אחרי הזיקוקים: מטר מטאורים

הלילה, בין 5 ל-6 במאי, ייראה מטר המטאורים הגדול הראשון של השנה – האטא אקווארידים. מדובר במטר עשיר יחסית והיעדרו של הירח לאחר חצות יעזור לתצפית במטר. למרות ששיא המטר היה היום (ב') בבוקר, אפשר לצפות בן גם הלילה וכן בלילות שלאחריו, כשמספר המטאורים שייראו בשעה יקטן בהדרגה. צופים שצפו במטר בימים האחרונים מדווחים על מטר ער.

שמו של המטר ניתן לו כיוון שהמטאורים נראים יוצאים מנקודה הסמוכה לכוכב (אטא) בקבוצת דלי (אקוואריוס). בימים אלה הקבוצה זורחת לאחר חצות בכיוון מזרח ולקראת בוקר תראה מעט מזרחית לזניט - הנקודה מתחת לראשכם. זהו גם הזמן בו חל שיא המטר ולכן השעות הטובות ביותר לצפות במטר הן השעות הקטנות של הלילה (גם הירח שוקע לקראת חצות ומותיר זמן לצפות במטר). חשוב לחזור ולהדגיש שבשום מטר מטאורים אין לצפות למראה המזכיר גשם או זיקוקים אלא לקצב גדול מהרגיל של מטאורים במשך הלילה.

כל מטר מטאורים הוא תופעה הנראית בכל חצי כדור הארץ המצוי בשעת לילה שבו נראית קבוצת הכוכבים שהיא מקור המטר, לכן אפשר לצפות במטר מכל מקום. המגבלה היחידה היא תאורת העיר אשר מפריעה לתצפיות אסטרונומיות בכלל ולמטרות מטאורים בפרט. לכן, רצוי להתרחק ממקומות יישוב וממקומות מוארים למקום בו  בו האופק (בעיקר המזרחי) נקי מהסתרות.

כמו בכל מטר מטאורים, ההמלצה הטובה ביותר היא לשכב על הגב, להביט לכיוון מזרח בסביבת חצות ולאחר מכן לכיוון הזניט (ממש מעליכם).

זוכרים אותו?

מטרות מטאורים נגרמים כאשר כדור הארץ עובר באזור עשיר באבק שנזרק מגופים קטנים המקיפים את השמש – בעיקר שביטים ולעתים גם אסטרואידים. המקור של חלקיקי האבק הגורמים את מטר האטא אקווארידים בשביט המחזורי האלי, הקרוי על שם מגלהו – סר אדמונד האלי, שהיה הראשון שהסיק שאותו שביט שנראה בתקופתו נצפה בעבר בפרקי זמן של 76 שנים בעבר וכי זהו גוף המקיף את השמש בצורה מחזורית. שביט האלי הופיע בפעם האחרונה בנקודה הקרובה ביותר לשמש בחודש אפריל 1986 והפעם הבאה שיגיע שוב לקרבתנו תהיה רק בשנת 2062.

מה גורם למטר מטאורים? 

התופעה נגרמת כאשר שביט מתקרב לשמש, וחומה מנדף את הקרח ממנו הוא עשוי. האבק והגזים הכלואים משתחררים ויוצרים הילה סביבו השביט. לאחר מכן, הקרינה של השמש דוחפת את חלקיקי האבק ואלה יוצרים את זנב השביט.

חלקיקי האבק שהועפו מהשביט ממשיכים לנוע סביב השמש במסלול הדומה למסלול המקורי של השביט וכאשר כדור הארץ חוצה את מסלולם אחת לשנה הם נלכדים בכבידת כדור הארץ ונשרפים באטמוספירה. במקרה של מטר זה, החלקיקים נעים לכיוון כדור הארץ בחלל ולכן מהירותם גבוהה יחסית למטרות אחרים.  כך, חלקיקי האבק (שגודלם הממוצע קטן ממאית הגרם) נכנסים לאטמוספירה במהירות של 66 ק"מ לשנייה ונשרפים כליל בגובה עשרות ק"מ. האור שאנו רואים נגרם מהתלהטות חלקיקי האבק וכן מהתלהטות הגזים באטמוספירה בהם מתנגשים חלקיקי האבק בתנועתם מטה.

מידע נוסף על אירועים בשמי ישראל וכן מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2014, הכולל את כל האירועים האסטרונומיים לשנת 2014 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.

ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.