"לחזור ל-24? זה נשמע מטומטם, אז הסכמתי"
הוא חשב ששמונה עונות הספיקו לו, אבל בסוף קיפר סאת'רלנד הבין שהתגעגע לג'ק באואר, גם אם נאלץ לעבור בשביל הקאמבק הזה אימונים מפרכים. בראיון לקראת העונה החדשה הוא מסביר כיצד הדמות הזו שינתה את חייו, ואולי אפילו השפיעה על מהלך ההיסטוריה
האנגר נטוש בלונדון. קרב יריות נשמע מרחוק, ולפתע אנשים במדים נכנסים. אחד מהם הוא ג'ק באואר. ברוכים הבאים לצילומים של העונה החדשה של הסדרה "24". חצי שעה אחרי קרב היריות חזר השחקן קיפר סאת'רלנד לחדר, והפעם הוא נראה נינוח ומוכן לראיון. מבחוץ אפשר עדיין לשמוע הדי יריות ופיצוצים. "ההפסקה הסתיימה, הם חזרו לעבוד", הוא צוחק, "בזמן שאנחנו מדברים, עוד מישהו מת".
אחרי שנעדרה במשך ארבע שנים מהמסך, דרמת הפעולה חוזרת לעונתה התשיעית, שתעלה לשידור ביום שלישי הקרוב, 6 במאי, ב-yes. עלילת העונה, שנקראת "24 - לחיות עוד יום", מתרחשת בלונדון, שם עדיין נמשכים הצילומים תחת מעטה כבד של חשאיות. קרב היריות והבדיחה של סאת'רלנד מעידים על כך שהסדרה נותרה אינטנסיבית ושהגופות ימשיכו להיערם, אבל דבר אחד מהותי כן השתנה - העונה החדשה תכלול רק 12 פרקים במקום ה-24 שהתחקו אחרי ג'ק באואר בזמן אמת בעונות הקודמות.
"גם לי לקח קצת זמן להבין מה קורה", מודה סאת'רלנד. "אבל הווארד גורדון (מפיק הסדרה והכותב שלה - ש.ג.), שהרעיון היה שלו, הסביר לי שגם הפעם הסדרה תתרחש בזמן אמיתי, אבל אם נצטרך מקום לתמרון, למשל לטוס או לנוע ממקום למקום, אז נוכל להזיז את השעון במהירות קדימה. הצופים לא יצטרכו להיות תקועים עם ג'ק כשהוא אוכל בוטנים על טיסה במשך שלושה פרקים. הדברים האלה מרחיבים את היכולת לספר את הסיפור".
"אלוהים אדירים, מה עשיתי?"
סאת'רלנד מספר שבהתחלה לא התלהב מהחזרה של ג'ק באואר למסך. "משהו בהשלמת העונה השמינית היה כבר מספיק קשה ומסובך. שום עונה לא היתה מושלמת בעיניי ובעיני הווארד, וככל שהתקדמנו עם העונות, הרגשנו שהפכנו טובים יותר. מבחינתנו סיום העונה השמינית היה סוג של הישג, ולפתוח את זה מחדש נראה לי כמו רעיון די מטומטם בהתחלה. אז מיד אמרתי כן, הרי אין לי מוניטין של אדם שקול במיוחד. הווארד אמר לי שהוא מרגיש כל כך בטוח עם הרעיון, אז לא באמת היו לי לבטים. ואחר כך במשך חצי שנה, עד שהתחלנו לצלם, כל מה שחשבתי עליו היה: 'אלוהים אדירים, מה עשיתי? למה?'".
ואיך ההרגשה עכשיו?
"כמו ללבוש חליפה ישנה. התגעגעתי אליו. ג'ק הוא דמות ששינתה את חיי בכל מיני צורות. גם כשחקן היא השפיעה עליי באופן רציני ביותר. לא היה סיכוי בעולם שהייתי אומר לו לא. חוץ מזה, לאט לאט נכנסים לזה. גם העובדה שאנחנו עובדים על העונה החדשה עם ג'ון קאסר, הבמאי שביים את שבע העונות הראשונות של הסדרה, עזרה לי להירגע. היתה ציפייה גדולה ושישה חודשים של התכוננות לתפקיד - גם נפשית וגם פיזית. אל תשכחי שאני לא בדיוק נעשה צעיר יותר (סאת'רלנד כבר בן 48 - ש.ג.). התפקיד מאוד פיזי ודרש ממני המון אימונים ומאמץ".
בעונה התשיעית ג'ק יימלט מפני סוכנת ה-CIA קייט מורגן (איבון סטרהובסקי), ונסיבות לא שמחות במיוחד יאחדו אותו עם קלואי אובריאן (מרי לין ראג'סקוב), שעברה טרנספורמציה חיצונית די רצינית בשל הטרגדיה והאובדן שחוותה בסוף העונה השמינית, ומזכירה כעת במראה את גיבורת "נערה עם קעקוע דרקון". ולא רק הדמות של קלואי חוזרת אפלה יותר: סאת'רלנד מודה שרצה להפוך את ג'ק לאכזרי וקשוח יותר מבעבר.
זה בכלל אפשרי?
"הרבה אנשים שואלים אותי את השאלה הזאת. הבנתי שזאת תהיה התגובה המיידית שאקבל, אבל כן, לדעתי אדם תמיד יכול להפוך לאפל יותר. בסוף העונה השמינית ג'ק היה לגמרי לבד, בלי תקווה לחידוש הקשר עם הבת שלו, וגם איבד אדם נוסף שהיה מאוד קרוב ללבו (הדמות של רנה ווקר - ש.ג.). בנוסף לכל זה, למרות שהציל את המצב באמצעים שהיו קשים וגם בלתי חוקיים - אם הוא לא היה נוהג כך, התוצאה היתה אחרת לגמרי - עכשיו המדינה לא מכירה בו, הוא במנוסה ונרדף על ידי הממשל אותו הוא הציל. אז כן, הוא לחלוטין יכול להיות במקום אפל יותר. יש בו תחושה קשה של כעס, תסכול ותיעוב עצמי, וזה שילוב קטלני".
לדבריו של סאת'רלנד, השינוי לא חל רק בדמויות - המעבר ללונדון השפיע על העלילה ועל הדינמיקה. לנשיא ארצות הברית אין השפעה בלונדון כפי שיש לו בארצו, גם למוסדות הפדרלים אין השפעה דומה, "ואסור לשכוח שבלונדון הרבה יותר קל להשיג כוס תה והרבה יותר יקר להשיג כוס קפה", הוא צוחק.
"24" חוזרת למסך בתקופה שונה מבחינה טלוויזיונית, אחרי שסדרות מושקעות כמו "מד מן", "בית הקלפים", "שובר שורות", "משחקי הכס" ואחרות שינו את כללי המשחק. סאת'רלנד מודע לתחרות הקשה ולסיכון: "יש לנו הרבה מה להוכיח ואנחנו צריכים לעבוד מאוד קשה על מנת להצדיק את הנוכחות שלנו על המסך.
"לדעתי, היינו חלק גדול מהמפכה המהפכה הטלוויזיונית שהתחילה הרבה יותר מוקדם", הוא אומר. "הדרמה השתנתה ממש עם 'ER' ואחר כך הגיעו HBO עם 'הסופרנוס' ועם 'סקס והעיר הגדולה'. זה היה עונה אחת לפני שאנחנו התחלנו. וכמובן - 'הסמויה'. לדעתי, זו אחת מסדרות הטלוויזיה הטובות ביותר בכל הזמנים. אסור לשכוח שכל הסדרות האלה עשו עונות של 12 או 13 פרקים, אף אחד לא עשה 24 פרקים כמונו. המטלה היתה מאוד כבדה והרגשנו תמיד שיש איזו משקולת שקשורה לנו לרגל".
אז מה כל כך ייחד את "24"?
"בואי נשאיר בצד את עניין הפורמט של הסדרה. '24' היתה אחת מאותן תוכניות נדירות שמסיבות שלא יאומנו הפכה להיות מאוד רלוונטית, בעיקר בעקבות אירועי 11 בספטמבר. אם תצפי שוב בעונות השנייה עד החמישית של הסדרה, שנכתבו כתשעה חודשים לפני שכל אחת מהן עלתה לאוויר, תראי שהתזמון שלהן היה ממש מפחיד. נגענו בסדרה בנשק
כימי והיא עלתה לאוויר באותו הזמן שתפסו בגבול את הבחור שהגיע מקנדה עם האנתרקס. נגענו בסין, ריגול ומחשבים, ואז זה עלה. זה כאילו שהווארד גורדון היה מסתכל על עיתונים וחושב: 'מעניין מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות בתשעת החודשים הקרובים'. והוא היה מאוד מדויק".
וגם היה בסדרה נשיא אפרו-אמריקני לפני שאנשים בכלל שמעו על אובמה. זה בגללכם?
"אני לא מחבר את שני הדברים ביחד בכלל, עם זאת, אני לא רוצה להמעיט בכוחה של הטלוויזיה. אובמה הוא תופעה בפני עצמו וסיפור יוצא מן הכלל. אבל אני כן מאמין, שכשספנסר טרייסי וקתרין הפבורן עשו את 'נחש מי בא לסעוד' עם סידני פואטייה, הרעיון של זוגות מעורבים הפך להיות יותר מקובל. לא מקובל לגמרי, אבל יותר מקובל. במונולוג הפתיחה של צ'כוב ב'השחף' הוא אומר שלשחקנים יש אחריות גדולה כי הם אומרים לנו איך לחיות, והתיאטרון אומר לנו איך לחיות. הטלוויזיה אינה שונה. היא מדיום מאוד חזק. אז היה לנו נשיא אפריקני-אמריקני לפני שזה קרה במציאות. העובדה שאנשים רואים את זה בטלוויזיה הופכת את זה למקובל יותר, לדבר כמעט מציאותי, למרות שזו לא המציאות. וכשזו מגיעה, יש לה יותר מקום. אנשים מוכנים לקבל אותה. וזה חתיכת כוח".
