"עד סוף העולם": לא מעניין, ולא מוסרי
שימוש בסצנות מבוימות וסוחטות רגש וניצול מצוקה רפואית לטובת רייטינג גרמו לאריאנה מלמד לוותר מראש על הפרקים הבאים של "עד סוף העולם", ריאליטי הגרושים החדש של ערוץ 10. כשדוחפים את המניפולציה לקצה הצוק, סופה להתרסק בחוסר אלגנטיות אל תוך הפרסומות
בסוף הפרק הראשון של ריאליטי הגרושים החדש "עד סוף העולם", שעלה הערב (ג') בערוץ 10, מתרחשת סצנה כזאת: אחת המתמודדות, בעודה נתונה ברתמה בטיחותית והיא מטפסת על חבל בדרך לאיזו דיסקית שצריך לאזן אותה גבוה-גבוה מעל לתגובות המבוימות של המשתתפים האחרים, מאבדת אחיזה וככל הנראה מתעלפת. היא שוכבת על הדשא במתחם האקזוטי בו ספונים הזוגות הגרושים המתחרים על מיליון שקל עבור ילדיהם.
מישהו במדים ניגש אליה ומרים את רגליה, המצלמה משוטטת על פניה מחוסרות ההכרה ועל מחשופה הנדיב ועל רגליה, בעוד שמישהו כבר מסנג'ר בקבוק מים - והופ, פרסומות! בשבוע הבא נדע מה אירע.
אני לא אהיה שם בשבוע הבא. אני מוכנה לצפות בטלוויזיה גרועה, מטומטמת, טראשית, וולגרית ושטחית - אבל לא בטלוויזיה לא מוסרית. אני מוכנה להשתעמם, להתייאש, להתבהם יחד עם עדרים-עדרים של עילגים מכל הסוגים, ועם מתמודדים שמדגמנים טמטום קולני, דעות קדומות ואמונה ב"השם יתברך שיסייע לנצח" או ב"עברתי תהליך". כל זה אפשרי, אבל קיים רף מוסרי שמתחתיו אין סיכוי למצוא אותי מול המסך: השימוש במצוקה רפואית של מתמודד כדי לגרוף רייטינג.
אחת מן השתיים: או שהסצנה הזאת אמיתית או שהיא מבוימת. אם הסצנה אמיתית, כל מי שיתפתה לצפות בשבוע הבא כדי לדעת "מה היה אחר כך" הוא שותף עצמאי, מבחירה, לחוסר המוסריות של אנשי ערוץ 10, שאישרו את התועבה הזאת לשידור. אם היא מבוימת, אם זו מניפולציה המופעלת על רגשותיו של הצופה הספון בביתו ושואל את עצמו מה קורה פה, המצב חמור עוד יותר: שקרים קטנים של הפקות ענק כבר למדנו לבלוע כצפרדע הכרחית בכל ריאליטי - אבל השקר הזה חוצה גבול לא סביר. ואם מישהו בערוץ 10 חושב, שהעובדה שכבר אירעו דברים כאלה בערוץ 2 מצדיקה את ההחלטה לא לשדר תוצאות התעלפות, צריך לומר לו: מוסר זה לא פורמטים. פורמטים אפשר לגנוב ממתחרים.
מלבד זאת היה משעמם לתפארת. ערימה של זוגות מאוד פוטוגניים, כולם גרושים עם ילדים, מתמודדים על קרן בשווי מיליון שקל עבור ילדיהם (750 אלף זה המיליון של הריאליטי אחרי מס, אבל כמו כל דבר אחר בז'אנר, כשהמציאות מצטלמת לא טוב, משנים אותה לפחות ברבע).
מובן שכולם יעברו תהליך ויהיו בכיות וחשיפות, גם של חזה נשי מחוטב-סיליקון, כי למה מצלמים את זה באיים שטופי שמש? וגם הרבה תקריבים של עכוזים נשיים, כי למה לדעתכם גברים נדבקים למסך, בגלל הווידויים? וכן, המון וידויים - כי למה נשים יושבות מול הדבר הזה אלא אם כן אפשר לייצר אמפתיה, אפילו מזויפת יותר מריסים מלאכותיים?
למדתם ש"לא כל דוגמן הוא הומו", אבל יש נשים שלא רוצות שאבי ילדיהן שהתגלה כהומו, יילך איתם לים בבגד ים של ספידו. עוד למדתם שהומופוביה הולכת להיות עניין מרכזי בתוכנית, כאשר אבי, גרושה של רוית אסף, מלכת יופי מ-1992, סבור כי "יש גברים, אני מכיר, היו במשמר הגבול, והיום? אלוהים יסלח לי".
אבל מעל לכל, אפשר היה להתרשם, חשוב הפן. "בשביל מה באנו לפה, בשביל גשם זלעפות שיעשה לי תלתלים באמצע הצילומים?" שואלת זהבה, רטורית לגמרי. אם אלוהים יסלח לה, זה עניינו הפרטי.
אביב אלוש הבליח בקטעי מעבר מתוסרטים רע, ודיקלם כאילו מישהו הצמיד לרקתו את אקדח הבנאליה של עדות הריאליטי בין קטעי הווידויים, כי ברור שהיו כאלה: כל זוג סיפר שם איך נפגשו, למה התחתחנו, למה התגרשו, וברור שהגרסאות לא חופפות, וברור שעלינו הצופים מוטל כאן תפקיד פשוט אחד: להעריץ אותם על מה שהם מוכנים לעשות למען הילדים.
בהמשך בטח אפילו יבלעו ג'וק ויתקלו בנחש, כמקובל. מה זה יעזור לברנרדו ומיקה, שהחליטו (החליטו?) להביא לעולם ילד כשמיקה היתה בת 18, אינני יודעת. כיצד זה יקדם את אלי ויסמין, שמשוכנעת כי "הוא הכניס אותי בכוונה להריון", אני לא רוצה אפילו לשער. האם אורי, אפילו בהנחה שיזכה יחד עם גרושתו חלי, ילמד להגיד משפטים כמו "היא עושה לזה השלכת קונוטציה", וגם להבין מה הוא אומר? ספק גדול.
גם אם תתגשם פה פנטזיה ילדית בנוסח "אורה הכפולה" של אריך קסטנר
(ספר נפלא, אך ספק אם מישהו מהמתמודדים מכיר אותו, כי הרי איש לא טרח לדחוף ספר כלשהו לארגז שלו), או גם אם יקרה שבסוף הפרק האחרון שיהיה הגמר הגדול, מישהו מהזוגות יצהיר למצלמה שהם חוזרים איש לחיק רעייתו לשעבר, לא נראה לי שהטרחה הכרוכה בצפייה שווה את זה.
כשהשריר המוסרי נמתח יותר מדי, הטרחה ואי הנוחות פתאום מורגשים. לא הרגשתם? סבבה. לא כל אחד יכול. עובדה, אפילו יצרני התוכן של ערוץ 10 לא יכולים.
