תומר שרון סבל מדיכאון: "עישנתי גראס ושתיתי"
השחקן והיוצר תומר שרון שקע בדיכאון במשך כשנה, עישן גראס, בילה עם נשים זרות ושתה אלכוהול. הוא התעקש לצאת מהמצב הנפשי הקשה בעצמו - ובזכות המוזיקה. מה אפשרויות הטיפול העומדות בפני כל אחד מאיתנו? כתבה רביעית בסדרה "יד על הלב" המציגה את ההתמודדות עם מחלות נפש
תומר שרון הוא דוגמה לאדם המתאר היטב את הרבגוניות של הדיכאון . דיכאון קליני מתאפיין בצורות רבות, חלקן נראות כמו הופעה בלתי מוסברת של אי שקט, תחושת חושך פנימי ובלבול. תומר מספר שהיה בתוך עולם משלו, חסר תקוה וחסר עתיד, ורק הוא הצליח להוציא את עצמו מהמקום הזה. נדרשו לו מאמצים רבים כדי לצאת מהמקום שבו הייאוש שולט.
היכנסו לעמוד הכתבות של יד על הלב
ההתלבטות הזו - מה לעשות כשמופיע דיכאון - היא אחת השאלות הנפוצות ביותר שפסיכיאטר נשאל. חייבים תרופות? כדאי טיפול פסיכולוגי? עזרה עצמית? מה לעשות? התשובה אף פעם אינה פשוטה, ובכל זאת אנסה להבדיל באופן גס בין האפשרויות, כדי שתוכלו לסייע בעת הצורך לחבר, לבן משפחה או לעצמכם.
הפרקים הקודמים בסדרה:
- איך לגרום לאדם מכור להסכים לקבל טיפול
- לעזוב או להישאר? החיים לצד מניה דיפרסיה
- עילי בוטנר: 'הפסקתי להתבייש - אחי פגוע נפש'
ראשית, אם המצב חמור, ובמיוחד אם יש מחשבות על פגיעה עצמית, נדרשים טיפול והשגחה בכל מקרה. אין זה אומר שצריך אשפוז (דבר שאנשים פוחדים ממנו, משום מה הם סבורים שיאושפזו בכפייה). אם יש שיתוף פעולה של המטופל ושל המשפחה, אפשר להשגיח עליו גם בבית ולהעניק טיפול בסביבה המוכרת. עם זאת, אין להתעלם מהסכנה ונדרש טיפול אינטנסיבי.
1. תרופות
עבור חלק מהאנשים מדובר באפשרות מפחידה, כיוון שנטילת תרופות פסיכיאטריות כביכול מעידה על כך שהם "משוגעים", שמצבם גרוע או שהם יתמכרו לתרופות.
באופן כללי, אלא אם כן המצב חמור, תרופות הן אפשרות אך לא הכרח. עם זאת, רבים באים ומבקשים תרופות מתוך תחושה שהם לא רוצים להתאמץ בטיפול פסיכולוגי או שהם עייפים מלהילחם ברגשות עמוקים או במחשבות טורדניות, ורוצים משהו שיעזור להם בקלות.
יתרונות: היתרון הראשון הוא הזמינות. ברחבי העולם ישנם רבים הסובלים מדיכאון, כולל באזורים פריפריים בארצות הברית, באירופה וגם בישראל. הזמינות של טיפול פסיכולוגי במקומות אלו נמוכה יותר לעומת תרופות שהן זמינות יחסית.
נורא ככל שזה יישמע, לעתים פשוט אין אפשרות אחרת - או תרופות או כלום. למזלנו, בארצנו שבה המרחקים אינם כה גדולים ובאופן יחסי השירותים הרפואיים זמינים גם בפריפריה, המצב אינו כה חמור.
היתרונות הנוספים של התרופות הם היעילות היחסית שלהן לעומת תופעות הלוואי, והעובדה שאדם אינו צריך להתאמץ פרט לנטילה עצמה. במקרים שבהם לאנשים אין כוח לעזור לעצמם בגלל הדיכאון, התרופות מחזירות אותם למצב שבו הם יכולים לסייע לעצמם.
חסרונות: כשאדם אינו מסגל לעצמו דרך חשיבה אחרת או נשאר עם קונפליקט בלתי פתור שפשוט "מורדם", אם לא יקפיד על נטילת התרופות הוא יחזור לסבול מדיכאון בעתיד. במידה רבה, טיפול תרופתי אינו טיפול בגורמים הרגשיים והקוגניטיביים התורמים להופעת הדיכאון.
חיסרון נוסף הוא תופעות הלוואי. אמנם רוב האנשים אינם סובלים מהן, אבל עבור חלקם מדובר בתופעות בלתי נסבלות המונעות מהם את המשך השימוש.
2. טיפול פסיכולוגי
טיפולים רבים הוכחו כיעילים בטיפול בדיכאון, ורובם קצרי מועד וכוללים 12-6 מפגשים. הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי הוא המוביל שבהם. בכל המקרים האדם נדרש להסתכל על מחשבותיו, על רגשותיו ועל התנהגותו ולבחור את המחשבות ואת ההתנהגויות שאינן מעודדות מתח, לחץ ועצבות. פעמים רבות, במהלך הטיפול עולים קונפליקטים שונים מההווה או מהעבר, מהאירוע שקדם לדיכאון ועוד, וכל אלו מעובדים בטיפול.
יתרונות: הטיפול מעניק לאדם כלים להתמודדות, שבהם ימשיך להשתמש במהלך חייו. מטיפול יוצאים פעמים רבות מחוזקים, משום שקונפליקטים מעכבים עברו עיבוד כלשהו, ולפעמים הטיפול מוביל לפריצות דרך משמעותיות בחיים. מבחינת הטיפול הפסיכולוגי, התלות של האדם היא בעצמו ולא בתרופות.
חסרונות: הטיפול דורש מאמץ, והשינוי בא עם מאמץ של המטופל לעזור לעצמו. המטפל אמנם מדריך, מייעץ ומכוון, אבל המטופל עושה את העבודה הקשה. חיסרון גדול נוסף הוא זמינות הטיפול ומחירו. רוב שירותי הטיפול הפסיכולוגי אינם ניתנים, נכון להיום, במסגרת ציבורית. המטפלים במסגרת ציבורית אינם רבים, וחלקם נמצאים בשלבי לימוד שונים.
בסופו של דבר הטיפול זמין במסגרת פרטית, שאינה שווה לכל כיס. במצבי מצוקה אנשים מחפשים את הטיפול המקצועי ביותר ורוצים שהטיפול יינתן על ידי איש מקצוע מנוסה, ויש לכך מחיר. מצב זה נרשם ברוב מדינות העולם, שכן רובן מתקשות לממן טיפול כזה לאוכלוסייה רחבה.
3. עזרה עצמית
קיימים אתרים, ספרים, קבוצות ואפשרויות רבות ושונות לעזרה עצמית.
יתרונות: היתרון בעזרה עצמית רב, כיוון שהיא מלווה בתחושת סיפוק ובהכרה שאדם יכול לסייע לעצמו. לא פעם, בעת בדיקה אני מגלה כי כבר היו דיכאון או חרדה בעברו של אותו אדם, והוא למד לעזור לעצמו.
חסרונות: לעתים עזרה עצמית מחפה על בושה להגיע לאיש מקצוע, וכיוון שהיא נעשית לעתים ללא הדרכה מקצועית מתאימה היא עלולה לא להצליח וכמובן לעכב את ההגעה לטיפול. תומר שרון, למשל, מספר כיצד עזר לעצמו אך באותה נשימה גם מספר על הכוח האדיר שהשקיע בכך ועל הזמן הרב שנדרש עד שהצליח.
לטעמי, הדרך הטובה ביותר תלויה בכל אחד ואחת ובמצב הספציפי שבו הם נמצאים באותו רגע: מהי האישיות של אותו אדם, באיזה דיכאון או חרדה מדובר, מה ההעדפות האישיות, כיצד משפיעה המשפחה - ובסופו של דבר, עד כמה אדם רוצה ומוכן להתאמץ כדי לעזור לעצמו.
כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל. רובם קשורים לעמותת אנוש, אשר בחרו לדבר במטרה לטפל בסטיגמה שיש למטופלי הנפש בישראל, כחלק מפרויקט "יד על הלב". קראו עוד על פעילות העמותה באתר הפרויקט "יד על הלב
" ובאתר אנוש .
לפנייה לכתב/ת 
