסב אחד הוויכוחים הגדולים באתלטיקה הישראלית. ובכל מקרה, חבל שיש לנו מעד מדי "באסטקרים" המוכנים לקרוע את עצמם כמעט בהתנדבות על מסלולי האתלטיקה.