איפה מדירים נשים? בבית המשפט

עד כה כיהנו בבית המשפט העליון 64 שופטים, מתוכם עשר בלבד נשים. כיום מכהנים שם 15 שופטים. וכמה מתוכם נשים? 4. מאז דבורה שישבה תחת התומר לא הרבה התקדם בהיכל הצדק. "אדם קרוב אצל עצמו". גברים מעדיפים לבחור גברים, ונשים מעדיפות לבחור נשים. אז הגיע הזמן לתקן את המעוות

ח"כ זהבה גלאוןפורסם: 18.05.14 , 11:57

בבית המשפט העליון, אחד ממוקדי הכוח החשובים ביותר בישראל, קשה למצוא נשים. האם שאלתם את עצמכם פעם מה חלקן של נשים במקום שבו מתקבלות החלטות מכריעות על חייהם של אזרחי מדינת ישראל, גברים ונשים? עד כה כיהנו בבית המשפט העליון 64 שופטים, מתוכם עשר בלבד היו נשים. בזמן שאתם קוראים את המאמר הזה, מכהנים בבית המשפט העליון 15 שופטים. כמה מתוכם נשים? 4.

<< עוד חדשות ועדכונים - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

הייצוג של נשים כשופטות לא אמור להיות עבורנו עניין חדש. כבר בתקופת המקרא יושבת דבורה הנביאה תחת התומר, ושופטת את עם ישראל: "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא" (שופטים ד', ד'). מדבורה למדו חלק מהפוסקים במהלך הדורות, שאישה יכולה לדון (תוספות, נידה נ ע"א).

קראו עוד בערוץ היהדות:

אנחנו מבקשים לשנות את חוסר האיזון שנוצר במהלך השנים בעזרת תיקון חוק בתי המשפט (ייצוג הולם לנשים בוועדה לבחירת שופטים), התשע"ג–2013, שאושר על ידי מליאת הכנסת לאחרונה בתחילת השנה, וקודם ביוזמתי יחד עם ח"כ עליזה לביא וחברי כנסת נוספים.

תיקון זה יחייב את בית המשפט העליון, הכנסת, הממשלה ולשכת עורכי הדין לבחור לפחות אישה אחת כנציגתם בוועדה למינוי שופטים. ועדה זו אמונה על עיצוב הרכב הרשות השופטת. תפקידה להחליט מי יהיו השופטים אשר יובילו את מהלכיה של הרשות השופטת, ומה יהיה אופן אכיפת שלטון החוק. לכן יש להבטיח שבמקום החשוב הזה יהיה ייצוג מינימאלי של כמעט 50% נשים (לפחות ארבעה מתוך תשעת החברים בוועדה).

רק מבקשות ייצוג הולם

לתפיסתי, אדם מעדיף ומעריך את הדומה לו ואת המוכר, וכפי שאמרו חכמינו: "אדם קרוב אצל עצמו". לכן גברים מעדיפים לבחור גברים, ונשים מעדיפות לבחור נשים - ולכן אנחנו שואפים שיינתן ייצוג הולם לשני המינים.

היוזמה שלי ליצור איזון במערכת המשפט, לא נועדה רק לייצר מצב של ייצוג הולם מבחינה מספרית, כי אם לתת מקום לנקודת מבט נשית; נקודת מבט השונה מזו של הגברים. כבר אמרו חז"ל: "נשים עם בפני עצמן הן" (שבת סב ע"א). נקודת מבט זו איננה יכולה לקבל ביטוי כיום, כאשר רוב אנשי המערכת הם גברים. לכן לא פעם הכרעות הנוגעות לנשים מתקבלות שלא בנוכחותן.

ד"ר עירית נגבי, קרימינולוגית מהאוניברסיטה העברית, מציגה בספרה "סיפורי אונס" ניתוח נרטיבי של פסקי דין של שופטים בבית המשפט העליון בין השנים 1991–2001, שלפיו מרבית ההכרעות המשפטיות בעניינן של נשים מבוססות על תפיסות עולם שמרניות, ושופטים רבים הדנים במקרים של אלימות כלפי נשים, אינם חפים מהתבטאויות שוביניסטיות וסקסיסטיות המציגות נשים שחוו אונס כמתירניות וכראויות לגינוי ולהוקעה.

תופעות אלו ראויות להישאר מחוץ לכותלי בית המשפט, ואני מאמינה ששינוי אמיתי של פסיקות בית המשפט בעניינים הקשורים לנשים, יתאפשר רק כאשר קולן של נשים יישמע ביתר עוצמה כחלק אינטגראלי מחבר השופטים.

אישור החוק במליאת הכנסת הוא נקודת ציון חשובה במאבק למתן ייצוג הולם לנשים. אולם מאבק זה לא יושלם עד שייצוג הולם לנשים יובטח בכל מוקדי קבלת ההחלטות בזירה הציבורית בישראל.