מד מן 7, פרק 3: חוזר, לא בגדול
דון דרייפר חוזר למשרד - רק בשביל לקבל על עצמו תנאים מגבילים ומשפילים. האם זה הצעד הראשון שלו בחזרה לימי גדולתו? "מד מן" - הטור השבועי
כתבות נוספות על "מד מן" ב-ynet:
- סיכום הפרק הקודם: אהבה, פתאום היא מתפרצת
- אל עבר הכלום הגדול: פתיחת העונה האחרונה - ביקורת
- גונבות את ההצגה: דמויות המשנה ב"מד מן"
כמובן שדון חוזר למשרד שונה מזה שעזר להקים ואשר בו התנהל כמו זכר האלפא במשך כל כך הרבה שנים. למעשה, פרט לקופירייטרים הצעירים ששמחים לראותו, נראה שאף אחד לא ממש מתלהב מהאיש שבמו ידיו הרים וריסק את הקמפיין ל"הרשיז", זרק לכל הרוחות את הלקוח היוקרתי "יגואר" ובאופן כללי התייחס למשרד כאל ממלכתו הפרטית, זו שרצה להטביע בים של תסכול ואלכוהול.
נשות המשרד לא ששות לקבלו בחזרה, במיוחד לא בת טיפוחיו לשעבר פגי (שמטיחה בפניו "אני לא יכולה להגיד שהתגעגענו" קר. אאוץ'), וכמובן לא ג'ואן, מי שהיתה עבורו בעבר הלא רחוק ידידת אמת ושומרת סוד. לא ברט קופר, לא ג'ים קאטלר האנאלי, בטח שלא לו אייברי, מחליפו האפרפר והלא ראוי, שהמבט על פניו למראהו של דון הוא אחד המראות המלבבים היחידים בפרק זה של "מד מן", שאפשר לסכם אותו בשתי מילים: שיעור בצניעות.
אם כן, דון דרייפר חוזר לעבוד, אבל לא ממש חוזר לעניינים. שותפיו להנהלה, אלו שפעם כל כך העריכו אותו, מקבלים אותו לעבוד בעיקר מפני שאין להם היכולת הכלכלית לקנות את חלקו בחברה, ויותר מכך - כיוון שחרף כל מגרעותיו, הם עדיין מעדיפים שהמוח היצירתי בניו יורק יישמר בבוידעם המשרד שלהם, ולא יתגלגל לחברה מתחרה. הם גם דואגים ליידע אותו על כך, ולהציב בפניו סדרת תנאים שהמילה "מגבילים" אפילו לא מתחילה לתאר אותם. בטח עבור פרי ת'ינקר כמו דרייפר, אדם שלא יודע גבולות, רסנים, מרות או פיכחות. איסור שתייה במשרד? תיאום מראש של כל מילה שיוצאת מפיו במהלך מפגשים עם לקוחות? כפיפות ללו, אולי האדם האטום והלא יצירתי ביותר שדרך במשרדיהם מאז דאק פיליפס? זו הולכת להיות דרך לא פשוטה עבור דון, נער הפוסטר של לקחי ההיבריס בעונה זו של הסדרה.
זה לא סוד שגם השותפים יודעים שדון לא יוכל להתמודד עם התנאים החדשים. הם מעמידים אותו במבחן מתוך מטרה לראות אותו נכשל, אך הסוד האמיתי כאן הוא בהחלטה של דרייפר לבלוע את הגלולה המרה ובקלות בה ה"אוקי" שחותם את הפרק יוצא מפיו. האם דון דרייפר כל כך נואש שהוא מוכן לקבל כרגע כל הגבלה שתכפה עליו, רק כדי להרגיש חיוני ורלוונטי שוב? או שמא הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים?
החזרה של דון למקומו הלא טבעי היא רק סיכומו של פרק די אומלל עבור מי שהורגלנו לראות כבלתי מובס, כמעט תמיד. כן, הנשים עדיין זורקות עצמן לפניו בכל הזדמנות, וכנ"ל גם חברות הפרסום המתחרות. אבל דרייפר לא מעוניין בהן. הוא מעוניין להשיב את חייו הקודמים, את יום האתמול, ממש כפי שבובי בנו אומר (ועוד נגיע אליו בהמשך), במשפט שחובבי הסדרה ידעו לזהות מיד כחשוב ביותר בפרק.
בהתחלה הוא מנסה להשיב אליו את מייגן וטס לקליפורניה, אחרי שהוא מגלה שהיא מסתובבת בעיר הסרטים דחוייה ומבויישת, ומשפילה עצמה לעיני מפיקים וקולגות. מייגן אמנם זורקת אותו כשהיא מגלה את האמת על עובדת היותו מובטל בחודשים האחרונים (ממש כפי שבטי זרקה אותו בסוף העונה השלישית לאחר שגילתה את זהותו האמיתית, ובדומה לאופן בו מצא את עצמו מודר ממשרדו שלו בסוף העונה הקודמת, אחרי הנאום הכן ביותר שנתן בחייו) אך הפרידה הזו משמשת עבורו סיבה נהדרת להחליט לשקם את חייו המקצועיים, ולו רק כדי לא לשקוע בבדידות שממתינה לו. התנהלותה של אישתו נוכח נפילותיה גורמת לדון להבין שלפעמים, כמילותיו, צריך להרכין ראש ולקבל דחייה ואכזבה בפרופורציות הנכונות. מה שמביא אותנו למי שאף פעם לא ידעה להתמודד כראוי עם אכזבה - אחת, בטי דרייפר, שמפציעה כאן לראשונה בעונה זו, אחרי שהוצנעה קשות בעונות שקדמו לה.
אבל כפי שלמדנו לצפות מבטי, היא לא ממש יודעת להתמודד עם האכזבה שלה, וגם אם נראה היה שהיא נכנסת לתפקידה הישן-חדש במסירות (שתיית חלב הפרה שאיש לא מעז לטעום מסמלת את רצונה בחוויות חדשות, כמו גם הרכנת הראש שלה במטרה לזכות בתפקיד),
עד סוף היום מגלה בובי הקטן שלהחליף את הכריך של אימו תמורת ממתקים אמנם היה צעד תמים ומתוק, אך הוא מוציא מבטי את הצדדים המרירים והילדותיים שלה עצמה. מכאן נראה שבטי כבר לא ממש מעוניינת לחזור לתפקיד האם במשרה מלאה.
כשהיא לא רוצה בסנדוויץ' יותר, היא בעצם אומרת לבובי שהיא גם לא רוצה באחריות יותר, ולמען האמת, התהליך שעברה די קצר ויש להאמין שגם בעונה הזו הופעותיה יהיו ספורדיות ומאכזבות. בהתנהלותה עם העולם ועם ילדיה, בטי היא תמונת הנגטיב של דון. הוא, לעומתה, מחזק את קשריו עם ילדיו ככל שאלו מתבגרים, יוצא לעבוד במשרד ומבין שלפעמים אין ברירה אלא לחבק את ההשפלה שלך, גם במחיר תחושת האורח הלא רצוי במסיבה.
האם דון יעשה את מה שעשה כבר פעם אחת בחייו, ייקח את הלימונים שהחיים חילקו לו ויהפוך אותם ללימונדה? או שאולי העובדה שהשיל מעצמו את תחפושת דון דרייפר באותה פגישה גורלית עם "הרשיז" וחשף את פרצופו האמיתי כדיק וויטמן, תוביל לסופו הבלתי נמנע? מצד אחד מדובר באדם שמתמחה ביציאה ממצבים בלתי אפשריים. מצד שני, אפילו את משרדו הישן הוא כבר לא יקבל, ובמקום זאת נאלץ להתפשר על משרדו לשעבר של ליין פרייס, וכולנו יודעים איך הוא גמר.
