חלמתי שאתה חי ואני מכינה לך ארוחה רצינית. עם מרק של סבתא. היא מתה השנה. ופירה של אימא. בזכותה החיים. ודג של אבא. הוא עדיין יושב בים ומדבר איתך ומדבר עם השמיים. ועוגת שוקולד יום הולדת. כמו שהיינו קטנים. עכשיו יין ודמעות ואנשים מגיעים. והבית מריח טוב ויש סיכוי שיצא טעים. אני אוהבת אותך אח שלי ומתגעגעת נורא. נתראה בארוחה הבאה
"אחות של גיא" כותבת לו כבכל שנה בעמוד הנרות של ynet
בכל שנה כותבת "אחות של גיא" בפרויקט "החלל שלי" ב-ynet לאח שלא ישוב. מילותיה הרגישות והנוגעות הרכיבו בשנים האחרונות את הטקסטים המיוחדים בין ההספדים הרבים שחלקתם עמנו ביום הזיכרון. בשנה שעברה כתבה האחות לאחיה ולבנה יחד, ולפני שנתיים על הולדת בנה. הפעם היא חלקה עמנו את מות סבתה. הנה סיפורה.
חלמתי שאתה חי.
חלמתי שאתה בא לבקר אותי ואני מכינה ארוחה רצינית.
שולחן גדול והרבה אנשים והמון יין והרבה חיוכים.
חלמתי שאחר כך הכנסת כלים למדיח ואחר כך אמרת לי שאתה עוזב.
חלמתי שאתה עוזב ולא חוזר יותר. ואז התעוררתי והתקשרתי לערן. הוא אישר. גם הפעם, זה לא היה חלום... היום אני מבשלת עבורך. ערב יום הזיכרון. לחגוג את זכרך. קמתי בבוקר, הלכתי לשוק. כבר בדרך חשבתי שאולי אני עושה טעות. שערב יום הזיכרון היום ואיך פתאום אני אבשל לכל כך הרבה אנשים. ומה יהיה אם הדמעות יגיעו בדרך... ואיך מפה ממשיכים.
ונזכרתי בפעם הראשונה שלקחת אותי לאכול סביח. איך לא הבנתי על מה הרעש ואיך שכנעת אותי פעם אחר פעם שזה הדבר האמיתי ואוכל בכלל סבב את חיינו. אז אולי זו לא טעות לזכור בארוחה. ואז שוב עולה המחשבה, ומה אם אימא לא תגיע? ומה אם אבא יוותר? ומה אם זה יהיה קשה מדי. כואב מדי. אפילו שעברו כל כך הרבה שנים. ומה אני אעשה עם כל האוכל הזה שיישאר. ומאיפה מתחילים? מנה ראשונה: מרק עוף של סבתא. סבתא נפטרה השנה. אם לעצב עצום וטהור הייתה רק מילה מתאימה. העיר הזו שלנו, שכל מדרכה בה היא סמן, שסבתא נולדה בה. שמשתנה כל הזמן.
כל קמט על הפנים שלה היה סיפור של הארץ הזו, סיפור של תקופה. איך היא הלכה בחולות ברגל, והיום יש שם מסעדה, איך היא איבדה חבר במלחמה ואחר כך גם אותך. איך היא שמחה לראות שיש לה נכד וכשערן קרא לגאיה על שמך. אתה הכי אהבת מרק עוף של סבתא. אז אני אבשל אותו היום גם לזכרה. וככה היא תמיד הייתה מאחלת לנו אז זה השיר היום שמתנגן בזמן ההכנות לארוחה שלך: "שתהיה תמיד שמח, שלעולם לא תפסיק לשיר. שתמיד תמשיך לגדול, ושתמיד תישאר צעיר. שתמיד תלך קדימה, ושלא תאבד תקווה. שתדע שלום וטוב, ושתמצא את האהבה... שיהיה לך טוב".
מנה שנייה: סביצ'ה של דג מהים עם פלפל חריף והרבה לימון. כמוך. כמונו. כמו החלום. אבא בא מהים. הוא חלק ממנו. הוא עדיין יושב שם ומדבר איתך ומדבר עם השמיים, ועדיין גולש ביום ההולדת שלך ועדיין מבקש מכולם רק לקחת את הילדים אל המים. הוא עדיין מבשל דגים באופן קבוע. שיהיה לך טעים. והוא עדיין חי בדרך שלו גם כשאחרים לא מבינים. הוא חכם וצנוע ואוהב אותנו המון. אז סביצ'ה של דג ים גם בשביל אבא היום. "שתשכיל לחיות ביחד, ולהישאר חופשי. ושתוכל למצוא תועלת, גם במצבים קשים. שתמיד תישאר צנוע, ושתמיד תהיה בריא. ושתצליח שחייך לא יהיו לריק... שיהיה לך טוב".
מנה שלישית: שניצל של אימא. ופירה. אין לי על זה עוד מילים. אימא היא אימא היא אימא היא הכי אימא. וממנה הגיעו אלינו המילים. בגללה היינו ככה קרובים ואוהבים. בגללה אני עומדת על הרגליים היום. בזכותה החיים. "שתהיה אל אחרים כמו שאתה אל עצמך. שתתברך במה שיש, ושתשמח בחלקך. שתמצא את דרכך בכל דרך שתלך. ושתדע להישרד מול הגורל המתהפך... שיהיה לך טוב".
מנה רביעית: פגשתי הבוקר בשוק שף מפורסם. עמדתי לי ככה. קופאת ובוכה והוא שאל מה קרה והציע עזרה. סיפרתי שאח שלי נהרג ואני מכינה ארוחה ושנתקעתי. ואני מוותרת. וכמה הייתי נבוכה. כי אני אוהבת מאוד לאכול. אוכל זו שמחה. ושמחה היא לא מובנת מאליה כשאתה לא פה. אז אוכל זו ברכה. והוא חיבק אותי חזק ובכה איתי דקה שלמה ואחר כך אמר לי בואי. את חייבת לפגוש אותו.
את בדיוק התשובה. ופגשתי איש גבוה עם דוכן של ירקות. שאח שלו נהרג לו גם פעם והיום יום הזיכרון והוא מוכר ירקות. אז ישבנו שנינו ככה על ארגז באמצע ההמולה ואחר כך חזרתי הביתה.
פתאום ידעתי מה אני מכינה. סביח קצת משודרג וממש ממש טעים. עם מתכון של שף גאון ועם החצילים הכי טעימים שאכלת בחיים. "שיהיה לך טוב. שתספיק לאהוב. בגלגול הזה, בגלגול הזה. זה לגמרי לא קל להיות פה בכלל. ועוד, בגלגול הזה. שיהיה לך טוב. שתספיק לאהוב. בגלגול הזה".
מנה אחרונה: עוגת שוקולד יום הולדת. נגמר לי הזמן. רציתי להכין לך עוגת רכבת. כי זו התמונה הכי אהובה עליי של שנינו בתור ילדים קטנים. מכינים עוגת יום הולדת רכבת. מלקקים שוקולד, בתחתונים. עכשיו יין ודמעות ואנשים מגיעים. והבית מריח טוב ויש סיכוי גם שיצא טעים. אני אוהבת אותך אח שלי ומתגעגעת נורא. בתיאבון אהוב יקר. אנחנו איתך ממש עכשיו ונתראה בארוחה הבאה. אוהבת, מתגעגעת ועדיין לפעמים לא מאמינה.
אחות של גיא
לפנייה לכתב/ת 
