החשק לסקס יורד בגיל המעבר? אל תוותרו

העובדה שהבעיות בתחום החשק הנשי מרימות את ראשן בטווח הגילים הממושך שבין 35 ‭64-ל‬ איננה מפתיעה. בתחילת מסלול החתחתים הזה אנחנו נמצאות באמצע החיים, עמוק בתוך הלחצים בעבודה, ההתמודדות עם גידול מתבגרים, השחיקה בזוגיות. זה מיתרגם, איך לא, לסטרס.

בשלב הבא אנחנו עלולות למצוא את עצמנו מתקשות להירדם בלילה, מתעוררות מוקדם מהצפוי, נבוכות, מיוזעות ומתוסכלות מגלי החום הפוקדים אותנו ומהתחושה שהזיכרון והריכוז לא במיטבם. אנחנו עצבניות יותר ולפעמים גם עצובות יותר. כל אלה עלולים לפגוע בתשוקה המינית שלנו ולגרום לנו לעשות פחות סקס, אלא שגם ההימנעות מסקס עלולה ליצור סטרס ועצבנות. אובדן החשק המיני הוא ה-בעיה הנפוצה בתחום המיניות הנשית בשנים שלפני גיל המעבר, במהלכו ואחריו.

• עוד סיפורים חמים - בפייסבוק שלנו
  

עוד עצות סקס:

• בגיל 40 החשק יורד? 8 מיתוסים על סקס
• 12 סיבות בריאות מדוע כדאי לעשות סקס
• למה מאבדים חשק לסקס - ואיך להחזיר אותו?
  

אלא שלשאלה השכיחה לא פחות של נשים בגילים הללו, "לאן נעלם הסקס שלנו‭"?‬ נותנת ד"ר ג'ודית ריידמן-הלפר, פסיכיאטרית ומנהלת מרפאה לבריאות הנפש של מכבי שירותי בריאות בראשון-לציון, מומחית בסקסולוגיה ובבריאות מינית, תשובה נחרצת: "המיניות שלכן לא נעלמה, היא השתנתה. לכן אל תיתנו לסקס להיעלם, אל תוותרו עליו‭."‬

המנופאוזה מוגדרת כהפסקה קבועה של הווסת בעקבות הפסקת פעילות הזקיקים בשחלות. הגיל הממוצע להופעת הסימפטומים הוא ‭,51‬ אלא שהתהליך, היא מסבירה, מתחיל כמה שנים קודם לכן, בצורה הדרגתית. בשלב המקדים ייתכנו אי-סדירות בווסת ומחזורים ללא ביוץ.

"האסטרוגן‭,"‬ מסבירה ד"ר ריידמן-הלפר, "הורמון המין הנשי המופרש מהשחלות, משפיע על רוב האיברים בגוף, בהם העצמות, השרירים, המפרקים, כלי הדם וכמובן על המוח, מה שגורם לתופעות מוכרות כמו ירידה במצב הרוח, פגיעה בזיכרון, גלי חום והפרעות בשינה. רוב הנשים סובלות מהתסמינים האלה כמו גם משינויים קוגניטיביים, מיובש בנרתיק ומשינויים בתפקוד המיני. השילוב הזה נשמע קשה, והוא אמנם בעל פוטנציאל לפגיעה באיכות החיים של האישה, אבל חשוב לדעת שיש פתרונות‭."‬

מחקרים מלמדים כי ‭42%‬ מהנשים בגיל המעבר מתלוננות על שינויים ועל בעיות בתפקודן המיני, שיעור שמכפיל את עצמו בשמונה השנים שלאחר מכן. אלא שלא כל שינוי הוא הפרעה של ממש, והשינויים הללו קשורים לגורמים רבים, ולא רק לירידה ברמות האסטרוגן בגוף: גורמים רגשיים כמו חוויות קודמות, התקשורת עם הפרטנר, היכולת לקבל שינויים ולהסתגל אליהם, הגישה הכללית לחיים ועוד.

לשמור על "כושר וגינלי"

ד"ר ריידמן-הלפר: "אנחנו מדברים על הפרעה בתפקוד המיני כשיש פגיעה משמעותית בתחום הזוגי-המיני, משהו שלא ניתן להתגבר עליו ללא עזרה מקצועית. אלא שעל רוב הבעיות שצצות בגיל הזה ניתן להתגבר בעזרת כמה טריקים. צריך לזכור שבין ל-50%-20%‬ מהנשים סובלות מהפרעה בתפקוד המיני לאורך כל החיים, ובגיל המעבר השיעור נע בין ‭30%‬‭– 51%-ל‬ כלומר אין הבדל משמעותי, וחשוב שנשים יהיו מודעות לכך.

"הסימפטומים המיניים השונים, בהם יובש בנרתיק, ירידה בחשק וירידה בתדירות השגת האורגזמה וביכולת לחוות אותה, קשורים כמובן לירידה ברמות האסטרוגן. היובש בנרתיק, למשל, גורם לכך שיש פחות סיכוך, וכפועל יוצא מזה עלולים להיגרם גרד וכאב, גם במהלך האקט המיני עצמו. במקביל, תהליך ההזדקנות עצמו, שבו הנרתיק מתבגר עם האישה ונהיה צר יותר, עלול להקשות על החדירה.

"לכן אני מסבירה לנשים בכל הגילים שככל שישתמשו יותר בנרתיק שלהן, כך גדל הסיכוי לדחות את התופעות הטבעיות האלה, שהן חלק מתהליך ההזדקנות הטבעי. סדירות בקיום יחסי מין מאפשרת לשרירי הווגינה להישאר פעילים ולווגינה עצמה להישאר אלסטית. בז'רגון שלנו מקובל לומר ‭."Use it or lose it‬

המיניות שלכן לא נעלמה, היא השתנתה(צילום: shutetrstock)

לגלות יצירתיות במיטה

למי שלא שמרה על הכושר הווגינלי שלה טרם הופעת הסימפטומים המציקים ממליצה המומחית לגוון את החוויה האינטימית בשלב הזה בחייה, להיות יצירתית במציאת דרכים ליהנות ממיניות טובה בדרכים שאינן חדירה ולהגיע כך לסיפוק מיני. בהנחה שהפרטנר שייך לאותה קבוצת גיל, הגיוון הזה ישרת גם אותו, שהרי גם גברים בגילים האלה חווים שינויים בתפקודם המיני ועלולים לסבול מירידה בתדירות ההגעה לזקפה וביכולת לשמור עליה.

"ומי שניסו ולא מרגישים שיפור - כדאי שיפנו לייעוץ אצל רופא הנשים, כדי לשקול שימוש במשחות מקומיות עם מינון נמוך של אסטרוגן, שמקילות על היובש ועל הכאבים. חשוב להתייעץ עם מומחה טרם השימוש בהן, שכן המשחות הללו כרוכות בתופעות לוואי מסוימות ועלולות להיות בעייתיות בקרב נשים שנמצאות בקבוצת סיכון", ‬היא אומרת.

אלא שעם קשר ליובש האפשרי בנרתיק ובלעדיו, נשים רבות מאוד חוות כאמור ירידה בחשק המיני. ד"ר ריידמן-הלפר: "אם זה המצב כדאי לבדוק קודם כל אם ההימנעות מסקס לא נובעת מכאב. אם זה כואב כדאי לבחון את האפשרויות לטיפול בכאב ובמקביל לעבוד עם הפרטנר, לתאם ציפיות ולתת לגיטימציה לשינויים, שכאמור שני בני הזוג עוברים. כדאי לדעת שמיניות האישה אינה ליניארית כמו המיניות הגברית, והחשק המיני של נשים לא חייב להיות שלב מקדים לעוררות.

"אפשר להתחיל באקט, ומתוך זה להדליק את החשק, אם יש פרטנר שיודע לדאוג לגירוי מתאים, שקשוב לצרכים. במצב כזה תהיה עוררות, ובעקבותיה תבוא גם ההנאה. בנוסף, בגיל המעבר התגובה נעשית איטית יותר, לכן צריך 'לעבוד קשה יותר' - להתעכב, להקדיש יותר זמן למשחק המקדים וללמוד דרכים שונות להיטיב את איכות החיים המיניים‭."‬

ליהנות גם בלי אורגזמה

ההנאה והסיפוק ממין, היא מדגישה, יכולים לבוא גם בלי האורגזמה. וממילא רוב הנשים, כידוע, משיגות אורגזמה כתוצאה מגירוי הדגדגן ולא מהחדירה לנרתיק. אז בשלב ההתעכבות - כדאי להתמקד בו אם רוצים להעלות את הסיכוי להשגת האורגזמה המיוחלת.

בתחום הפרמקולוגי, אומרת המומחית, ניתן לשקול שימוש במדבקות אסטרוגן (שנמצאו במחקרים קשורות לשיפור ברמת הפנטזיות המיניות), אבל רק בהתייעצות עם רופא מומחה.

אפשרות אחרת היא נטילת טסטוסטרון, הורמון המין הזכרי המצוי גם אצל נשים, אם כי באחוזים נמוכים יותר. הוא נתפס כיעיל בשיפור החשק המיני אבל עדיין שנוי במחלוקת, בין השאר בשל תופעות הלוואי האפשריות לנטילתו (שיעור-יתר, הגדלת הדגדגן, עלייה ברמות השומנים בדם ועלייה בסיכון למחלות לב).

ד"ר ריידמן-הלפר: "הבריאות הגופנית והבריאות הנפשית של האישה מנבאות את יכולתה לקבל את השינויים הללו ולהסתגל אליהם. כדאי לדעת שבגילים שבין 40 ‭75% 69-ו‬ מהנשים פעילות מבחינה מינית, בגילים 74-65 - 53%‬ מהנשים פעילות בתחום הזה, ואפילו בגילים ‭85-75‬ יותר מרבע מהנשים פעילות מינית. כך שכל עוד אנחנו חיות - אנחנו יכולות להיות יצורים מיניים".‬