שתף קטע נבחר

מכסחי הכס 403: עבדים הייתם

לא קל לעמוד בסטנדרטים שהציבה החתונה הסגולה - אבל הפרק השלישי בעונה שמר על קצב לא רע, כשהוא מתובל בנאומים מרגשים, קניבלים ורגע מטריד במיוחד של גילוי עריות. ליד גופה. "משחקי הכס" - הסיכום השבועי

יש חתונות שכולם מדברים עליהן, גם אחרי שבוע. הפרק השלישי בעונה הרביעית נפתח בהמשך ישיר לחתונה ההורסת שבסימנה עמדו עיקר אירועי הפרק הקודם, שהסתיים בניגוד לנהוג בסדרה במעין קליף-האנגר, בדיוק מאותו רגע מופלא ומופרך בו צנח ג'ופרי אל האדמה ופטר אותנו סופסוף מנוכחותו המעיקה.

 

כתבות נוספות על "משחקי הכס" ב-ynet:

 

זה שלב טוב להגיד תודה למלך העריות ולשחקן ג'ק גליסון בן ה-22 כמעט, שהיטיב לגלם את הפסיכופת כתפקידו האחרון בעולם הבידור. אילולא סיפק לנו כמה מהרגעים המרתיחים ביותר בשבע הממלכות עד כה, כנראה לא היינו יודעים להעריך וליהנות כל כך מסופו המוקדם-אך-לא-מוקדם-מספיק. היה שלום ותודה על העצבים.

 

 

מי שלא כל כך העריכה את משחקי המפרכס של ג'ופרי ובטוח לא נהנית כרגע מבופה הקינוחים היא סרסיי. כזכור, היא וג'יימי היו היחידים שבכלל טרחו לגשת אליו כשפרפר למוות. עכשיו, במצב היסטרי, היא שוצפת רעל לכל הכיוונים, ובעיקר לזה של טיריון, לא חושבת לרגע להציל את הכספת עם המעטפות ומבחינה בהיעדרה הפתאומי של סאנסה, שלראשונה בערך בסדרה לוקחת יוזמה (אמנם בהזמנתו של סר דונטוס, ממנו ניפרד ממש עוד רגע) ומפנה את עצמה ממעלה מלך ברגע הנכון.

 

סאנסה היא דמות שדי בזנו לה ולחלומה להפוך לנסיכת דיסני ורודה בתחילת הדרך, אבל מי שהוצגה כנערה מתבגרת קלת דעת, נאלצה בעונות האחרונות להתבגר, ומהר. היא עדיין לא מגניבה כמו אריה, ואולי לא תהיה לעולם, אבל בשלב הזה אנחנו כבר בסך הכל בעדה, ולכן לא ברור עד כמה אנחנו שמחים לגלות שהזרועות אליהן היא נמלטת שייכות לאדם הנכלולי ביותר בווסטרוז, פטיר "אצבעון" באיליש.

 

האובססיה שלו לקייטלין סטארק לא מתה יחד איתה, מתברר, אלא רק עברה לדור ההמשך. הוא מגלה לסאנסה שהשרשרת שקיבלה וענדה בחתונה היתה למעשה חלק מתוכניתו. סאנסה רואה את סר דונטוס מת לנגד עיניה (הבחורה הזו תצטרך טיפול פסיכולוגי מקיף כשכל העסק הזה ייגמר) ונראה שהיא לא לגמרי מרגישה בטוחה בחברת אצבעון הקריפי, שמאמין ששתיקה אמיתית לא קונים בכסף. בצדק. אז האחות הגדולה לבית סטארק עברה מסטטוס שבויה במעלה מלך, לסטטוס שבויה של באיליש. האם זהו באמת שיפור במצב עבורה?

 

הוא היה תככן, וטוב בעבודתו. טיריון לאניסטר, חף מפשע? (צילום: HBO)
הוא היה תככן, וטוב בעבודתו. טיריון לאניסטר, חף מפשע?(צילום: HBO)

מי שלא שיפרה את מצבה בוודאות היא מרג'רי טיירל - תמיד כלה, אף פעם לא מלכה. סבתא טיירל, שהיתה היחידה בשבוע שעבר שראינו מפשפשת במחרוזת הקטלנית של סאנסה זמן קצר לפני מות ג'ופרי, כפי שהבחינו צופים חדי עין, מאמינה שיש דברים גרועים יותר, וכל מה שדרוש הוא אימון. אחרי רנלי וג'ופרי, "הבא אמור להיות קל יותר" עבור האלמנה השחורה החדשה של ווסטרוז. נשאלת השאלה - אם סבתא טיירל היא זו שהרעילה את ג'ופרי, מדוע לא חיכתה עד שיממשו את נישואיהם? לדבריה זה פוגע במעמדה של הנכדה. מרג'רי בכל אופן מבואסת. כמו סאנסה של פעם, היא נורא רצתה להיות מלכה.

 

במקדש באילור, מישהו הניח סוכריות גומי על עיניו של ג'ופרי המת, כתשלום לנהג המעבורת אל הגיהנום או משהו כזה. טייווין לא מבזבז זמן ומרביץ תורה בטומן לאניסטר, המלך הבא בסדר, מי שבקושי ראינו ולא ממש התבטא בקול רם עד כה, ובקור רוח מושלם מסביר מדוע בעצם ג'ופרי היה מלך רע ומדוע הוא מת. סרסיי לא במצב לשמוע את זה, וכשהיא נותרת לבד עם ג'יימי וגופת בנם, היא מבקשת ממנו להרוג את טיריון (הוא דווקא לא ממהר להאשים אותו). וג'יימי - חשבנו שהוא השתנה, אולי קיווינו גם שהסיפור שלו עם סרסיי נגמר אחרי שדחתה אותו במצבו הנכה. אבל לראשונה מאז העונה הראשונה, קיבלנו תזכורת לאיך בעצם נראה גילוי עריות - הפעם על סף או מעבר לסף האונס, בסצנה מטרידה, עם גופה ברקע.

 

בדרך לדודה ליסה, אריה וסאנדור קלגיין פוגשים באיכר מקומי ואריה מפליאה להמציא סיפור רקע, ואפילו לשייך אותו לצד ה"נכון" במלחמה. הם זוכים לקבל ארוחת ערב כולל תפילת הודיה לאלים השונים (קלגיין: "אתה הולך לעשות את כל שבעת המזדיינים?") ובתמורה המארח שלהם זוכה לקבל בבוקר קצת מכות מהכלב, שגונב את כספו. אריה חושבת שהוא גוש החרא המסריח ביותר בווסטרוז אחרי הפרת האמון הזו, אבל קלגיין, שבשקט בשקט הופך לאחד הגיבורים הטובים במהותם, מסביר לה איך המציאות עובדת ("כמה ראשי סטארק צריך לערוף לפני שתביני?").

 

לפעמים גילוי עריות זה לא מספיק. אז מוסיפים גופה. של פרי התועבה (צילום: HBO) (צילום: HBO)
לפעמים גילוי עריות זה לא מספיק. אז מוסיפים גופה. של פרי התועבה(צילום: HBO)

בינתיים, בטירת שחור, סאם מתעניין בגילי הרבה יותר מאיתנו, והוא משוכנע שכל גבר במשמר הלילה עסוק במחשבות עליה. הוא רוצה שהיא תצא מהתמונה, והאמת היא שגם הצופים לא יתנגדו כנראה. אבל אם אתה דואג שלא ישלחו לה ידיים, סאם, אולי בית הזונות בעיירה הסמוכה הוא לא מקום המחבוא הטוב ביותר?

 

החדשות על מותו המשמח של ג'ופרי הגיעו, מתברר, עד לדרגונסטון, אבל סטאניס באראת'יאון לא מתפקע מאושר: אין לו הצבא הנחוץ כדי לנצל את הרגע ולנסות ולתבוע את מקומו כמלך החוקי של ווסטרוז. בעונה הקודמת שרפה הכוהנת האדומה מליסנדרה שלוש עלוקות שסימלו את הטוענים לכתר שעמדו בדרכו של סטאניס, ביניהם ג'ופרי הי"ד (שיט, אי אפשר לכתוב את הביטוי הזה בלי לחייך), ונראה שסטאניס מאמין בכל ליבו שההוקוס פוקוס הזה עבד. סר דאבוס מואשם בכך שלא גייס משפחות בעלות כוח, והוא עצמו מגייס את שירין, בתו המצולקת של סטאניס, לפתור את בעיית האין-לי-צבא הזו באמצעות מכתב לבנק אוצר האביר (למרות שכולם יודעים שהתעריפים יותר טובים בדות'ראקי-טפחות, אם אתה שורד את פתיחת החשבון).

 

עד כה היו כמה רגעי עירום קליל בעונה, אבל סצנות הסקס שהפכו לחלק בלתי נפרד מהסדרה והדאחקות על חשבונה נעדרו לגמרי משני הפרקים הקודמים, לטוב ולרע. זו אולי הסיבה שאנחנו מקבלים עכשיו סצנה כזו, מרובת משתתפים, שבליבה לא אחר מהנסיך אוברין. המסר שלו: תזדיינו כל עוד אתם יכולים. 

 

האורגיה נקטעת על ידי ביקור של טייווין שמציע לאוברין, המתמחה ברעלים (כמה נוח), שיתוף פעולה לא צפוי ומאוד לא סביר - עזור לי לתפוס את רוצחי ג'ופרי, ואעזור לך לנקום את מות אחותך. טייווין מאזכר גם את דאינריז ודרקוניה ורומז שמתישהו יעברו 40 שנה של נדודים במדבר והיא אכן תגיע לארץ ווסטרוז המובטחת. או אז, לדבריו, על הדורנים יהיה לאחד כוחות עם יתר הממלכות כדי שיוכלו להתמודד עם האיום הצפוי. הוא מציע לו אפילו מקום במועצה הקטנה, וגורם לו להבין שהוא פשוט זקוק לו, אולי נואשות (ובינינו, מי לא?).

 

אקשן בצפון? האמנם? (צילום: HBO)
אקשן בצפון? האמנם?(צילום: HBO)

אוברין, כפי שלמדנו בזמן הקצר מאז פרץ לחיינו בסערה, שונא את הלאניסטרים ובעיקר את טייווין, באותה מידה שהוא אוהב סקס עם בנים ובנות גם יחד. אבל גם אין דבר שהוא רוצה בו יותר מנקמה. האם ראשו של מבצע הרצח בפועל, גרגור קלגיין, יספיק בכלל לנַסִיכִי, שמאמין שנותן ההוראה היה טייווין? האם הכוח הפוליטי החדש שמוצע לו בכלל מעניין אותו? אנחנו לא רואים אם לחיצת היד שמציע טייווין נענית (ומקווים שלא, תודה).

 

בתא המעצר שלו, מרים טיריון הפקה קטנה ומאולתרת של שרלוק הולמס, כשהוא בתפקיד הבלש הממוקטר ופודריק על תקן ווטסון. הוא מזכה מחשד אך ורק את סרסיי - כן, זו שבטוחה שהוא אשם, תאכלי את זה אלאניס מוריסט! - ואינו אופטימי לגבי הייצוג המשפטי שלו בבית המשפט המחוזי מעלה מלך. טיריון כבר מצא את עצמו בעבר במצבים "דביקים" ובתאי מעצר נוחים הרבה פחות, קשה להאמין שהוא לא ייצא מזה, אבל היי, זה משהו שחשבנו פעם גם לגבי נד סטארק.

 

פודריק מתוודה שהוצע לו שוחד נכבד ושדרוג מעמדי כביר אם יבגוד בטיריון ויעיד שהרג את ג'ופרי באמצעות רעל בשם "החונק", וטיריון נותן לו הוראה אחת אחרונה - לברוח, לא למות עבורו, לא משנה מה. "מעולם לא חי בן לוויה נאמן ממך", הוא נפרד מפוד, ואולי גם אנחנו. בסדרה שבה משרתים כמעט ולא זוכים לשם או יחס שאינו התעללות, מערכת היחסים בין טיריון ופודריק הייתה מלאת כבוד, אפילו מתוקה ותמיד משעשעת. ההיסטוריה לא תזכיר אותו, אבל אנחנו לא נשכח.

 

וסופסוף, יש אקשן בגבול הצפון: הפראים ועמם שבט הקניבלים המגודלים פושטים על כפר קטן בקרבת טירת שחור, ואחרי שכולם נשחטים בדרך לארוחת הערב, מעבירים מסר לטירה עם שליח קטן ומבוהל, שקיבל טיפ. בטירה ג'ון שלג, אאימון וכל היתר מגיעים להבנה שאינם יכולים לאבד איש ולכן אין ביכולתם לצאת אל הפראים, אבל גם מבינים שאין להם סיכוי כמעט להגן על החומה, בעיקר כשהם לומדים על עריקת אנשי המשמר והטבח בבית קאסטר. ג'ון חושש ובצדק מהרגע שבו יבין מאנס ריידר שכוחו האמיתי של משמר הלילה קטן בהרבה משנהוג לחשוב.

 

אוקי, עיר אחרונה ואז הולכים לווסטרוז, סבבה? (צילום: HBO) (צילום: HBO)
אוקי, עיר אחרונה ואז הולכים לווסטרוז, סבבה?(צילום: HBO)

מול חומות מירין, דאינריז טארגריאן צופה בפרש עם שלפוחית רגיזה שאינו מברך את בואה בכלל, אם לסמוך על פענוחה של העלמה גוגל טרנסלייט. לא נראה לי שלזה פילל קיט הארינגטון, ג'וני בוי, כשהוא דיבר על יותר עירום גברי בסדרה. דאינריז צריכה מישהו עם שלפוחית גדולה ורגיזה אף יותר והבחירה שלה בדאריו, אם חושבים על זה לרגע, היא לא הכבוד הכי גדול - הוא הזניח ביותר מבין האבירים הזמינים לה. אבל דאריו מצדיק לגמרי את הליהוק המוצלח מחדש ומוכיח בקיאות בזן ואמנות תזמון הפגיון מהי (חראם על הסוס).

 

המסע של דאינריז אולי מתחיל לעייף אותנו, אבל היא עדיין נמרצת, דופקת נאום בחירות נשיאותי כמו גדולה ומפגיזה את העיר - בחביות ובהן קולרים שבורים של עבדים שששוחרו עד כה בדרכה ועכשיו עומדים מאחוריה, פיזית ובאופן כללי. הפריימים המסיימים

של הפרק הם מהיפים ואולי המרגשים באמת שבו, ומתחברים רגשית לטון הפרידה מפוד: עבד בן מירין, אוחז בקולר עבדים שבור, ומבין לראשונה שחופש הוא אפשרות. לא משהו ששייך באמת רק לאדוניו. בום!

 

אין דרך שבה באמת יכול היה הפרק הזה להתעלות על הקודם, וכהמשך ישיר וטבעי לו הוא סיפק את הסחורה בקצב שיכול היה לפרנס יותר מחצי עונה, לפחות מבחינת ההתקדמות מצפון ומעבר לים. דאינריז לא תגיע הביתה לפני שתסיים עם מירין, אבל באזור החומה, חייבים להודות שהתוכנית של ג'ון ושות' לצאת מהטירה כדי לרצוח את העריקים לפני שמאנס יגיע אליהם נראית תמוהה, בלשון המעטה, בהתחשב בכך שהפראיים כבר נמצאים כל כך קרוב לטירה, ושהוא כבר מודע לכוחות הנוספים שפועלים מצפון, ולכך שמספיק איתות קטן והמתקפה יוצאת לדרך. האם הוא שוב לא יודע כלום? והאם גילי וצילי וסאם יישלחו שוב לחזית בשביל כמה בדיחות שמנים בשלג? כל זאת ועוד, אולי, בשבוע הבא.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים