כפר הטבעות: סיפורן של ארוכות הצוואר
ילדות בשבט פדאונג עונדות טבעות צוואר מגיל 5, ובבגרותן 25 טבעות לוחצות על גופן. האם "נשות הג'ירפה" מנוצלות ב"גני חיות אנושיים" למען התיירים?
ביערות מדינת המחוז קאיה שבמזרח מיאנמר, נשות שבט פדאונג "ארוכות הצוואר" עונדות טבעות ברונזה סביב צווארן כבר דורות רבים, סמל יופי מסורתי שכיום נשמר בעיקר כאטרקציה שנועדה למשוך תיירים.
עוד חדשות מהעולם :
- נתקלה בהומלס והופתעה: זה ריצ'רד גיר
נשות השבט מתחילות לענוד חישוקי צוואר לעתים אפילו בגיל חמש, אז הן עונדות עד עשר טבעות. בנות ממשיכות להוסיף חישוק מדי שנה פחות או יותר עד שהן הופכות לבוגרות. בפועל הטבעות מפעילות לחץ, לעתים גם כואב, על כתפיהן ועל עצם הבריח שלהן ודוחסות אותן, ולא באמת מאריכות את הצוואר שלהן.
אישה בוגרת יכולה לענוד עד 25 טבעות צוואר, שמשקלן מגיע לחמישה קילוגמרים. כ-30 נשים וילדות בכפר פנפט עדיין משמרות את המסורת, ורובן מעבירות את רוב השנה בתאילנד השכנה, שם הן מרוויחות כסף על ידי מכירת מזכרות. הנשים חיות בכפר מיוחד שנועד למשוך תיירים, ומרוויחות כ-3,000 באהט (90 דולר) בחודש.
אלא שהמבקרים טוענים כי המתחמים האלה בתאילנד הם "גני חיות אנושיים" שמנצלים את נשות הפדאונג, שיש המכנים אותן "נשות ג'ירפה",
כאובייקט צילום, דבר המעודד את המנהג המדכא. לפי האגדה, הנשים החלו לענוד את הטבעות כדי להגן על עצמן מפני התקפות של נמרים שחיו פעם בהמוניהם באזור, אולם עם השנים רוב הנשים החלו להימנע מטבעות וגם הגברים חדלו מלהשתמש במסכות הגנה שאפיינו אותם, מה שמפנה זרקור לאפשרות שכעת מדובר בניצול גרידא.
ענידת הטבעות גם אינה נוחה במיוחד, ומחייבת את האישה להביט כל העת ישר. כדי להסירן יש צורך בסיוע מומחה.