איכילוב: התמוטטה בלידה וחזרה לחיים אחרי שבועיים
הלידה הראשונה של מרים בת ה-27 החלה בהתרגשות גדולה, אבל לפתע היא איבדה את הכרתה. היא סבלה מתסחיף מי שפיר, קרסה שוב ושוב והרופאים נלחמו על חייה - ואז היא פקחה עיניים והחלה לדבר. רופאיה באיכילוב: "פעם ראשונה שראינו דבר כזה"
לפני חודש בדיוק החלו הצירים. זה היה ביום שישי בערב. מרים (27) ובעלה נסעו נרגשים לבית־החולים איכילוב, בדרך ללידת בנם הבכור. אלא שמה שהיה אמור להיות היום המאושר בחייהם הפך לשבועות ארוכים של דאגות וחששות שבמהלכם נאבקה מרים על חייה, הייתה חסרת הכרה במשך שבועיים - אך במה שאפשר להגדיר ממש כנס רפואי היא התאוששה, והיום (ג') היא אמורה להשתחרר מבית־החולים ולשוב לביתה, לבעלה ולבנה נתן, שחיכו לה בכיליון עיניים.
חדשות בריאות נוספות:
- קרן פגשה החייל שתרם מח עצם - והציל את חייה
- צפו: עיוור אמריקני רואה שוב בזכות עין ביונית
- למה לעזאזל זה מגיע לי?
הזוג הגיע לבית־החולים ליולדות ליס. "מרים התרגשה לפגוש את הילד שלו ציפתה", מספר א' בעלה. היא קיבלה זירוז ב־4:30 לפנות בוקר, וכעבור ארבע שעות הלידה התחילה.
"הייתה לחיצה ראשונה, לחיצה שנייה, היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי ופתאום איבדה את ההכרה. זו הייתה אחת מהתמונות הכי זוועתיות שראיתי בחיים שלי. העיניים שלה התגלגלו, וכל גופה התקשה. הרגשתי כאילו פגע בי ברק. יצאתי החוצה וצרחתי לרופא, המיילדת קראה למרדים. היו במקרה הזה הרבה ניסים. האירוע קרה בשבת בבוקר, בדיוק בהחלפת המשמרת, כך שהיו הרבה רופאים במקום. בנוסף, החדר שלה היה בדיוק מול המטבח, ובמקרה ישבו שם כמה רופאים שסיימו ניתוח והם זינקו פנימה מיד".
לחדר הגיעו גם ד"ר שרון מסלוביץ', מנהל מיון נשים ויולדות, שזיהה מיד שמדובר בתסחיף מי שפיר, ויחד עם מנהל יחידת התעוררות במערך ההרדמה, ד"ר אלכס זגרמן, הם החליטו להכין את חדר הניתוח.
"כל שנייה נמשכה נצח", אומר א'. "צעקתי בכל הכוח לאביה, שנפטר לפני שלושה חודשים, 'גדעון, הבת שלך צריכה אותך, תגייס את כל המלאכים ותציל אותה'. כשהיא נכנסה לחדר ניתוח, צעקתי להם שיילחמו עליה כי היא חזקה והיא תחיה".
מרים קרסה שוב ושוב, והצוות נאלץ לבצע בה החייאה שלוש פעמים. תוך כדי המאבק על חייה יילד הצוות את התינוק בניתוח קיסרי, והוא אושפז במהירות בטיפול נמרץ יילודים כשהוא מונשם.
"כל האפשרויות רצו לי בראש, אבל החלטתי שאני רואה רק אחת: שאני, היא והתינוק יושבים וצוחקים ביחד על הספה בבית. האמונה והתפילה נתנו לי את הכוח", ממשיך א'. "ירדתי לבית־הכנסת, פתחתי את היכל ארון הקודש, בכיתי, התפללתי והתחננתי לקב"ה שיציל אותה".
אבל המצב היה קשה מאוד. מערכת קרישת הדם של מרים הפסיקה לתפקד, והרופאים לא הצליחו לעצור את הדימום הקשה מהרחם. מהבית הוקפצו ד"ר ישי לוין, מנהל המרכז לבריאות האישה, ומנהל ליס, פרופ' יוסי לסינג, ויחד הם התייעצו עם הבעל אם לכרות את הרחם. "היא רוצה עוד הרבה ילדים, והרחם חשוב לה לא פחות מהחיים, אז תילחמו עד טיפת הדם האחרונה", השיב להם א', וכך היה.
מרים אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ כללי והייתה מחוסרת הכרה במשך שבועיים. בזמן הזה גם הכליות שלה קרסו והיא הזדקקה לדיאליזה. "כשהיא התעוררה היא שאלה איפה אבא שלה. במשך כל זמן ההרדמה היא ראתה אותו לידה, יושב ומתפלל", מספר א'. "אני לא זוכרת אפילו את הצירים, הכל נשכח ממני", מספרת מרים. "קיבלתי את החיים במתנה, לא הרבה נשים ניצלות במצבים כאלה".
"רק כשהבנתי שהיא בלי נזק מוחי, חזר לי הצבע לפנים", מספר בעלה. "לבננו קראנו נתן כי הקב"ה נתן לי אותה ואותו. הוא עשה איתנו חסד ענק".
המשפחה מודה לצוות בית־החולים ולאלפי המתפללים ומבקשת שימשיכו ויתפללו לרפואת מרים בת רבקה ולהחלמתה המהירה.
תסחיף מי שפיר הוא אירוע נדיר בלידה שנגרם אחת לכמה עשרות אלפי לידות. "לא ניתן לנבא ולמנוע את התסחיף, ובמקרים רבים גם לא לטפל", מבהיר ד"ר מסלוביץ'. באיכילוב מסבירים ש־90% מהיולדות שסובלות מתסחיף מי שפיר מתות, ורוב אלה ששורדות - סובלות מפגיעה מוחית. בנוסף, ברוב המקרים היולדת גם מאבדת את הרחם - כך שהמקרה של מרים הוא נדיר במיוחד.
"ההתאוששות שלה הייתה מדהימה. היא עברה את כל הסיבוכים האפשריים ופשוט קמה לתחייה. זו הפעם הראשונה שראיתי כזה דבר", אומר ד"ר מסלוביץ'.
לפנייה לכתב/ת 
