.jpg)
בחינת לשכת עורכי הדין: ספיר ות"א בראש
כ-1,990 מתמחים עברו את הבחינה בכתב של לשכת עורכי-הדין - 73% מכלל הנבחנים. במקום הראשון מכללת ספיר ואוני' תל אביב, עם 98% מעבר. זו הבחינה השנייה ברציפות בה מככבת מכללה. ראש הלשכה: נפעל לשינוי שיטת הבחינה ולהארכת תקופת ההתמחות כדי למנוע הצפת המקצוע
לשכת עורכי הדין פרסמה היום (ב') את תוצאות בחינת ההתמחות בכתב של לשכת עורכי הדין. מהתוצאות עולה, כי כי מגמת התחזקות המכללות נמשכת: זו הבחינה השנייה ברציפות שבה מככבת מכללה בראש הדירוג.
- לכתבות נוספות בערוץ הלימודים
הבחינה התקיימה לפני שבוע וחצי, ב-1 במאי, וניגשו אליה 2,720 מתמחים ומתמחות. הסיבה לעיכוב בפרסום היתה דיון פנימי שהתקיים בלשכה בנוגע לפסילת שאלות אשר משפיעות על אחוזי המעבר בבחינה. לבסוף הוחלט לפסול שאלה אחת, ולגבי שאלה נוספת לקבל שתי תשובות כנכונות.
ולהלן התוצאות: 73% מכלל הנבחנים שניגשו לבחינה עברו אותה בהצלחה (כ-1,990 איש). מדובר על עלייה קלה לעומת אחוזי המעבר שנרשמו בבחינה האחרונה, שנערכה בנובמבר האחרון - 69%. מבין 2,192 המתמחים שניגשו במאי 2014 לבחינה בפעם הראשונה, אחוז המעבר הוא גבוה יותר ועומד על 83% (1,820 נבחנים).
הציון הממוצע הגבוה ביותר: באוניברסיטת תל אביב
במקום הראשון דורגו: מכללת ספיר ואוניברסיטת תל-אביב. בשני מוסדות אלו אחוז המעבר היה גבוה במיוחד ועמד על 98% מעבר. הפקולטה למשפטים במכללת ספיר הוקמה רק בשנת 2009, וזהו המחזור הראשון שלה הניגש לבחינה. בבחינה הקודמת היה זה המרכז הבינתחומי שהגיע למקום הראשון, ואילו במועד זה הוא מדורג רק במקום השביעי, עם 89% מעבר בלבד.
את המקום השני חולקות אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת חיפה עם 97% מעבר. למקום השלישי ירדה האוניברסיטה העברית עם 96% של מעבר. בשנה שעברה (מועד מאי 2013) הייתה במקום הראשון עם 99% מעבר.
הציון הממוצע הגבוה ביותר במועד האחרון נרשם בקרב בוגרי אוניברסיטת תל-אביב (80.5). אחריהם, האוניברסיטה העברית (79.3) ובמקום השלישי, אוניברסיטת בר-אילן (79.2). מכללת ספיר, ממוקמת במקום הרביעי מבחינת ממוצע הציונים (78.9).
כמות הנבחנים הגדולה ביותר היא מבין בוגרי הקריה האקדמית אונו (452) וכמות הנבחנים הקטנה ביותר היא של בוגרי המכללה האקדמית צפת (33).
הבחינה בכתב מורכבת מ-100 שאלות אמריקניות. על מנת לעבור אותה נדרש ציון של 65 ומעלה, או לענות נכון על 60% מהשאלות בכל אחד מ-5 פרקי הבחינה.
לנכשלים יש עוד תקווה?
כאמור, הסיבה לעיכוב בפרסום תוצאות הבחינה היתה דיון פנימי בנוגע לשתי שאלות, אשר השפיעו על תוצאות אחוזי המעבר. שאלה אחת נפסלה, ובשאלה נוספת התקבלו שתי תשובות כנכונות. מי שהציון שלו היה גבולי ועבר בזכות פסילת השאלה, יכול לחגוג, כי כעת לא יצטרך לגשת שוב לבחינה הנחשבת לסיוט של כל מתמחה. מי שהציון שלו גבולי, ונכשל, יכול להחזיק אצבעות ולקוות שבעקבות השגות נוספות המוגשות בימים אלו, ייפסלו עוד שאלות, והציון שלו ייחשב לעובר.
השלב הבא בדרך להסמכה הוא לעבור את הבחינה בעל-פה. לבחינה זו מוזמן כל מי שעבר את הבחינה בכתב, והיא מתקיימת מול צוות המורכב מ-3 בוחנים. הבחינות בעל-פה יחלו מיום 19.5. מי שעובר גם את הבחינה בעל-פה מוזמן לטקס ההסמכה בירושלים, וזכאי להצטרף אל הרשימה ההולכת ומתארכת של עורכי הדין בישראל, העומדת נכון לרגע זה על 63,000 עורכי דין (מתוכם 55,000 עורכי-דין פעילים המשלמים דמי חבר).
ראש הלשכה: נפעל לשינוי השיטה
נתון מעניין הוא שבכל פעם שנבחן ניגש למבחן חוזר, הסיכוי שלו לעבור דווקא פוחת בחצי. בפעם הראשונה אחוזי המעבר עומדים על 83%, בפעם השנייה 41% ובפעם השלישית ומעלה יורד ל-22%. וכך, מבין 300 מתמחים שניגשו לבחינה בפעם השלישית ומעלה עברו אותה רק 66 מתמחים. הציון הממוצע של הנבחנים בפעם השלישית ומעלה עמד על 55.4. נתונים אלו תומכים בעמדת הלשכה באשר להטלת התמחות חוזרת על לנכשלים סדרתיים.
"אני מברך את המתמחים שצלחו את הבחינות בכתב ומאחל להם הצלחה בהמשך", אמר ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי. יחד עם זאת הדגיש כי יש צורך לפעול לשינוי שיטת הכניסה לשערי המקצוע.
לדברי ברזילי, "יש לשמור על רמתם המקצועית והאישית של המצטרפים החדשים. הלשכה הציבה את המאבק נגד הצפת המקצוע בראש סדר העדיפויות, מתוך הכרה כי ריבוי עורכי-הדין בארץ פוגע הן בעורכי הדין עצמם והן בציבור כולו. נפעל לשינוי מתכונת בחינת ההסמכה מבחינה הבוחנת את הזיכרון לבחינה הבודקת יכולת הבנה, ניתוח וניסוח, וכן הארכת תקופת ההתמחות לשנתיים".
בהכנת הכתבה השתתף אביאל מגנזי
לפנייה לכתב/ת 
