כך מצרים הרוויחה מהפיוס של פתח וחמאס
שני הפלגים הפלסטינים הודו לקהיר על השגת הסכם הפיוס בעזה. המעמד של השלטון במצרים כמתווך בין הצדדים התחזק, למרות שחוץ מהאישור למוסא אבו מרזוק להגיע לשיחות בעזה - המצרים לא תרמו דבר
"מצרים מברכת על הסכם הפיוס הפלסטיני שנחתם בין חמאס לפתח, בתקווה שהוא יסייע לשים קץ לפילוג הפנים פלסטיני". כך אמר לאחרונה שר החוץ המצרי, נביל פהמי, כתגובה ראשונית ודי מאופקת לחתימת ההסכם בין הפלגים. חלק הגדירו את הפיוס כ"היסטורי" למרות שעדיין לא ברור אם ייצא לפועל, והסכם דומה נחתם כבר בקהיר לפני כשלוש שנים. בינתיים, המרוויחה הגדולה מההסכם היא מצרים, שלא תרמה הרבה להשגתו אבל קיבלה די הרבה בתמורה.
- עוד סיפורים חמים – בפייסבוק שלנו
אחת הסיבות לדחיפות שגילה חמאס להגיע להסכם עם פתח, הייתה ההידרדרות בקשרים עם מצרים. היחסים הרעועים בין שלטון חמאס בעזה לשלטון המצרי עלו על שרטון בעקבות הדחתו של נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי. חמאס נקלעה לבעיה ולכן ניסתה לנקוט במספר טקטיקות כדי לגרום למצרים לחזור לדינמיקה בתקופת מורסי.
בחודש מרס, כזכור, התרחש סבב האלימות האלים ביותר בין ישראל לרצועת עזה מאז מבצע "עמוד ענן". בחמאס ניסו הפעם את הטקטיקה של ה"ילד הרע", כשנתנו אור ירוק לג'יהאד האיסלאמי לירות לעבר ישראל. המטרה הייתה שהסבב הזה ילחיץ את מצרים, שנותנת חסות להסכם הרגיעה עוד מזמן "עמוד ענן", ובנוסף יגרום למצרים להבין שחמאס הוא הגורם היחיד ששולט ברצועה.
בפועל מה שקרה, בניגוד להערכות של חמאס, שהצד המצרי החל לדבר ישירות עם הג'יהאד האיסלאמי ולא עם חמאס. צעד זה נעשה מבלי לשחרר ולו במעט את הלחץ שמפעילה מצרים על הרצועה בחודשים האחרונים, באמצעות פתיחה מוגבלת של מעבר רפיח והריסת מנהרות ההברחה.
בנקודת זמן זו בחמאס ניסו לשנות את הטקטיקה והביעו נכונות להתפייס עם פתח, מתוך ציפייה שהמצרים יקלו את הלחץ על רצועת עזה ואפילו יאפשרו להם להמשיך לפעול במצרים, על רקע החלטת בית המשפט המצרי לאסור פעילות כזו. אותם מסרים הועברו לצד המצרי שדחה אותם, אבל השלטון בקהיר הסכים, למען נושא הפיוס, להעניק מחווה לחמאס - הגעתו יוצאת הדופן לרצועת עזה, דרך מעבר רפיח, של בכיר הארגון שמתגורר במצרים, מוסא אבו מרזוק, כדי להיות נוכח במעמד חתימת הסכם הפיוס המחודש.
בתנועת חמאס התרצו ובמצרים הרוויחו מכך, מכיוון שמצד אחד היא לא העניקה כמעט כלום, ומאידך הצליחה לגרום לחמאס שלא לשבור את הכלים ולנהוג עם מצרים בזהירות יתרה.
עוד לפני החתימה הרשמית על ההסכם בעזה, ראש ממשלת חמאס איסמאעיל הנייה עדכן בכך את צמרת המודיעין המצרי, האמון על נושא הפיוס. במסיבת עיתונאים חגיגית בעזה לאחר החתימה על ההסכם, ביקש הנייה להביע את הערכת הצדדים לתפקידה של מצרים בהשגתו, ורק לאחר מכן ציין את שאר הגורמים.
בדומה להנייה, גם הנשיא הפלסטיני אבו מאזן, שנמצא ביחסים טובים עם השלטון הנוכחי בקהיר, ציין את תרומתה של מצרים. ההדגשה של שני הצדדים על המעורבות המצרית היא גם סוג של ניצחון עבור הממשל בקהיר, שקיבל את הקרדיט על ההסכם והחזיר במובן מסוים את כבודו, אחרי שהקטארים 'גנבו' אותו בהסכם שנחתם בין פתח לחמאס בבירת קטאר ב-2012. וכאשר היחסים בין מצרים לקטאר נמצאים בשפל חסר תקדים, הרי שמדובר בנקמה מתוקה. השבוע אגב, (יום ב') נפגשו בקטאר אבו מאזן וראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל. השניים דנו בהסכם הפיוס ובדרכים ליישומו, וכן בהרכבתה של ממשלת האחדות.
עדיין לא ברור אם ממשלה כזו תקום, אבל בזכות הסכם הפיוס מצטייר השלטון
המצרי הנוכחי כמי שמגן על העם הפלסטיני, בניגוד למשטר של מורסי. בחודש אפריל, עוד לפני החתימה על ההסכם, הגיע אבו מאזן לקהיר ודן בפיוס עם בכירי השלטון המצרי וביניהם שר ההגנה היוצא והמועמד לנשיאות, עבד אל-פתאח א-סיסי.
נאומו האחרון של אבו מאזן בפני המועצה המרכזית של אש"ף אומנם הוקדש ברובו למשא ומתן המדיני עם ישראל, אולם בתקשורת המצרית התמקדו דווקא בדבריו על פגישותיו עם מורסי, כאשר עוד כיהן כנשיא, שבהן הציג האחרון את תוכניתו להרחיב את רצועת עזה ב-1,600 ק"מ לתוך סיני, וליישב שם פלסטינים. "זה למען האחים שלנו בעזה", אמר מורסי. אבו מאזן השיב לו בזמנו כי "תוכנית זו תשים קץ לפתרון הלאומי הפלסטיני".
אין ספק שדברים אלה יהיו תמריץ חשוב עבור קמפיין הבחירות של א-סיסי, שייתפס בעקבות ההצעה של מורסי כמי שהגן על האינטרסים של העם הפלסטיני ועל אחדותו, בניגוד לנשיא המודח. אבו מאזן, האישיות הפלסטינית הבכירה ביותר, הודה למעשה שמשטר האחים המוסלמים תכנן לכאורה לפלג בין רצועת עזה לגדה המערבית. המשטר הנוכחי, והמועמד לנשיאות א-סיסי שהדיח מהשלטון את האחים המוסלמים, יכול עכשיו להתהדר בכך שהוא פועל לאחד בין הצדדים.
ומי שרצה הוכחה נוספת לכך שהמדיניות של קהיר כלפיי חמאס לא השתנתה קיבל אותה עם תחילת קמפיין הבחירות של הגנרל א-סיסי שבראיון ראשון אמר בהתייחס ליחסים המתוחים בין חמאס למצרים על רקע הדחתו של מורסי כי "המצרים לא שוכחים מי עמד לצדם ומי עמד נגדם". כאשר נשאל א-סיסי האם הוא רואה בחמאס כאויבת של מצרים, האחרון הגיב בשתיקה, אולי במעין הסכמה.
לפנייה לכתב/ת 
