האייס-מן החדש / טור
טייריס רייס, האיש הכי פחות צפוי נעל את נעלי האחראי המבוגר ויחד עם היקמן הוביל את מכבי לאחד מנצחונתיה הגדולים ביותר בשנים האחרונות. וכמו כל העונה, גם הניצחון הזה הגיע באופן לא ברור
כמעט עונה שלמה חיכתה מכבי ת"א לרגע הזה. הרגע בו יחליט שחקן אחד לנעול את הנעליים של האחראי המבוגר. וזה הגיע מהאיש הכי לא צפוי. דווקא טייריס רייס, השחקן שיובש על הספסל וקיבל סדרת חינוך מדייויד בלאט בתחילת העונה, הציל למאמן שלו את הסדרה.
זו הייתה הופעת קלאץ' ששייכת לגדולים ביותר. 7 נקודות קריטיות בריצת ה-3:14 המטורפת בשתי דקות וחצי האחרונות של הזמן החוקי, קליעות עונשין בקור רוח, התלהבות אדירה וסלי מאני-טיים בהארכה. יש משחקים שמגדירים עונה שלמה, 10 הדקות האחרונות במילאנו – מגדירות שחקן. מעכשיו, גם בשאר המשחקים בסדרה, מכבי כבר יודעת לאן ללכת.
אליו הצטרף ריקי היקמן, שהתעורר ברבע האחרון וכמובן קית' לנגפורד, שעם החטאת העונשין בשנייה האחרונה ואיבוד הכדור בהארכה, מצא את הדרך הנכונה
להכיר תודה לעונה החביבה שלו בת"א. כל אלה הובילו לניצחון הכי גדול של מכבי בשנים האחרונות. וזה בלי לשחק הגנה במשך 30 דקות.
ב־1967 החליט ג'ורג' מיקאן האגדי, אז נשיאה של ליגת ה־ABA המלהיבה בארה"ב, על נדבך חדש במשחק – קו קשת השלוש. כמעט 50 שנה לאחר מכן, תגיע קבוצה שתהפוך את הקו הזה כמעט לנדבך היחיד שלה. מילאנו בלי שלשות, זה כמו ארמאני בלי ג'ינס. שיטת המשחק הזו היא אבי כל הצרות שמחוללת השיטה של לוקה באנקי. גם ליריבות, אבל בעיקר לעצמה. ברגע שהכדורים לא נכנסים, כמו ברבע האחרון, היריבה מוצאת פתח לחזרה. את הפתח הזה הצליחה מכבי ת"א לנצל.
כמו כל העונה הזו, גם הניצחון הזה הגיע באופן לא ברור. עם אמצע פנוי לחלוטין שמעניק למילאנו תחושה אמיתית של "חג חירות" בצבע ועם שני שחקנים שהיו אמורים להוביל את הקבוצה הזו – דוויון סמית' וג'ו אינגלס – אבל מעדיפים להמשיך את תרדמת החורף שלהם. אבל... זה נגמר בניצחון. איכשהו. עם קאמבק בסדר גודל כזה שזורק אותך לזכרונות על בולוניה 2000 או ז'לגיריס 2004, לצהובים סיכוי אמיתי לחזור לישראל עם 0:2.
ומה מילאנו צריכה לעשות עד יום שיש כדי לתקן את הצרה אליה נקלעה? אולי כדאי שתתאמן קצת על קליעות משלוש.
