פסח בירושלים: גזענות והסתה בשם הדת

"חמץ שעבר עליו הפסח" א': עיריית ירושלים נגד מוכרי הכעכים

במועצת העיר שלי, ירושלים, יש חבר בשם אריה קינג, איש חוטא ומחטיא, שאחת מסיסמאות הבחירות שלו הייתה "קוקוריקו מואזין".

<< לעוד חדשות ועדכונים - היכנסו לדף הפייסבוק של ערוץ היהדות >>

זמני כניסת ויציאת השבת - ועוד על פרשת קדושים

אחר-כך גיליתי שניר ברקת ותנועת "ירושלמים" צועדים איתו שלובי ידיים אל ספסלי הקואליציה, אבל קיוויתי שאני אתעלם והגזענות תעלם.

אחר-כך הגיע פסח

כמו ירושלמים רבים הלכתי לטייל בעיר העתיקה. טיילתי בסמטאות הקטנות, השתתפתי, לגמרי במקרה, במיסה יפהפיה בכנסיית הקבר. קניתי תבלינים, טעמתי חומוס, שתיתי קפה, השתלבתי בפסיפס המקסים של העיר העתיקה בימי הפסח - ונזכרתי למה אני אוהבת את ירושלים.

אחר כך הגיע הפייסבוק

הפייסבוק שם לי בפנים את האמת ממנה רציתי לברוח. מישהו מחבריי שלח את הפרסום היהיר והגזעני שכתב אריה קינג, חבר מועצת העיר שלי, בדף שלו, והקירות כבר לחצו וכבר לא היה לאן לברוח.

יו"ר סיעת ירושלים מאוחדת

חבר מועצת והנהלת עיריית ירושלים".

יש מי שעדיין מסרבים לראות (חברי הקואליציה של עיריית ירושלים) 

"חמץ שעבר עליו הפסח" ב': קיבוץ רמת רחל. כסף יענה את הכל? 

את צילום השלט המקושט הזה (מימין לטור זה), התלוי לראווה על דופן המעלית במלון "רמת רחל", שלחו אליי אנשים שנתקלו בו בעודם נופשים במלון בפסח:

"המעלית בשבת וחג למתקשים בלבד ובלווי אינו יהודי!

תודה,

המשגיח".

אני לא רוצה לחשוב יותר. לא רוצה לדמיין יותר. לא רוצה. לא רוצה. לא רוצה. אבל ההצלחה של אריה קינג ב"ייהוד ירושלים" מלמדת אותי שמה שאני מסרבת לדמיין היום יהפוך למציאות של מחר.

אז כנראה שצריך לדמיין...

חוקי הדת יורדים לרחוב - ואני מתבזה

פרשת השבוע היא פרשת "קדושים", ונדמה לי ששתי פרשיות "ביעור החמץ" שלעיל, חומסות את ערכי הפרשה הזו. אני הצלחתי לספור לפחות חמישה חוקים מקראיים שנדרסים ברגל גסה תחת החמץ הירושלמי הנ"ל.

אין צורך להוסיף דבר על חוקי פרשת "קדושים". אני נותנת לחמשת החוקים לדבר:

• דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא יט, ב).

• וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט: וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא יט, ט-י).

• לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ (ויקרא יט, טו).

• וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם (ויקרא יט, לג-לד).

• מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (ויקרא יט, לו).

ולמה אני כותבת את מה שאני כותבת? בין השאר, על מנת לקיים חוק נוסף מפרשת השבוע שלנו:

• לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא (ויקרא יט, יז).

ובבית המדרש של הטוקבקים

אני בוחרת להביא כאן שני פירושים נוספים ויפים ל"שיר השירים", שהוצעו בבית המדרש של הטוקבקים במהלך השבוע.

אבישג (טוקבק 13) כתבה:

"ה' מדומה לעופר איילים. עופר נדמה שאפשר להיות קרוב אליו ולגעת בו. ברגע שמתקרבים אליו - בורח ואין להשיגו... גם בעתיד, כשכנסת ישראל תשב בגנים, היושבת בגנים, גם כאשר יגיעו לפסגה - אין להשיג ולדעת מי הוא הקדוש ברוך הוא... נדמה יהיה ליושבים בגני עדן שהם יודעים... כמו עופר האיילים, נדמה שאפשר להתקרב אליו.

דניאל (טוקבק 11) פירש את הביטוי "איומה כנדגלות":

"נדגלות - כשפעם היו יוצאים למלחמה, כל גדוד היה מניף דגל גבוה, ואז האויב היה מפחד כשרואה את הדגלים עוד מרחוק מגיעים".